ספר חרדים, מצוות עשה מדברי קבלה ומדברי סופרים א׳Sefer Charedim, Positive Commandments from the Prophets and the Sages 1
א׳מצות עשה מדברי קבלה ומדברי סופרים התלויות בלב ואפשר לקיימם בכל יום:
1
ב׳(א) מסכת ברכות לעולם ירגיז אדם יצר הטוב על יצר הרע שנא׳ רגזו ואל תחטאו:
2
ג׳(ב) שם לעולם יהא אדם ערום ביראה נגד הנחש היה ערום הוא היצר הרע שנאמר כי בתחבולות תעשה לך מלחמה כמו שפירש ר״ל ב״ג:
3
ד׳(ג) אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני בזוהר מאן דאתעדן על פתוריה אית ליה לאדכרא ולדאג על קדושא דארעא קדישא ועל היכלא דמלכא דאתחריב ובגין ההוא עציבו דאיהו קמתעצב על פתוריה קב״ה חשיב עליה כאלו בנה ביתיה ובנה כל אינון חורבי בי מקדשא זכאה חולקיה עכ״ל:
4
ה׳(ד) מסכת ברכות אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש פרש״י הכנעה הפך קלות ראש שנא׳ עבדו את ה׳ ביראה וגילו ברעדה פירוש במקום גילה שם תהא רעדה בבית חתונה או מילה פן יחטא מפני שמחת לבו שישכח:
5
ו׳(ה) ולא מתוך עצבות דמילי דעלמא אלא מתוך שמחה של מצוה ששש ועלז שזוכה לעבוד למלך שאין כמותו בעולם כדאיתא במדרש אך מצד שני עצב ומיצר על מה שהכעיסו תחלה:
6
ז׳(ו) גם בכלל עבדו את ה׳ ביראה עבודת הצדקה וכל מצוה ומצוה שעל קיום כולם כתוב עלינו כי לי בני ישראל עבדים ונעבוד כל מצוה במורא ולא בקלות ראש:
7
ח׳(ז) מצוה מד״ק שיהא אדם נבזה בעיניו נמאס ואת יראי ה׳ יכבד פי׳ שידמה עצמו נבזה ונמאס אבל לאחרים כל מי שיודע בו שהוא ירא שמים יהיה חשוב ונכבד מאד בעיניו ויכוף ראשו אליו:
8
ט׳(ח) שנו במס׳ אבות והוי שפל רוח בפני כל אדם פי׳ שכל אדם יהיה בעיניו גדול ממנו ויבוש מפניו ויפחד ממנו רמב״ן:
9
י׳(ט) יחשוב האדם הדיבור קודם שיוציאנו מפיו בתפלה וכן בכל דיבור אשר ידבר לכל אדם ואז לא יחטא שנא׳ לב צדיק יהגה לענות ופי רשעים יביע רעות רמב״ן ורבינו יונה הרא״ש:
10
י״א(י) וכל מעשיך יהיו לשם שמים ולא מבעיא המצות אלא במילי דרשות שנא׳ בכל דרכיך דעהו באכילה ושתיה ושינה ועונת אשתו ומשא ומתן ודיבור ושתיקה בכל יכוין לש״ש:
11
י״ב(יא) לשמוח ביסורין שנא׳ שמחה לצדיק עשות משפט וכתיב חסד ומשפט אשירה אם חסד אשירה אם משפט אשירה וכתיב מזמור לדוד בברחו:
12
י״ג(יב) תנה בני לבך לי נכסוף נכסף אבינו שבשמים שתמיד נחשוב בו ית׳ ולא יפרד ממנו דחביבין אנחנו בעיניו כבן יקיר לו וילד שעשועים אשרי המפיק רצונו ית׳:
13
י״ד(יג) מכל משמר נצור פי׳ רלב״ג משמר מאס׳ התאוה ושאר כחות כי ממנו תוצאות חיים מן הלב שהוא השכל תוצאות חיי העולם הבא ואיך תטרידם בהבל חיי שעה עבד נוקב מרגליות איך תשימהו לשמור קישואים בפרוטה:
14
ט״ו(יד) בטח אל ה׳ בכל לבך ואל בינתך אל תשען:
15
ט״ז(טו) לעולם יהא דעתו של אדם מעורבת עם הבריות רך מחמאה מתוק מדבש:
16
י״ז(טז) יהי ממון חבירך חביב עליך כשלך וכבוד חבירך כמורא רבך ומורא רבך כמורא שמים:
17
י״ח(יז) הוי עז כנמר וקל כנשר ורץ כצבי וגבור כארי לעשות רצון אביך שבשמים אבל למילי דעלמא עז פנים לגיהנם ובושת פנים לג״ע:
18
י״ט(יח) הסתכל בשלשה דברים ואין אתה בא לידי עבירה דע מאין באת מטפה סרוחה ואתה הולך לרמה ואתה עתיד ליתן דין וחשבון, ובג׳ דברים אחרים דע מה למעלה ממך עין רואה ואוזן שומעת וכל מעשיך בספר נכתבין:
19
כ׳(יט) הוי מתלמידיו של אהרן אוהב שלום ורודף שלום אוהב את הבריות ומקרבן לתורה:
20
כ״א(כ) הוי מקבל את כל אדם בסבר פנים יפות ושמחה:
21
כ״ב(כא) הוי זהיר במצוה קלה כבחמורה והוי מחשב הפסד מצוה כנגד שכרה ושכר עבירה כנגד הפסדה:
22
כ״ג(כב) יהא אדם אוהב שכיניו ומקרב קרוביו ואם עשה כן עליו הכתוב אומר אז תקרא וה׳ יענה וחייב אדם לגמול חסד לשכניו ולקרוביו טפי מלשאר בני אדם מבואר בגמרא בבלי ובירושלמי:
23
כ״ד(כג) יחזיק טובה למטיב לו אפי׳ מעט ידמה בעיניו שהוא הרבה ואל יהא כפוי טובה שנא׳ עבד לוה לאיש מלוה וק״ו לנותן ואמרו דהכופר בטובתו של חבירו סופו לכפר בטובתו של מקום:
24
כ״ה(כד) אז״ל אם רואה אדם ש שעבר עבירה והוכיחו בסבר פנים יפות ולא שב מצוה לשנאו שנא׳ יראת ה׳ שנא׳ רע זהו השונא שהוזכרה בתורה כי תראה חמור שונאך דאלו במילי דעלמא אסור לשונאו:
25
כ״ו(כה) צוו לומר אדם בלבו על כל ההוה גם זו לטובה ולשמוח ולא לדחוק השעה ואמרו כל הדוחק את השעה שעה דוחקתו:
26
כ״ז(כו) צוו שיהא לבו רוחב ארך אפים מן העלובין ואינן עולבין שומעין חרפתן ואינן משיבין עושין מאהבה ושמחין ביסורין פי׳ החסיד ר׳ יוסף יעבץ יסורי העלבון וג׳ מדרגות קתני ואם עשה כן עליו הכתוב אומר ואוהביו כצאת השמש בגבורתו:
27
כ״ח(כז) לערוך מחשבות ביראת ה׳ תמיד וכתכ רבינו יונה נאמר על האנשים שאינם עורכים מחשבות להתבונן תמיד ביראת ה׳ ותהי יראתם אותי מצות אנשים מלומדה לכן הנני יוסף להפליא העם הזה הפלא ופלא ונאמר מדוע דרך רשעים צלחה קרוב אתה בפיהם ורחוק מכליותיהם וכתיב כי הנה רחקיך יאבדו:
28
כ״ט(כח) לקנא ביראי ה׳ להיות כמותם שנאמר אל יקנא לבך בחטאים כי אם ביראת ה׳ כל היום כלומר באנשי יראי ה׳ יש לך לקנאות להיות כמותם כדמפרש ראב״ע וכן פי׳ רש״י בפ״ק דברכות וכדאמרו קנאת סופרים תרבה חכמה וכתיב הן יראת ה׳ היא חכמה:
29
ל׳(כט) צוו שיהא אדם אוהב אשתו כגופו ומכבדה יותר מגופו:
30
ל״א(ל) צוו שיהא מחשב עם נפשו כל לילה קודם שישן להתודות על מעשה יומי ויתודה ונקראים עושי זאת מארי דחושבנא ורמזו בתורה על כן יאמרו המושלים בואו חשבון כדאיתא בזוהר:
31
ל״ב(לא) צוו שיתן עול השכינה תמיד על ראשו ד׳ אותיות שמו יתברך מאירות יו״ד דחילו ה״א רחימו, וא״ו תורה וענוה. ה״א מצוה ושמחה דכתיב שום תשים עליך מלך שתהא אימתו עליך רמז למלך החי וקיים לעד וכתיב וה׳ בראשם ולעתיד יגלה לעיני הכל דכתיב וה׳ עליהם יראה וכתיב וראו כל עמי הארץ כי שם ה׳ נקרא עליך ולהכי אמרי לא אזיל בגילוי הראש אמר שכינה למעלה מראשי וידמה כי הוא מרכבה וכסא לו ית׳ אדם ט׳ במספר קטן וכן כסא ודעתו תמיד על אותו האור החופף עליו כל היום דכתיב החכם עיניו בראשו ופירשו באור שעל ראשו עיני שכלו וע״ז אמרו האבות הם הם המרכבה וד׳ יסודות הם כנגד ד׳ מחנות שכינה ורמ״ח איבריו כנגד רמ״ח מלאכים דמתלבשת בהם השכינה והאיש אשר אלה לו קדוש יאמר לו כאחד מצבא מרום:
32
ל״ג(לב) צוו שידבק אדם בדרך טובה ופי׳ דהיא לב טוב ובזה כלול שיהיה הוא עין טוב וחבר טוב נאמן לחבירו ושכן טוב לשכניו שיהיה רואה את הנולד מהמעשה קודם יעשנו ומהדיבור קודם ידברנו:
33
ל״ד(לג) ושיתרחק מדרך רעה והוא לב רע בו כלול שלא יהא עין רע וחבר רע ושכן רע ולוה רשע ולא ישלם:
34
ל״ה(לד) צוה יתברך על יד נביאיו להיות אדם מקוה ומצפה ישועת ישראל ע״י ביאת משיחנו בכל יום כנבואת צפניה דכתיב לכן חכו לי נאום ה׳ ובנבואת חבקוק כתיב אם יתמהמה חכה לו ופי׳ במדרש דעל ביאת משיחנו קאמר וקבלו חכמים מפיו:
35
