ספר הבחור, המאמר הראשון ח׳Sefer HaBachur, First Treatise 8
א׳
העקר שמיני. בהוראת בִּנְיַן נִפְעַל:
1
ב׳הבנין השני נקרא בִּנְיַן נִפְעַל והוא של שלש מינים:
2
ג׳א. המין האחד הוא תולדתו של קַל היוצא רוצה לומר שהוא שהוא מקבל הפעולה מיד אָבִיו הַקַּל. והמשל אם תאמר על האב אָכַל, תאמר על הבן נֶאֱכַל, וכן נִלְכַּד, נִשְׂרַף. נִשְׁבַּר, או נִשְׁבָּה, אִם גָנוֹב יִגָּנֵב (שמות כ״ב:ט׳). שָׂרוֹף יִשָּׂרְפוּ (שמואל ב כג) ודומיהם רבים. כלם פְּעוּלִים מיד אחר והנה הוראת המין הזה כהוראת בִּנְיַן פֻּעַל ממש כי אין הפרש בין וְגֻנַּב מִבֵּית הָאִישׁ (שמות כ״ב:ו׳), ובין וְנִגְנַב, ובין וְהִנֵּה שוֹרָף (ויקרא י׳:ט״ז), שהוא מבנין פֻּעַל ובין נִשְׂרַף.
3
ד׳ויש לך לדעת שלא יבאו צווים מהמין הזה לעולם כי לא נוכל לומר הִשָּׂרֵף, הִגָּנֵב, הִלָּכֵד, הִשָּׁבֵר, אבל יבואו במין השני והטעם יתבאר לך בבנין פעל הדגוש (עיקר י' סימן ב'):
4
ה׳ב. והמין השני הוא מֵהַנִפְעָלִים הַפְּעוּלִים על ידי עצמם, והם החלק היותר רב מֵהַנִפְעַל, ובזה דומה הוראתו להתפעל ממש וכן מצינו שהפסוק משמש בהם כאחד כגון אַל תִּטַּמְּאוּ בְּכָל אֵלֶּה (ויקרא יא) שהוא כמו תִּתְּטַמְּאוּ ואחר כך אומר כי בְּכָל אֵלֶּה נִטְמְאוּ הַגּוֹיִם (ויקרא יא), שהוא מבנין נפעל, וכן אונקלוס מתרגם כל לשון נפעל בלשון התפעל וכן רש"י ז"ל כמו שפירש על וַתִּתְכָּס (בראשית כ״ד:מ״ד), וכן שְׁתֵה גַם אַתָּה וְהֵעָרֵל (חבקוק ב טז), וגם יבא הצווי בנפעל מזה המין והוראתו כבנין התפעל כמו; הִשָּׁמֵר לְךָ (בראשית ל״א:כ״ד), הִפָּרֵד נָא מֵעָלַי (בראשית י״ג:ט׳), שהוא כמו; הִשְׁתַּמֵר, הִתְפָּרֵד.
5
ו׳והכלל כל הנפעלים מזה המין אין הפרש בינם ובין התפעל, כמו; יִקָּווּ הַמַּיִם, וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה (בראשית א׳:ט׳), וכן וַיֵּרָא יְיָ (בראשית יח), וַיִנָּחֵם יְיָ (בראשית ו), שָׁבַת וַיִנָפַשׁ (שמות ל״א:י״ז-י״ח), אֶל בֵּיתוֹ וַיֵּחָנַק (שמואל ב יז כג), כולם מבוארים כאלו הם מן התפעל.
6
ז׳ויש נפעלים שלא נמצאו בקל כמו נִשְׁבַּע, נִלְחַם, נִשְׁעַן, נִזְהַר, נִכְנַע, ודמיהם, והם מפורשים באלו הם מהקל כמו שיתבאר בסוף עקר שלש עשרה:
7
ח׳ג. ודע כי כמו שנמצאים פעלים בבנין הקל שפעמים הם יוצאים ולפעמים הם עומדים כמו שכתבתי. כן נמצאים בבנין זה נפעלים לפעמים יוצאים ולפעמים עומדים כמו; וּבְנָבִיא נִשְׁמַר (הושע יג), הוא יוצא, וְעֲמָשָׂא לֹא נִשְׁמַר (שמואל ב יד), הוא עומד, ופירושו לא שמר את עצמו, וכן וְנִמְכַּר בִּגְנֵיבָתוֹ (שמות כ״ב:ב׳), הוא יוצא שפירושו שמכרוהו בית דין, וְנִמְכַּר לָךְ (ויקרא כ״ה:ל״ט), הוא עומד, כמו שפירשו חכמים ז"ל שמוכר עצמו מפני דוחקו:
8
ט׳ויש נפעלים נגזרים מפעלים עומדים והם זרים מאד, כמו; וְנִגַּשׁ מֹשֶׁה (שמות כ״ד:ב׳), וְנִקְרַב בַּעַל הַבַּיִת (שמות כב ז), כְּצֵל כִּנְטוֹתוֹ נֶהֱלָכְתִּי (תהילים ק״ט:כ״ג), אֶרֶץ נוֹשָׁבֶת (שמות יז), ודומיהם מעטים:
9