ספר החינוך ק״הSefer HaChinukh 105
א׳מִצְוַת נְתִינַת מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בְּשָׁנָה – שֶׁיִּתֵּן כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה בֵּין עָנִי בֵּין עָשִׁיר מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל. שֶׁהוּא מִשְׁקַל עֲשָׂרָה גֵּרָה כֶּסֶף בְּכָל שָׁנָה לְיַד הַכֹּהֲנִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ל, יג) זֶה יִתְּנוּ כָּל הָעֹבֵר עַל הַפְּקֻדִים. וְהָיוּ מַנִּיחִין הַכֹּל בְּלִשְׁכָּה אַחַת שֶׁבַּמִּקְדָּשׁ, וּמִשָּׁם הָיוּ מוֹצִיאִין (שקלים פ"ד) לִקְנוֹת תְּמִידִין וּמוּסָפִין וְכָל קָרְבָּן הַקָּרֵב עַל הַצִּבּוּר וְנִסְכֵּיהֶם, וְהַמֶּלַח שֶׁמּוֹלְחִין בּוֹ אֶת הַקָּרְבָּנוֹת, וַעֲצֵי הַמַּעֲרָכָה, וְלֶחֶם הַפָּנִים וּשְׂכַר הָעוֹשֶׂה לֶחֶם הַפָּנִים, וְהָעֹמֶר וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם, וּפָרָה אֲדֻמָּה, וְשָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ, וְלָשׁוֹן שֶׁל זְהוֹרִית.
1
ב׳מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה. שֶׁרָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְטוֹבַת כָּל יִשְׂרָאֵל וְלִזְכוּתָם שֶׁתִּהְיֶה יַד כֻּלָּם שָׁוָה בִּדְבַר הַקָּרְבָּנוֹת הַקְּרֵבִים לְפָנָיו כָּל הַשָּׁנָה בְּהַתְמָדָה וּבְעִנְיָנִים אֵלּוּ הַנִּזְכָּרִים, וְשֶׁיִּהְיוּ הַכֹּל, אֶחָד עָנִי וְאֶחָד עָשִׁיר, שָׁוִים בְּמִצְוָה אַחַת לְפָנָיו לְהַעֲלוֹת זִכְרוֹן כֻּלָּם עַל יְדֵי הַמִּצְוָה שֶׁהֵם כְּלוּלִים בָּהּ יַחַד לְטוֹבָה לְפָנָיו. וַעֲלִיַּת הַזִּכָּרוֹן הַכֹּל נֶאֱמַר מִצַּד הַמְקַבֵּל עַל הַדֶּרֶךְ שֶׁכָּתַבְנוּ לְמַעְלָה (מצוה צז).
2
ג׳מִדִּינֵי הַמִּצְוָה. כְּגוֹן מַה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שקלים פ"א מ"א) שֶׁבְּאֶחָד בַּאֲדָר מַשְׁמִיעִין עַל הַשְּׁקָלִים, וְשֶׁאֲפִלּוּ דַּל שֶׁבַּדַּלִּים חַיָּב בּוֹ, וְאִם אֵין לוֹ שׁוֹאֵל מֵאֲחֵרִים אוֹ מוֹכֵר כְּסוּתוֹ שֶׁעָלָיו וְנוֹתְנוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ל טו) וְהַדַּל לֹא יַמְעִיט, וְאֵינוֹ נוֹתֵן בִּפְעָמִים הַרְבֵּה אֶלָּא הַכֹּל בְּפַעַם אַחַת, וְהוּא מִשְׁקַל שְׁמֹנִים גַּרְעִינֵי שְׂעוֹרָה, שֶׁהַשֶּׁקֶל הַשָּׁלֵם הָיָה בִּימֵי מֹשֶׁה מִשְׁקַל מֵאָה וְשִׁשִּׁים שְׂעוֹרָה, וְהַכֹּל חַיָּבִין לִתְּנָם, (שקלים שם) כֹּהֲנִים לְוִיִּם וְיִשְׂרְאֵלִים, גֵּרִים וַעֲבָדִים מְשֻׁחְרָרִין אֲבָל לֹא נָשִׁים וַעֲבָדִים וּקְטַנִּים, וְאִם נָתְנוּ מְקַבְּלִים מֵהֶן, אֲבָל לֹא מִן הַגּוֹיִם, חֵלֶק וְנַחֲלָה לֹא יִהְיֶה לָהֶם בְּתוֹכֵנוּ. וְעוֹד אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שקלים פ"א מ"ו) שֶׁכָּל מִי שֶׁאֵינוֹ נוֹתֵן חֲצִי שֶׁקֶל מַמָּשׁ שֶׁהָיָה מַטְבֵּעַ בְּאוֹתוֹ זְמַן, וְנוֹתֵן בַּעֲבוּרוֹ כֶּסֶף בְּמִשְׁקָלוֹ אוֹ פְּרוּטוֹת שֶׁמּוֹסִיף עַל מִשְׁקַל שִׁקְלוֹ זֶה מְעַט, וְאוֹתוֹ הַמְּעַט נִקְרָא קַלְבּוֹן (מטבע קטן). וְאוֹתוֹ הַמְּעַט הוּא שְׂכַר הַשֻּׁלְחָנִי שֶׁמִּשְׂתַּכֵּר כְּשֶׁהוּא מַחֲלִיף חֲצִי שֶׁקֶל שֶׁהָיָה קָבוּעַ בִּשְׁבִיל פְּרוּטוֹת. וּלְפִיכָךְ שְׁנַיִם שֶׁהֵבִיאוּ שֶׁקֶל שָׁלֵם בֵּין שְׁנֵיהֶם חַיָּבִין בְּקַלְבּוֹן, שֶׁאִלּוּ רָצוּ לְהַחֲלִיפוֹ צְרִיכִים הָיוּ לָתֵת הַקַּלְבּוֹן לַשֻּׁלְחָנִי, וּכְמוֹ כֵן יִתְּנוּהוּ לַגִּזְבָּר, לְפִי שֶׁבַּחֲצִי שֶׁקֶל חִיְּבָם הַכָּתוּב, וְלָכֵן חַיָּבִים בּוֹ אוֹ בְּעֶרְכּוֹ בְּכִוּוּן. וְכֵן מָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שקלים פ"ב מ"א) בְּמִי שֶׁאָבַד שִׁקְלוֹ בַּדֶּרֶךְ מַה דִּינוֹ, וְיֶתֶר רֻבֵּי פְּרָטֶיהָ, מְבֹאָרִים בַּמַּסֶּכְתָּא הַבְּנוּיָה עַל זֶה וְהִיא מַסֶּכֶת שְׁקָלִים [פ"א מה' שקלים]
3
ד׳וְנוֹהֶגֶת בִּזְמַן הַבַּיִת שֶׁחַיָּבִים לָתֵת אוֹתָהּ כָּל יִשְׂרָאֵל, בֵּין הָעוֹמְדִין בָּאָרֶץ אוֹ חוּצָה לָאָרֶץ. וְשֶׁלֹּא בִּזְמַן הַבַּיִת, אֵין חַיָּב בָּהּ אָדָם וַאֲפִלּוּ הָעוֹמְדִים בָּאָרֶץ. וְהָעוֹבֵר עָלֶיהָ וְלֹא נְתָנוֹ בִּטֵּל עֲשֵׂה, וְעָנְשׁוֹ גָּדוֹל מְאֹד, שֶׁפֵּרַשׁ עַצְמוֹ מִן הַצִּבּוּר וְאֵינוֹ בִּכְלַל כַּפָּרָתָן. וְעַכְשָׁו בַּעֲוֹנֹתֵינוּ, שֶׁאֵין לָנוּ מִקְדָּשׁ וְלֹא שְׁקָלִים, נָהֲגוּ כָּל יִשְׂרָאֵל (מגילה כט א) לְזֵכֶר הַדָּבָר לִקְרוֹת בְּבֵית הַכְּנֶסֶת בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה פָּרָשָׁה זוֹ שֶׁל כִּי תִשָּׂא עַד וְלָקַחְתָּ אֶת כֶּסֶף הַכִּפֻּרִים בְּשַׁבָּת שֶׁהוּא לִפְנֵי רֹאשׁ חֹדֶשׁ אֲדָר לְעוֹלָם.
4
