ספר הבחור, המאמר הראשון א׳Sefer HaBachur, First Treatise 1
א׳העקר הראשון. בחלוקת שרשי לשון הקדש לשמונה חלקים:
1
ב׳א. דע כי כל שרשי לשון הקדש נחלקים לשני מיני פעלים, וכל פעל לששה גזרות, וכל גזרה לשבעה בנינים, וכל בנין לששה זמנים:
2
ג׳וכל זמן לשני מינים, וכל מין לשני מספרים, וכל מספר לשלשה גופים, ולכל גוף דבור מיוחד. ועתה אבאר כל אחד ואחד:
3
ד׳ב. השני פעלים האחד עוֹמֵד, והאחד יוֹצֵא.
4
ה׳הָעוֹמֵד. כמו, הָלַך. עָמַד. יָשַׁב. ודומיהם. שהפעולה עומדת בגוף הפועל ולא תצא ממנו לזולתו.
5
ו׳והיוצא. כמו, שָׁמַר. פָקַד. הָרַג. ודומיהם, שהפעולה יוצאת ממנו לזולתו, ובהרבה דברים נבדלים הפעלים העומדים מהיוצאים כמו שיתבאר בקצורי זה:
6
ז׳ג. וששה הַגְזָרות הם שְׁלֵמִים, חֲסֵרִים, וכְפוּלִים.
7
ח׳ושלשה מיני נָחִים, והֶם נַחֵי אות ראשונה, נחי אות שניה, נחי אות שלישית, הרי ששה גְזָרות:
8
ט׳ויש עוד שאר גְזָרות כמו נַחֵי הַקְצַווֹת. וַחֲסַרֵי הַקְצָווֹת. ומְרוּבָעִים. ודומיהם, אבל כלם מוּרְכָבִים ויוצאים מאלה הששה כמו שיתבאר:
9
י׳ד. ושבעה הבנינים מהם שלשה פועֲלִים נקראים אבות. ושלשה פְעוּלִים נקראים תּוֹלְדות:
10
י״אואחד מהבנינים אב וְתּוֹלדָה. דהיינו; מצד אחד הוא פּועל ומצד אחד הוא פָּעוּל. כמו שיתבאר:
11
י״בהַפּוֹעֲלִים, הם; קַל. וּפִּעֵל. וְהִפְעִיל:
12
י״גוְהַפּעוּלִים הם; נִפְעַל. ופֻעֵל. וְהֻפְעַל.
13
י״דוְהַפּועֵל וְהַפָּעוּל. הוא נקרא הִתְפַעַל:
14
ט״וה. ולאומר שנמצא עוד בנין הנקרא מְרוּבַע. כמו; שׁוֹפֵט שׁוֹפַטְתָּ וכולי. אָשִׁיב בגזרת נַחֵי הָעַי"ן במאמר שני עקר שמיני, ושם אוכיח בראיות ברורות וצוֹדְקוֹת שאינו ראוי להקרא בִנְיַן בפני עצמו:
15
ט״זו. וששה זְמַנִּים, הם ששה פעולות. עָבַר. בֵּינוֹנִי. פָּעוּל. מָקוֹר. צִוּוּי. עָתִיד:
16
י״זושני הַמִּינִים הם הזכר והנקבה:
17
י״חושני הַמִּסְפָּרִים הם היחיד והרבים:
18
י״טושלשה גוּפִים הם; הַנִּסְתָּר, וְהַנּוֹכַח, וְהַמְּדַבֵּר בַּעֲדוֹ:
19
כ׳וְהַדִּבּוּר הַמְּיוּחָד לכל אחד הוא בנקודתו או בתוספת אות אחת או שתים על שלש האותיות השרשיות כגון אותיות תהימו"ן בסוף העברים, ואותיות אֵיתָ"ן בראש העתידים:
20