ספר החינוך קל״טSefer HaChinukh 139
א׳שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מִבְּשַׂר חַטָּאוֹת הַנַּעֲשִׂין בִּפְנִים – שֶׁלֹּא יֹאכְלוּ הַכֹּהֲנִים מִבְּשַׂר הַחַטָּאוֹת הַנַּעֲשׂוֹת בִּפְנִים. כְּלוֹמַר מֵאוֹתָן חַטָּאוֹת שֶׁהָיוּ מַזִּין מִדָּמָן בַּמִּזְבֵּחַ הַפְּנִימִי שֶׁהָיָה בַּהֵיכָל. שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ו כג) וְכָל חַטָּאת אֲשֶׁר יוּבָא מִדָּמָהּ אֶל אֹהֶל מוֹעֵד לְכַפֵּר בַּקֹּדֶשׁ לֹא תֵאָכֵל בָּאֵשׁ תִּשָּׂרֵף. וּלְשׁוֹן סִפְרָא (צו ה ד) בָּאֵשׁ תִּשָּׂרֵף כָּל שֶׁהוּא טָעוּן שְׂרֵפָה לַעֲבֹר עָלָיו בְּלֹא תַעֲשֶׂה עַל אֲכִילָתוֹ, וְכָל הַחַטָּאוֹת שֶׁדָּמָן טָעוּן הַזָּיָה בִּפְנִים, כְּלוֹמַר בַּמִּזְבֵּחַ שֶׁהָיָה בַּהֵיכָל, הָיוּ נִשְׂרָפִין, יָדוּעַ הַדָּבָר [וּמְפֻרְסָם] וּמְפֹרָשׁ בַּכְּתוּבִים. וְכָל הַחַטָּאוֹת שֶׁלֹּא הָיוּ מַזִּין מִדָּמָן אֶלָּא בַּמִּזְבֵּחַ שֶׁבַּחוּץ, הָיוּ נֶאֱכָלִים וְעַל זֶה נֶאֱמַר (שם) מִקְרָא זֶה שֶׁכָּל חַטָּאת שֶׁדִּינָהּ בִּשְׂרֵפָה, לֹא יֹאכְלוּ מִמֶּנָּה. וּפְרָטֵי הַחַטָּאוֹת אֵיזֶה מֵהֶן נִשְׂרָף וְאֵיזֶה נֶאֱכָל, מְפֹרָשׁ בַּכָּתוּב. וּמָה שֶׁאֵינוֹ מְבֹאָר יָפֶה בַּמִּקְרָא, פֵּרְשׁוּ לָנוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בִּזְבָחִים (פא ב) כְּבָר אָמַרְנוּ (מצוה קלח) כִּי בִּפְרָטֵי הַקָּרְבָּנוֹת אֵין לָנוּ בָּהֶם עֵסֶק וְגַם זֶה מִפְּרָטֵיהֶם הוּא אִם נֶאֱכָל אִם לֹא נֶאֱכָל.
1
ב׳מִדִּינֵי הַמִּצְוָה. מָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שם) שֶׁמִּכֵּיוָן שֶׁנִּכְנַס דַּם חַטָּאת הַנֶּאֱכֶלֶת בְּאֹהֶל מוֹעֵד פָּסוּל, וְלָמְדוּ לוֹמַר כֵּן מִזֶּה הַמִּקְרָא שֶׁאָמַר וְכָל חַטָּאת אֲשֶׁר יוּבָא מִדָּמָהּ וְגוֹ' לֹא תֵאָכֵל. וְדַוְקָא שֶׁנִּכְנַס דֶּרֶךְ שַׁעַר הַהֵיכָל כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב יוּבָא כְּלוֹמַר דֶּרֶךְ בִּיאָה. אֲבָל הִכְנִיסוֹ בִּפְשֵׁפָשׁ אוֹ דֶּרֶךְ חַלּוֹן אוֹ גַּג, אֵינוֹ נִפְסָל, דְּלָאו דֶּרֶךְ בִּיאָה הוּא. וְהוּא הַדִּין לְחַטָּאוֹת הַנִּשְׂרָפוֹת, שֶׁמַּזִּין דָּמָן בַּמִּזְבֵּחַ הַפְּנִימִי, שֶׁאִם הִכְנִיס דָּמָן לִפְנִים מִן הַפָּרֹכֶת דְּזֶהוּ קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים שֶׁפְּסוּלִין, שֶׁגַּם בָּהֶן אֲנִי קוֹרֵא וְכָל חַטָּאת אֲשֶׁר יוּבָא מִדָּמָהּ פְּנִימָה שֶׁמָּקוֹם זֶה פְּנִימָה לִמְקוֹמָן הוּא. וְיֶתֶר פְּרָטֶיהָ בִּזְבָחִים. (פב ב)
2
ג׳וְנוֹהֵג אִסּוּר אֲכִילַת חַטַּאת פְּנִים בַּכֹּהֲנִים, וְהוּא הַדִּין לְכָל אָדָם, שֶׁדֶּרֶךְ כְּלָל נֶאֱמַר לֹא תֵאָכֵל. וְהָעוֹבֵר וְאָכַל מִמֶּנָּה כַּזַּיִת לוֹקֶה.
3
