ספר החינוך קל״אSefer HaChinukh 131
א׳מִצְוַת הֲרָמַת הַדֶּשֶׁן – שֶׁיָּסִיר הַכֹּהֵן הַדֶּשֶׁן בְּכָל יוֹם וָיוֹם מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ, וְזֶהוּ שֶׁנִּקְרָא תְּרוּמַת הַדֶּשֶׁן, שֶׁהָיְתָה נַעֲשֵׂית בְּכָל יוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ו ג) וְלָבַשׁ הַכֹּהֵן מִדּוֹ בַד וְגוֹ', וְהֵרִים אֶת הַדֶּשֶׁן.
1
ב׳מִשָּׁרְשֵׁי מִצְוָה זוֹ. מָה שֶׁכָּתַבְנוּ לְמַעְלָה (מצוה צה) לְהַגְדִּיל כְּבוֹד הַבַּיִת וּלְהַדְּרוֹ בְּכָל יְכָלְתֵּנוּ מִן הַטַּעַם שֶׁאָמַרְנוּ שָׁם. וְנוֹי הוּא לַמִּזְבֵּחַ לְפַנּוֹת הַדֶּשֶׁן מִמָּקוֹם שֶׁרָאוּי לְהַדְלִיק בּוֹ הָאֵשׁ, וְעוֹד שֶׁהָאֵשׁ דּוֹלֵק יָפֶה כְּשֶׁאֵין תַּחְתָּיו דֶּשֶׁן.
2
ג׳מִדִּינֵי הַמִּצְוָה. מָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא כג ב) שֶׁהֲרָמַת הַדֶּשֶׁן הִיא עֲבוֹדָה מֵעֲבוֹדוֹת הַכְּהֻנָּה. וּבִגְדֵי הַכְּהֻנָּה שֶׁהָיוּ תּוֹרְמִין בָּהֶן הַדֶּשֶׁן, הָיוּ פְּחוּתִין מִן הַכֵּלִים שֶׁמְּשַׁמֵּשׁ בָּהֶן שְׁאָר עֲבוֹדוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (שם ד) וּפָשַׁט אֶת בְּגָדָיו וְלָבַשׁ בְּגָדִים אֲחֵרִים. וְאַף עַל פִּי שֶׁפָּסוּק זֶה נֶאֱמַר בְּהוֹצָאַת הַדֶּשֶׁן אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה, מִכָּל מָקוֹם גַּם בִּתְרוּמַת הַדֶּשֶׁן, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁמְּסַלֵּק אוֹתָהּ מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ וּמוֹרִידָהּ לָרִצְפָּה שֶׁאֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ, יֵשׁ לָנוּ לִלְמֹד גַּם כֵּן שֶׁאֵין רָאוּי לַעֲשׂוֹת אוֹתָהּ מְלָאכָה בְּאוֹתָן בְּגָדִים שֶׁהוּא מְשַׁמֵּשׁ. וְנֶאֱמַר בָּזֶה עַל דֶּרֶךְ מָשָׁל (שבת קיד א) בְּגָדִים שֶׁבִּשֵּׁל בָּהֶן קְדֵרָה לְרַבּוֹ אַל יִמְזֹג בָּהֶן כּוֹס לְרַבּוֹ.
3
ד׳וְאֵימָתַי תּוֹרְמִין הַדֶּשֶׁן בְּכָל יוֹם? מִשֶּׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר, וּבַמּוֹעֲדִים מִשְּׁלִישׁ (הָאַחֲרוֹן) [הָאֶמְצָעִי] (עי' יומא כ א) שֶׁל לַיְלָה, וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים מֵחֲצוֹת הַלַּיְלָה. וְכֵיצַד תּוֹרְמִין אוֹתָהּ, מִי שֶׁזָּכָה וּבָא גּוֹרָלוֹ לַהֲסִירָהּ, טוֹבֵל וְלוֹבֵשׁ בִּגְדֵי הֲרָמָה וּמְקַדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו, וְהָיוּ אוֹמְרִים לוֹ אֶחָיו הַכֹּהֲנִים הִזָּהֵר, שֶׁמָּא תִּגַּע בַּכְּלִי עַד שֶׁתְּקַדֵּשׁ יָדֶיךָ וְרַגְלֶיךָ, וְאַחַר כָּךְ לוֹקֵחַ הַמַּחְתָּה, וְשֶׁל כֶּסֶף הָיְתָה, נְתוּנָה בַּמִּקְצוֹעוֹת בֵּין כֶּבֶשׁ לַמִּזְבֵּחַ בְּמַעֲרָבוֹ שֶׁל כֶּבֶשׁ, וְנוֹטֵל אֶת הַמַּחְתָּה וְעוֹלֶה לְרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ מְפַנֶּה אֶת הַגֶּחָלִים הֵילָךְ וְהֵילָךְ, וְחוֹתֶה מִן הַגֶּחָלִים שֶׁנִּתְאַכְּלוּ בְּלֵב הָאֵשׁ וְיוֹרֵד לְמַטָּה לָאָרֶץ וְהוֹפֵךְ פָּנָיו לַצָּפוֹן וּמְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ לְמִזְרַח הַכֶּבֶשׁ כְּמוֹ עֶשֶׂר אַמּוֹת כְּלַפֵּי הַצָּפוֹן, וְצוֹבֵר אֶת הַגֶּחָלִים שֶׁחָתָה עַל גַּבֵּי הָרִצְפָּה רָחוֹק מִן הַכֶּבֶשׁ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים בִּמְקוֹם מֻרְאַת הָעוֹף וְדִשּׁוּן מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי וְהַמְּנוֹרָה. וַחֲתִיָּתָהּ זוֹ שֶׁחוֹתֶה בַּמַּחְתָּה וּמוֹרִיד לָרִצְפָּה אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ הִיא הַמִּצְוָה שֶׁל כָּל יוֹם. וְאַחַר שֶׁיּוֹרֵד זֶה שֶׁתָּרַם רָצִים אֶחָיו הַכֹּהֲנִים וּמְקַדְּשִׁין יְדֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם בִּמְהֵרָה וְנוֹטְלִין אֶת הַמַּגְרֵפוֹת וְהַצִּנּוֹרוֹת וְעוֹלִין לְרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ וְגוֹרְפִין אֶת הַדֶּשֶׁן מִכָּל צִדֵּי הַמִּזְבֵּחַ, וְעוֹשִׂין מִמֶּנּוּ עֲרֵמָה עַל גַּבֵּי תַּפּוּחַ, וְהוּא מָקוֹם מִן הַמִּזְבֵּחַ שֶׁנִּקְרָא כֵּן. וּכְשֶׁאוֹתוֹ תַּפּוּחַ הָיָה גָּדוֹל מוֹרִידִין מִמֶּנּוּ קְצָת לְמַטָּה בִּכְלִי גָּדוֹל מַחֲזִיק לֶתֶךְ שֶׁנִּקְרָא פְּסַכְתֵּר (עי' תמיד לג א), וְעוֹמֵד שָׁם עַד שֶׁמּוֹצִיאִין אוֹתוֹ כֻּלּוֹ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה. וְיֶתֶר פְּרָטֶיהָ בְּמַסֶּכֶת תָּמִיד וְיוֹמָא (כא כד ב).
4
ה׳וְנוֹהֶגֶת בִּזְמַן הַבַּיִת בְּזִכְרֵי כְּהֻנָּה. וְעוֹבֵר עָלֶיהָ וְלֹא הֱסִירָהּ כְּמִצְוָתָהּ בִּטֵּל עֲשֵׂה.
5
