שפת אמת, במדבר, שבועות כ״אSefat Emet, Numbers, Shavuot 21
א׳תרנ"ה
1
ב׳לחג השבועות
2
ג׳איתא בזוה"ק דבעי למלעי באורייתא דבע"פ בההוא ליליא. והענין היא דכתיב את ה' האמרת וה' האמירך וע"ש בפי' האבן עזרא בשם ר"י הלוי ז"ל פי' האמרת פעלת המעש"ט שעשית עד שאמר אנכי ה' אלקיך כו'. וע"ז כתיב תנו עוז לאלקים. וכ' ה' עוז לעמו יתן. כי בנ"י צריכין לעורר נתינת התורה וע"י זה ה' עוז יתן. וכ"כ ומשה עלה אל האלקים שהי' התעוררות מלמטה אח"כ ויקרא אליו ה' מן ההר. ויש בזה סוד שגרם משה רבינו ע"ה בזה יחוד עליון כמבואר כעין זה בזוה"ק כמה פעמים. וע"ז איתא בזוה"ק עושי דברו לשמוע בקול דברו:
3
ד׳חג השבועות הוא בחי' מושבע ועומד מהר סיני והוא שבועות העדות כמ"ש במד' ושמעה קול אלה כו' ראה או ידע כמ"ש אתה הראת לדעת. שבנ"י נעשין עדים בקבלת התורה כמ"ש שמע עמי ואעידה בך הוא פועל יוצא כמ"ש מו"ז ז"ל בפי' הפסוק ואעידה בם את השמים כו' שע"י ישראל נודע שמו ית' במעשה בראשית כו'. ואיתא במד' רות שמעה עמי כו' אין מעידין אלא בשומע כו' כמ"ש במ"א מזה כי הקב"ה נתן התורה לכל העולם ע"י שמיעת בנ"י שהם כלים לקבל הדברות. וז"ש במדרש שבשעה שאמר אנכי ה' אלקיך נזדעזעו הרים וגבעות כו' זה אמר אני נקראתי כו' עד ששמעו אשר הוצאתיך מארץ מצרים כו' ע"ש. פי' שכל העולם הוא במאסר הטבע ואינם יכולים לקבל הדברות רק בנ"י שנעשו בני חורין ביצ"מ ולכן יכולין לקבל אלקותו ית' בעולם. וממילא הרגישו כל הברואים ריח תורה כדאיתא שנתמלא העולם כולו בשמים פי' אפילו מי שלא הי' יכול לקבל עיקר תורה ריח טוב קלט כדאיתא הנכנס לחנותו של בושם כו'. כמו כן כשירד הקב"ה ליתן תורה לישראל קבלו כולם ריח תורה. גם פירוש שמע עמי מלשון אסיפה כמ"ש וישמע שאול את העם. כי בני ישראל יש להם בחי' האחדות ויכולין לקבל אלקותו ית' כמ"ש אתה אחד ושמך אחד זו התורה שהיא שמותיו של הקב"ה ועמך ישראל גוי אחד. וז"ש אלקים אלקיך אנכי אלוק אני על כל באי עולם ולא יחדתי שמי אלא עליך. כי באמת אלקותו ית' חל על כל הבריאה כל אחד כפי כח הקבלה. ולכן נקרא אלקים בלשון רבים. אבל בני ישראל יש להם חלק בבחי' האחדות ולכן מיחדין שמו ית' פעמים בכל יום. וז"ש אנכי ה' אלקיך והבן. ועל זה כתיב אשרי העם שה' אלקיו. שבבחי' שמו הגדול חל אלקותו על בנ"י:
4
ה׳בפסוק אל תיראו כי לבעבור נסות אתכם בא האלקים כו' יראתו על פניכם לבלתי תחטאו. דאיתא בשם הבעש"ט ז"ל כי יראת העונש בא לעורר לבוא ליראת הרוממות. ובנ"י היה להם יראת העונש כמ"ש פן נמות. וכתיב בפרשת ואתחנן כי יראתם מפני האש. וכמ"ש מזה שם שהי' יראתם מפני האש. ולא עליתם בהר כו'. ונבאר יותר עפ"י מה ששמעתי ממו"ז ז"ל למה הי' עשן במתן תורה לנקר עיני אנשים שאין ראוים למראה הגדול הזה כו'. ונפרש לפי דרכנו כי זה עצמו ענין הכתוב והר סיני עשן כו' ירד עליו ה' באש. פי' שהיה הפנימיות נסתר והי' נגלה בחי' האש שהיא יראה תחתונה כדאיתא בזוה"ק אית יראה ואית יראה ע"ש בהקדמת בראשית. וגם איתא בזוה"ק המשל לחכם שמסבב החבית שבו טוב הגנוז בסמים ממיתין כדי להבריח מליגע באור הגנוז ובזה נדחו האומות מלקבל התורה ע"ש פ' בלק. ולכן הי' מבחוץ בחי' האש ובנ"י נתייראו מזה פן נמות. אבל משה רבינו ע"ה הגיד להם כי בעבור נסות אותם בא שיבואו מזה ליראת ה' לחיים. יראתו על פניכם לבלתי תחטאו היא יראה גדולה מגוף החטא לא מעונש:
5
ו׳ענין שתי הלחם לחם מן השמים ולחם מן הארץ. והם בחי' נעשה ונשמע בחי' משה ואהרן כדאיתא שלכן היו ב' לוחות בחי' משה ואהרן. נשמע הוא בחי' משה תורה שבכתב. ונעשה בחי' עובדא עושי דברו ולזה מיוחד אהרן הכהן. ולפי שחטאנו בנעשה. ונשמע נשאר קיים לעולם. לכן כתיב תורה צוה כו' משה מורשה כי בחי' משה נשאר קיים לדורות. ובחי' הקרבנות הוא התעוררות התחתונים להתקרב למעלה לימשך עי"ז שפע ברכה משמים זה בחי' לחם מן הארץ. וזהו שכתוב העשוי' בהר סיני. כי זכו בני ישראל אז לגרום נחת רוח לפניו עד שהוריד להם תורה מן השמים. ובחי' נעשה והקרבנות נמסרו לבני אהרן כנ"ל:
6