ספר החינוך קמ״טSefer HaChinukh 149
א׳שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ הַכֹּהֲנִים לַמִּקְדָּשׁ מְגֻדְּלֵי שֵׂעָר – שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ הַכֹּהֲנִים לַמִּקְדָּשׁ מְגֻדְּלֵי שֵׂעָר כְּמוֹ שֶׁיַּעֲשׂוּ הָאֲבֵלִים, כְּלוֹמַר שֶׁלֹּא יְגַדְּלוּ שַׂעֲרוֹתֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא י ו) רָאשֵׁיכֶם אַל תִּפְרָעוּ. וְאָמַר הַתַּרְגּוּם לֹא תְרַבּוּן פֵּרוּעַ. וִיחֶזְקֵאל הַנָּבִיא בֵּאֵר וְאָמַר (מד כ) וּפֶרַע לֹא יְשַׁלֵּחוּ, וּכְמוֹ כֵן בַּמְּצֹרָע (ויקרא יג מה) וְרֹאשׁוֹ יִהְיֶה פָרוּעַ, וְאָמְרוּ בְּסִפְרָא (תזריע ה יב) יְגַדֵּל פֶּרַע.
1
ב׳וּכְבָר נִכְפְּלָה מְנִיעָה זוֹ בְּכֹהֵן גָּדוֹל וְאָמַר (שם כא י) אֶת רֹאשׁוֹ לֹא יִפְרָע. וְאוּלָם נִכְפְּלָה כְּדֵי שֶׁלֹּא נַחְשֹׁב מָה שֶׁנֶּאֱמַר לְאֶלְעָזָר וְאִיתָמָר רָאשֵׁיכֶם אַל תִּפְרָעוּ שֶׁיִּהְיֶה מִצַּד הַמֵּת בִּלְבַד, וּכְשֶׁיַּעֲשׂוּ זֶה שֶׁלֹּא עַל צַד הָאֵבֶל שֶׁתַּחְשֹׁב שֶׁיִּהְיֶה מֻתָּר, עַל כֵּן נִתְבָּאֵר בְּכֹהֵן גָּדוֹל שֶׁזֶּה בִּשְׁבִיל הָעֲבוֹדָה הוּא שֶׁיְּצַוֵּהוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְהִסְתַּפֵּר (עי' בסהמ"צ להרמב"ם ל"ת קס"ג).
2
ג׳מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה. הוּא הַגְדָּלַת הַבַּיִת, וּכְמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ לְמַעְלָה (מצוה צה) שֶׁנִּצְטַוִּינוּ לְהַגְדִּילוֹ בְּכָל כֹּחֵנוּ מִן הַטַּעַם שֶׁאָמַרְנוּ. וְעַל כֵּן רָאוּי לָנוּ שֶׁלֹּא נָבֹא שָׁם מְגֻדְּלֵי שֵׂעָר כְּדֶרֶךְ הָאֲבֵלִים, וּכְעֵין מָה שֶׁנֶּאֱמַר בִּמְגִלַּת אֶסְתֵּר (ד ב) כִּי אֵין לָבוֹא אֶל שַׁעַר הַמֶּלֶךְ בִּלְבוּשׁ שָׂק, כְּלוֹמַר אֵין רָאוּי לָבוֹא אֶל בֵּית מַלְכוּת רַק דֶּרֶךְ שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה וְתַעֲנוּג, לֹא דֶּרֶךְ אֵבֶל וְצַעַר. וְכָל זֶה יְחַזֵּק הַיְּסוֹד הַבָּנוּי בְּרֹאשׁ הַבִּנְיָן כִּי כָּל עִנְיְנֵי הַבַּיִת וּמַעֲשָׂיו לְחַזֵּק וּלְצַיֵּר בְּלֵב הָעוֹשִׂים מַעֲשֵׂה הַכָּשֵׁר, וּלְהַרְחִיק מִלִּבָּם וּמִמַּחְשְׁבוֹתָם כָּל כִּעוּר וְכָל חֵטְא. וְעַל כֵּן בִּהְיוֹת כַּוָּנַת הַבַּיִת בָּזֶה, רָאוּי לָנוּ לָבוֹא שָׁם דֶּרֶךְ כָּבוֹד וְיִרְאָה וּגְדֻלָּה וְשִׂמְחָה, וּמִתּוֹךְ קְבִיעוּת מַחְשַׁבְתֵּנוּ עַל חֲשִׁיבוּת הַמָּקוֹם וְגָדְלוֹ וְתִפְאַרְתּוֹ וְהוֹדוּ יִתְרַכְּכוּ לְבָבֵנוּ שָׁם וְנִהְיֶה רְאוּיִים לְקַבָּלַת הַטּוֹב.
3
ד׳מִדִּינֵי הַמִּצְוָה. כְּגוֹן מַה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין כב ב) שֶׁאִסּוּר גִּדּוּל פֶּרַע בְּכֹהֲנִים הֶדְיוֹטִים אֵינוֹ אֶלָּא בִּשְׁעַת בִּיאָה לַמִּקְדָּשׁ, אֲבָל כָּל זְמַן שֶׁאֵין כֹּהֵן הֶדְיוֹט נִכְנָס לַמִּקְדָּשׁ אֵינוֹ בְּאִסּוּר גִּדּוּל פֶּרַע כְּלָל, אֲבָל כֹּהֵן גָּדוֹל לְפִי שֶׁהוּא תָּמִיד בַּמִּקְדָּשׁ אָסוּר בְּגִדּוּל פֶּרַע לְעוֹלָם, כְּאִלּוּ תֹּאמַר שֶׁאִם יִהְיֶה לוֹ דֶּרֶךְ אֹנֶס לַעֲמֹד חוּץ לַמִּקְדָּשׁ קְצָת יָמִים, מִן הַחִיּוּב עָלָיו אַף עַל פִּי כֵן שֶׁלֹּא יְגַדֵּל פֶּרַע. וְכַמָּה הוּא גִּדּוּל פֶּרַע? שְׁלֹשִׁים יוֹם, כִּנְזִירוּת, שֶׁסָּתַם נְזִירוּת, אֵינוֹ פָּחוֹת מִשְּׁלֹשִׁים יוֹם, וְיֶתֶר פְּרָטֶיהָ מְבֹאָרִים.
4
ה׳וְנוֹהֶגֶת בִּזְמַן הַבַּיִת בְּזִכְרֵי כְּהֻנָּה. וְהָעוֹבֵר עָלֶיהָ וְנִכְנַס לַמִּקְדָּשׁ פְּרוּעַ רֹאשׁ, כְּלוֹמַר אַחַר שֶׁיְּגַדֵּל שְׂעָרוֹ שְׁלֹשִׁים יוֹם וְעָבַד שָׁם חַיָּב מִיתָה בִּידֵי שָׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא י ו) רָאשֵׁיכֶם אַל תִּפְרָעוּ וְלֹא תָמוּתוּ, וְדִבְרֵי הַתּוֹרָה נוֹטָרִיקוֹן הֵם, כְּלוֹמַר הָא אִם יִפְרְעוּ רָאשֵׁיהֶם יָמוּתוּ וּמִכָּל מָקוֹם אֵין עֲבוֹדָתוֹ פְּסוּלָה. וּמִי שֶׁנִּכְנַס לְשָׁם וְלֹא עָבַד הוּא בְּאַזְהָרָה, כְּלוֹמַר שֶׁעָבַר עַל לָאו, וְלוֹקֶה, אֲבָל אֵינוֹ בְּמִיתָה אֶלָּא אִם כֵּן עָבַד, שֶׁכֵּן בָּא לָנוּ הַפֵּרוּשׁ. וְהָרַמְבַּ"ן זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה כָּתַב (בסהמ"צ ל"ת קסג) כִּי פְּרוּעַ הָרֹאשׁ שֶׁלֹּא יִכָּנֵס לַמִּקְדָּשׁ מַעֲלָה הִיא מִדִּבְרֵיהֶם וְלֹא מִדְּאוֹרַיְתָא, וּרְאָיוֹתָיו בְּסִפְרוֹ. וְאָמַר שֶׁלֹּא בָּא הַכָּתוּב לֶאֱסֹר אֶלָּא קְרִיבָה לַעֲבוֹדָה, וְהוּא בִּכְלַל לָאו דְּבַעַל מוּם שֶׁעָבַד. וְכָתַב עוֹד שֶׁאַף חֲכָמִים לֹא אָסְרוּ אֶלָּא הַמָּקוֹם הַנִּקְרָא בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ, אֲבָל כְּנֶגֶד הַמִּזְבֵּחַ עַצְמוֹ שֶׁהוּא שְׁתַּיִם וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ (מדות פ"ג מ"א, מ"ו) הַמִּזְבֵּחַ שְׁתַּיִם וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה, בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ שְׁתַּיִם וְעֶשְׂרִים לֹא אָסְרוּ.
5
