שפת אמת, במדבר, שלח כ״גSefat Emet, Numbers, Sh'lach 23
א׳תרנ"ו
1
ב׳בפסוק עלה נעלה פרש"י אפילו בשמים ואומר עשו סולמות נצליח בכל דבריו. כי בודאי בדרך הטבע לא היו יכולין לכנוס לארץ ישראל כאשר ראו המרגלים. אכן כל הנהגות דור המדבר היו למעלה מן הטבע שכל דבר שלמטה יש לו שורש למעלה. וא"י וירושלים שניתן לבנ"י כתיב בפ' מסעי זאת הארץ אשר תפול לכם פרשנו שם כשכבשו א"י שלמטה ניתן להם החלק שלמעלה כענין שכ' כעיר שחוברה לה כו'. אכן אם הי' נכנס דור המדבר בכח מרע"ה היו כובשין מקודם א"י שלמעלה ובכח זה הי' נמסר להם א"י שלמטה. ולכן הגם שלמטה לא הי' עדיין הזמן כמ"ש כמה טעמים למה איחרן מ' שנה במדבר הכל כפי דרך הכיבוש שלמטה וכמ"ש במ"א לכל זמן ועת כו' תחת השמים. אבל למעלה מן הזמן שהוא דרך התורה שרמזו ע"ז אין מוקדם ומאוחר בתורה לכן היו יכולין לכנוס בכל עת. ובמד' בפסוק ועד אנה לא יאמינו כו' בכל האותות כו' הה"ד ותפרעו כל עצתי כו' אני אמרתי אלקים אתם כו'. כי הנה המגיד מראשית אחרית הכין הנהגות דור המדבר שלא בדרך הטבע כמ"ש ולא נחם כו' דרך ארץ כו' פן ינחם כו' בראותם מלחמה זו מלחמת עמלק כמ"ש כאן עמלק יושב בארץ הנגב לכן העלה אותם מלמעלה מדרך הטבע. ועשרה נסים נעשה לאבותינו כדי להוציא אותם מכל העשרה מאמרות שהם מלובשים במעשה בראשית והטבע. ובאמת בזכות עשרה נסיונות שנתנסה אאע"ה ויצא מכל הטבע לכן שילם הקב"ה שכרו והעלה הנהגת בנ"י למעלה מן הטבע. ואלו היינו נמשכין אחר זה הדרך לא הי' גלות ושום אומה ולשון שולטת עלינו. אבל כתיב וינסו אותי כו' עשר פעמים כו'. וע"ז דורש ותפרעו כל עצתי כי פגמו בכל העשרה נסים שנעשו להם ונמסרו תוך הטבע. ולכן התרעם עליהם לא יאמינו כו' בכל האותות כו'. והגם שהיו מאמינים בני מאמינים אבל לא נמשכו לגמרי אחר ההנהגה העליונה שלו. וזה הי' עיקר השליחות שלח לך לראות אם יתמשכו אחר זה הדרך ויוכל מרע"ה לכנוס עמהם. [ונראה שלכך לא התפלל מרע"ה שיכנסו אחר שראה מדברי המרגלים שאין נמשכין אחר זה הדרך ידע שא"א להם לכנוס וביקש רק שיסלח חטאם כמ"ש סלחתי כדבריך. ונראה שבשביל זה נחלקו קרח ועדתו שידעו שלא ביקש יותר. אבל מרע"ה רעיא מהימנא ועבד נאמן להקב"ה והוא אמת ותורתו אמת]. ובאמת לולי הנסים שנעשו להם במדבר היו חוזרין למצרים כדמצינו בפ' דברים שמשה רבינו ע"ה הוכיחם מכח אלה הנסים במדבר אשר נשאך כו'. ולכן פעל עכ"פ שלא חזרו למצרים. ואם היו מאמינים כראוי היו נכנסין לארץ מיד:
2
ג׳בפרשת ציצית. במד' אור זרוע לצדיק. כי ציצית פרש"י מלשון מציץ מן החרכים שזו המצוה לפתוח עיני איש ישראל כמ"ש בגמ' הזהיר במצות ציצית זוכה להקביל פני השכינה דכתיב וראיתם אותו כו'. והנה כתיב ג"פ ציצית. מעין ג"פ בשנה יראה. שהם בזכות ג' אבות שהנבואה ניתן להם כדכתיב וארא אל אברהם כו'. מרוב אהבת אאע"ה אל הבורא ית' נגלה אליו. ויצחק מרוב היראה. יראה לשון ראיה. ויעקב מתוך האמת. והקב"ה נתן לבנ"י המצוה שיוכלו לבוא למדריגת האבות. וגם זה אמת שע"י מצוה זו חל השגחת הקב"ה על איש ישראל כמ"ש מציץ מן החרכים. וכמו כן בראי' ברגל בא לראות ולהיראות כמ"ש יראה יראה. והנה כתיב אתה הראת לדעת שיש לבנ"י בחי' ידיעה וראי' כמ"ש במ"א לפי שהם עדות וכתיב או ראה או ידע ובזוה"ק וארא כי בחי' ידיעה למעלה מראי' דרגא דמרע"ה. ואפשר שלכך ניתן להם עתה מצות ציצית. כשנפלו ממדריגתם ולא נמשכו לגמרי אחרי הנהגת מרע"ה. הוצרכו לבחי' ראי' שהיא למטה מידיעה:
3