שפת אמת, במדבר, נשא כ״דSefat Emet, Numbers, Nasso 24
א׳תרנ"ט
1
ב׳במדרש וישלחו מן המחנה הגו סיגים מכסף ויצא לצורף כלי שבקבלת התורה נתרפאו מהמומין והצרעת ע"ש. כי בהר סיני נעשו בנ"י כלים לעבודת הבורא. לכן הוצרכו מקודם להתברר במצרים בכור הברזל. כי כל זמן שמתערב הפסולת בכסף אי אפשר להתחבר להעשות כלי. וכן אמרו במד' על השבת דכ' ויכולו שנעשו מעשה בראשית כלי ע"י שנתברר מן הפסולת. דבכל יום כ' ויהי ערב ולכן כל יום דבר בפ"ע ובשבת דלא כתיב ערב ונתברר מן הפסולת נעשה כלי מהתחברות כל הימים. וכן הוא בנפשות בנ"י וכשנעשו כלי אין פסולת בתוכם ולכן כתיב כלך יפה רעיתי ומום אין בך. בכח התורה שנקראת תמימה נתבררו בנ"י מן המומין. ולכן אעפ"י שנמצא ע"י החטאים מומין הם מומים עוברין ולא מום קבוע. וז"ש מום אין בך דייקא. וכן הוא בצירוף הכלי מן הכסף בעוד שלא נגמר מעכב הפסולת חיבור הכלי. אבל כשנעשה כלי אפילו מתלכלך אח"כ בפסולת יוכל בנקל להתכבס. וכ"כ שחורה אני ונאוה כו' יכולה אני להתכבס:
2
ג׳בפרשת נשיאות כפים איתא במד' שהבטיח הקב"ה לאברהם אבינו והי' ברכה שנמסרו הברכות בידו. ונשאר זה אצל הכהנים. כי עיקר הברכה הוא בהתעלות הדברים אל השורש. וזה הי' מדת אאע"ה כמ"ש אחות לנו שאיחה כל העולם להקב"ה. וזה ברכה בריכה כמ"ש במד'. וכן מדת הכהן דכתי' ממנו יתד זה כ"ג ותקעתיו יתד. פי' כח התחברות אל השורש וממילא חל הברכה. ז"ש אמור להם כמ"ש האמרת עשית חטיבה אחת שמתחברין נפשות בני ישראל אל השורש. ויש בברכת כהנים ו' ברכות יברכך ישמרך יאר ויחונך ישא שלום. אח"כ כתיב סתם ואני אברכם. והוא רמז לבחי' ששת ימי המעשה שמתחברין בשבת. ואז חל עיקר הברכה כמ"ש בזוה"ק דכל ברכאין בי' תליין ולכן לא אשתכח בי' מנא. וזה ואני אברכם שורש הברכות כולן:
3