שפת אמת, במדבר, שלח ז׳Sefat Emet, Numbers, Sh'lach 7
א׳תרל"ח
1
ב׳במדרש שליחי מצוה דוחין השבת כו'. דאין מפליגין בספינה ג' ימים קודם השבת שלא לבטל מנוחת השבת. אמנם בכל מצוה בעת קיום המצוה היא בחי' שבת רק שבת הוא השביתה בכלל החזרת כל הבריאה לשורש. ובכל מצוה היא בפרט לדבר זה ולאדם זה המקיימה. וענין שליחות המרגלים שנפרשו מאנשי דור המדבר שהיו תחת ענן ה'. הי' כמו ההפרש שבין שבת לימי המעשה. אך ע"י המצות שהם בעשי' יכולין לעורר בחי' השבת גם בימי המעשה כנ"ל. וזהו ענין שליחי מצוה כי התורה גוף האור כדכתיב תורה אור והוא בחי' אספקלריא המאירה בחי' מרע"ה. אמנם המצות הם שליחים של התורה שהם במעשה גשמיי רק שיש בהם ניצוץ כח הארת התורה ציווי הבורא ית' שיש במעשה זו. וזה שלח לך כי מרע"ה רצה שילכו הם בכח שליחותו והי' שליחו של אדם כמותו. אם היו מקיימין כראוי. וכמו כן בכל מצוה שאדם עושה כתיקונה מתעורר עי"ז כח התורה ממש בחי' המנוחה והשבת כנ"ל. ואם הי' נגמר השליחות כראוי היו מביאין הארת התורה בחי' משה רבינו ע"ה לארץ ישראל ולא הי' עוד גלות כלל. ובמד' יבש חציר נבל ציץ כו'. פי' כי בא לברר שכח הפנימיות שיש בישראל בכלל וכן בפרט כל נפש מישראל יש בו נקודה קדושה לעולם. אך האדם צריך להרחיב זאת הנקודה להלבישה במלבושים שונים ולהטות כל המעשים ומלבוש הגוף הכל אל הפנימיות כנ"ל. אך אעפ"י שחטאו בשליחות זה ונחסר תיקון החיצוניות אעפ"כ הפנימיות במקומו עומד לכן בכל עת יוכל אדם לחזור בתשובה ולהתדבק בשורש הנקודה המתקיימת לעולם כנ"ל. עיין במדרש ודו"ק בזה:
2
ג׳בפסוק אל תיראו את עם הארץ כי לחמנו הם כו'. כי קיום נפשות בנ"י בעוה"ז הוא רק ע"י ההסתר שיש בעולם וצריכין לתקן העשי' עי"ז יש להם קיום בעוה"ז. כי עיקר חלק בנ"י בעולם העליון. לכן כשתיקן הכל הולך אל עולמו. נמצא שאין לאדם למאס ברוב היגיעות שעוברין עליו בעוה"ז. וכעין זה שמעתי מפי קדשו של מו"ז ז"ל. וז"ש לחמנו הם. [סר צלם כו' כי כל כח הסט"א הוא רק דמיון כמו הצל שאין בו ממש. ולכן מי שיפה כחו לגשת למלחמה כראוי רואה כי הוא רק צל. והנה חטא המרגלים הי' מה שלא הכניעו עצמם ליהושע וכלב. כי ודאי הי' נסיון גדול. אבל כיון שראו שהם גברו זה ההסתר ואמרו סר צלם כו' הי' להם להתחזק ולהבין כי הצדק אתם. והם החזיקו בדבריהם הראשונים לכן נענשו. וכמו כן צריך כל אחד להתחזק ולהאמין כי הוא רק צל ע"י שרואה שהצדיקים גוברים נגד היצה"ר. וע"י האמונה והביטול להצדיק יכולין לדבק במעשיהם כנ"ל]:
3
ד׳לפ' ציצית במד' אור זרוע לצדיק זרע הקב"ה תורה ומצות בישראל כו' דקשה להבין איך ע"י מעשה גשמיי של המצוה יתעוררו הנפשות דכתיב למען תזכרו כו' והייתם קדושים כו'. אבל באמת יש שורש מכל מצוה בנפש ישראל כמ"ש רמ"ח איברים ושס"ה גידים נגד תרי"ג מצות כו'. אך ע"י הקיום של מעשה המצוה מתעורר הארת השורש שנשרש בנפשות בנ"י כנ"ל. והנה הגוף הוא רק מלבוש אל פנימיות הנשמה. ולאחר פטירת האדם יתלבש בלבוש עליון והוא עיקר המלבוש. וגוף האדם מפסיק בין הנשמה למלבוש העליון. וצריך האדם לידע ולהשתוקק למלבוש העליון. והטלית רמז למלבוש הנ"ל וכמ"ש שמן קיום המצות נעשה מלבוש וחלוקא דרבנן בעולם הבא. וכפי הכנת זה המלבוש ע"י המצות כמו כן נתקן הפנימיות שהוא נשמת האדם אשר בקרבו. וז"ש וראיתם כו' וזכרתם כו' ולא תתורו כו' שלא לתור אחר מלבוש הגוף. וכפי התרחקות מהגוף באין לזכירה פנימיות אח"כ שהוא התעוררות הנשמה הטמונה בגוף עד שזוכין להתקדש כו'. ובמ"א כתבנו עוד מזה:
4