שפת אמת, במדבר, פנחס ח׳Sefat Emet, Numbers, Pinchas 8
א׳תר"מ
1
ב׳סמיכות פרשיות הללו כהונת פינחס וצרור את המדינים והמנין ופטירת משה רבינו ע"ה. הענין הוא כי עתה התחיל להיות הנהגה אחרת של דור באי הארץ. לכן הי' מנין חדש. וכמו בדור המדבר ניתן להם אהרן הכהן כך בדור זה הי' כהונת פנחס. רק מקודם הי' במעלה עליונה למעלה מהטבע בכחו של מרע"ה ולכן כהונת אהרן הי' מתנה משמים. ופנחס בדין זכה לכהונתו כי הי' לפי השתנות הדור שהתחיל עתה להיות עבודת האדם והתעוררות שלמטה בחי' תורה שבע"פ. וזה עצמו ענין קנאין פוגעין בו. שהוא אינו בר מות בסנהדרין שעפ"י הדין א"י להמיתו, ורק מי שמקנא לה' נשתנה הדין להורגו שכן דין התורה. נמצא שבנ"י משנים במעשיהם כל הנהגות התורה. וזה ענין תורה שבע"פ שהכל ניתן מסיני רק שבנ"י צריכין להוציאו מכח אל הפועל. ומה שמרע"ה לא הרג את זמרי רק פינחס לא הי' פחיתות למרע"ה רק שבא פינחס ונטל את שלו ובאמת דורו של משה רבינו ע"ה ע"י שהיו גבוהים מאוד לא הי' ההנהגה בכח האנשים רק בהנהגה עליונה. שבטל שכל וכח השגת האדם במדריגה רמה כזו. ואח"כ שנשפלו הדורות ניכר ונצרך התעוררות התחתונים כנ"ל. וכמו שנתבטל מאור הלבנה כלפי השמש. ולכן כתיב צרור את המדינים כו'. עליכם לאייב אותם. כלומר שהי' הכאת המדינים בצירוף שנאת בנ"י. הן הדברים שכתבנו שהתחיל התנהגות בהתעוררות התחתונים. ומלחמות הראשונות הי' הכל רק בנפלאות הבורא בלבד. ואדרבא כתיב ואתם תחרישון [וי"ל בזה ג"כ הפי' וידבר משה ואלעזר כו' צריכים אתם להמנות. פי' שהמנין הי' ע"י התעוררות עצמות נפשותיהם כנ"ל]:
2
ג׳וברש"י החנוכי הפלאי לפי שהיו האומות אומרים שלטו מצרים בנשותיהן כו' העיד השי"ת שבטי יה עדות כו'. ויל"ד למה לא נזכר זה במנין הראשון. אכן ודאי אחר מעשה פנחס זכו לזה החותם. ולכן כ' ויהי אחרי המגפה שמתו התערובות מערב רב שהי' בשבטו של שמעון כמ"ש בזוה"ק. ובאמת זה החותם הוא אות ונסיון כמו השקאת סוטה דשמא קדישא מברר ע"ש בזוה"ק נשא. כמו כן זה השם הי' אות וסימן. מה שיכלו לקבל הארת זה השם הי' עדות שנתבררו מכל הפסולת שהי' מעורב בהם. ולכן בדור הראשון לא היו צריכין לזה כי לא הי' שום תערובות. רק בדור הזה הי' מקום שצריך בירור ועדות. וכ' זה שמי לעולם וזה זכרי לדור דור. דרשו חז"ל שמ"י עם י"ה שס"ה כו'. הענין הוא כי יש דורות מיוחדים כמ"ש זכרי לדור דור וזה הי' דורו של מרע"ה שהיו מתוקנים לגמרי בכל היכולת עד מקום שאין כח אדם מגעת. וזה ענין רמ"ח מ"ע שגדלה מעלתם כמ"ש עובד מאהבה זהיר במ"ע. ודורות השפלים מזה הם הזהירין במל"ת עובדין מיראה ויש להם כח בעזר שמו ית'. וז"ש שמי לעולם אף שאינם מתוקנים לגמרי מושיע להם בשמו. וחתימת זה השם היה סיוע להם להבירור כנ"ל. ומצד זה שמושכין כח למעלה ממדריגת מעשיהם נרמז להם בשם י"ה אבל המדריגה הראשונה למעלה מזו. וקצרתי:
3