ספר הבחור, המאמר הראשון ג׳Sefer HaBachur, First Treatise 3
א׳ העקר השלישי. בביאור שלש השמות המונחים לשלש אותיות השרשיות, ובביאור גדר הפעלים השלמים ושאינן שלמים:
1
ב׳א. עד הנה דברתי על הַגְּזָרוֹת והבנינים ופעולותיהם בכלל:
2
ג׳ועתה אדבר עליהם בפרט, וקודם כל דבר צריך שתדע כי לכל פעל לשון העברי, בין שהוא מהשלמים או משאינן שלמים יש לו שלש אותיות שרשיות, וכבר הסכימו המדקדקים לשקול כל שרש על משקל פעל, וקראו לאות ראשון של כל שרש פ"א, ולשנית עי"ן, ולשלישית למ"ד.
3
ד׳וכל שרש שתחסר או תנוח בו אחת משלש אותיותיו השרשיות קראו לו חֲסֵרֵי פֵּ"א, או נַחֵי פֵּ"א, או עַיִ"ן, או לַמֵּ"ד.
4
ה׳ובמאמר שני בעקר ששי בסימן ו' אבאר ההפרש שבין הַחֲסֵרִים ובין הַנָּחִים:
5
ו׳ב. לכן זכור נא בכל מקום שתמצא כתוב פ"א הפעל, או עי"ן הפעל, או למ"ד הפעל, בפעלים או בשמות, רוצה לומר אות ראשונה או שנייה או שלישית, ועוד אדבר מזה במשקלי השמות בתחילת מאמר שלישי:
6
ז׳ג. ודע כי כל פעל הנקרא השלמים הוא אשר אין בו אחת מאותיות אֶהֱוִ"י, וגם אין בו נו"ן בראש, וגם אין שתי אותיות אחרונות דומות, כי אז לא תחסר אחת משלש אותיות השרשיות לעולם, לכך נקרא שָׁלֵם.
7
ח׳ופעל שיש בו נון בראש נקרא מגזרת הַחֲסֵרִים, כאשר יתבאר בגזרתו, ופעל שיש בו אחת מאותיות אֶהְוִי ההוא, נקרא מגזרת הנחים, והנני אבאר דרך חנייתם:
8
ט׳ד. האל"ף תנוח בראש או בסוף הפעלים, כמו; מן אָכַל. תאמר אוֹכַל. יֹאכַל תֹּאכַל. ובסוף כמו; קָרָא. קָרָאתָ. וכולי, אבל באמצע לא תנוח כמו שָׁאַג. שָׁאַל. ודומיהם:
9
י׳הה"א לא תנוח רק בסוף הפעל כמו; גָּלָה. עָשָֹה. ודומיהם. ובראש ובאמצע לא תנוח כמו; הרג. בהל. ודומיהם.
10
י״אהוי"ו לא תנוח רק באמצע, כמו; קום. שוב. ודומיהם, אבל בראש או בסוף לא נמצא וי"ו שרשית.
11
י״בהיו"ד לא תנוח רק בראש כמו; מן ידע. נאמר אֵדַע יֵדַע. אֵשֵׁב יֵשֵׁב.
12
י״גהצירי מורה על היו"ד, ובאמצע לא תבא יו"ד נחה בפעלים לפי דעת קצת, ובסוף לא תבא שרשית לעולם לפי דעת הכל:
13
י״דה. וּפָעַל שיש בו שתי אותיות שרשיות דומות בסוף נקרא מגזרת הכפולים כמו סָבַב. תָּמַם.
14
ט״וומעטים נמצאים שתהיינה שתי אותיות הראשונות דומות, והם הולכים על דרך השלמים כמו; מן דֶדֶה. נאמר אֶדַּדֶּה (ישעיהו לח טו). ומן שָׁשָׁה. וְשִׁשִׁיתֶם אֶת הָאֵיפָה (יחזקאל מה יג). וכמעט אין עוד בפעלים, ויותר נמצאים בשמות, כמו; דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב (במדבר כד יז). וּמָשׁוֹחַ בַּשָּׁשַׁר (ירמיהו כב יד). בְּבָבַת עֵינוֹ (זכריה ב יב). ודומיהם מעטים:
15
ט״זו. ופעלים שיהיו בהם הפ"א והלמ"ד דומות אין גם אחד בשלמים, ומלת יְעַלְעוּ דַם (איוב לט ל), אֵין שָׁרְשׁוֹ עָלַע, כאשר אבאר בספר הֶהַרְכָּבָה. אבל בשרשים שאינן שלמים, נמצא. הָיָה. וְנָתַן. וזולתם מעטים, ויותר נמצאים בשמות, ובפרט עם השי"ן כמו; שֶׁמֶשׁ. שֹׁרֶשׁ. שָׁלשׁ:
16