ספר החינוך קנ״אSefer HaChinukh 151

א׳שֶׁלֹּא יֵצְאוּ הַכֹּהֲנִים מִן הַמִּקְדָּשׁ בִּשְׁעַת עֲבוֹדָה – שֶׁלֹּא יֵצְאוּ הַכֹּהֲנִים מִן הַמִּקְדָּשׁ בִּשְׁעַת עֲבוֹדָה, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא י ז) וּמִפֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא תֵצְאוּ פֶּן תָּמֻתוּ. וְנִכְפְּלָה מְנִיעָה זוֹ כְּמוֹ כֵן בְּכֹהֵן גָּדוֹל וְאָמַר (שם כא יב) וּמִן הַמִּקְדָּשׁ לֹא יֵצֵא. וּלְשׁוֹן סִפְרָא (שמיני מכילתא דמילואים פיסקא מב) וּמִפֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד יָכוֹל בִּשְׁעַת עֲבוֹדָה וְשֶׁלֹּא בִּשְׁעַת עֲבוֹדָה? תַּלְמוּד לוֹמַר וּמִן הַמִּקְדָּשׁ לֹא יֵצֵא וְלֹא יְחַלֵּל, הֱוֵי אוֹמֵר בִּשְׁעַת הָעֲבוֹדָה. כִּי שֶׁמֶן מִשְׁחַת יְיָ עֲלֵיכֶם אֵין לִי אֶלָּא אַהֲרֹן וּבָנָיו שֶׁנִּמְשְׁחוּ בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, שֶׁאִם יָצְאוּ בִּשְׁעַת הָעֲבוֹדָה חַיָּבִים מִיתָה. מִנַּיִן לְכָל הַכֹּהֲנִים שֶׁבַּדּוֹרוֹת? שֶׁנֶּאֱמַר כִּי שֶׁמֶן מִשְׁחַת יְיָ עֲלֵיכֶם.

ב׳וְכָתַב הַמַּעֲתִיק בְּשֵׁם הָרַמְבַּ"ם זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה (ל"ת קסה) דַּע שֶׁיֵּשׁ בַּכֹּהֵן הַגָּדוֹל תּוֹסֶפֶת, שֶׁהוּא לֹא יֵלֵךְ אַחַר הַמִּטָּה, וְזֶהוּ נִגְלֶה בִּלְשׁוֹן הַכָּתוּב בְּאָמְרוֹ וּמִן הַמִּקְדָּשׁ לֹא יֵצֵא, וְכָךְ נִתְבָּאֵר בְּפֶרֶק שֵׁנִי מִסַּנְהֶדְרִין (יח א) שֶׁהוּא אִם מֵת לוֹ מֵת אֵינוֹ יוֹצֵא אַחַר הַמִּטָּה, וְהֵבִיאוּ רְאָיָה עַל זֶה מֵאָמְרוֹ וּמִן הַמִּקְדָּשׁ לֹא יֵצֵא. וְלָמַדְנוּ מִזֶּה שֶׁמֻּתָּר לוֹ לַעֲבֹד בְּיוֹם שֶׁיָּמוּת לוֹ מֵת וְכָךְ אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּמַסֶּכֶת סַנְהֶדְרִין (פד א) וּמִן הַמִּקְדָּשׁ לֹא יֵצֵא וְלֹא יְחַלֵּל הָא אַחֵר שֶׁעָבַד [שֶׁלֹּא יָצָא] חִלֵּל. כְּלוֹמַר כֹּהֵן הֶדְיוֹט, שֶׁאֵין הָעֲבוֹדָה מֻתֶּרֶת לוֹ וְהוּא אוֹנֵן, הוּא מֻזְהָר עַל זֶה. כְּלוֹמַר שֶׁלֹּא יַעֲבֹד אוֹנֵן. וְכָךְ נִתְבָּאֵר בְּסוֹף הוֹרָיוֹת (יב ב) זֶה הָעִקָּר, שֶׁכֹּהֵן הֶדְיוֹט אוֹנֵן לֹא יַעֲבֹד, וְכֹהֵן גָּדוֹל עוֹבֵד וְהוּא אוֹנֵן. הִנֵּה נִתְבָּאֵר לְךָ שֶׁאָמְרוֹ הֵנָּה וְלֹא יְחַלֵּל שָׂמוּהוּ שְׁלִילוּת לֹא מְנִיעָה, לוֹמַר שֶׁלֹּא תִּהְיֶה עֲבוֹדָתוֹ חֻלִּין, וְאַף עַל פִּי שֶׁהוּא אוֹנֵן.

ג׳וּמִן הַנִּרְאֶה מִדִּבְרֵי הָרַמְבַּ"ן זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, כִּי הוּא סוֹבֵר כִּי לֹא יְחַלֵּל אֵינוֹ שְׁלִילוּת, אֲבָל הוּא מְנִיעָה לְכֹהֵן גָּדוֹל שֶׁנִּצְטַוָּה שֶׁלֹּא יֵצֵא מִן הַמִּקְדָּשׁ מִפְּנֵי מֵתוֹ וְלֹא יְחַלֵּל עֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי חִלּוּל יִהְיֶה לָעֲבוֹדָה שֶׁיַּנִּיחֶנָּה הַמְּשָׁרֵת הַגָּדוֹל בִּשְׁבִיל שׁוּם דָּבָר בָּעוֹלָם וְהוּא יְפָרֵשׁ כָּל עִנְיָן זֶה בְּדֶרֶךְ אַחֶרֶת, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב בְּפֵרוּשׁ הַחֻמָּשׁ (שם כא יב).

ד׳מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה. הַיְּסוֹד הַבָּנוּי לָנוּ בְּהַגְדָּלַת הַבַּיִת וְהָעֲבוֹדוֹת הַנַּעֲשׂוֹת שָׁם, וְעַל כֵּן רָאוּי עַל כָּל פָּנִים שֶׁלֹּא לָצֵאת וּלְהַנִּיחַ הָעֲבוֹדָה הַיְּקָרָה בְּשׁוּם דָּבָר בָּעוֹלָם, כִּי בֶּאֱמֶת אִם יַנִּיחוּהָ יִהְיֶה זִלְזוּל בָּהּ וְיִהְיוּ מַרְאִים בְּעַצְמָם שֶׁיִּהְיֶה בָּעוֹלָם דָּבָר גָּדוֹל מֵעֲבוֹדַת הַשֵּׁם אַחַר שֶׁתִּהְיֶה נִדְחֵית אֲפִלּוּ לְפִי שָׁעָה בִּשְׁבִיל שׁוּם דָּבָר אַחֵר, וְעַל כֵּן הֻזְהֲרוּ עַל זֶה בְּמִיתָה.

ה׳דִּינֵי הַמִּצְוָה. כְּגוֹן מַה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, שֶׁכֹּהֵן הֶדְיוֹט אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ רַשַּׁאי לָצֵאת מִן הַמִּקְדָּשׁ בִּשְׁעַת עֲבוֹדָה כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שם י ז) וּמִפֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא תֵצְאוּ פֶּן תָּמֻתוּ, מִכָּל מָקוֹם אִם מֵת לוֹ מֵת שֶׁהוּא רָאוּי לְהִתְאַבֵּל עָלָיו אֵינוֹ עוֹבֵד, לְפִי שֶׁהוּא אוֹנֵן, וְאוֹנֵן אָסוּר בָּעֲבוֹדָה. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ עוֹבֵד, הֻזְהַר שֶׁלֹּא לָצֵאת מִשָּׁם, עַד שֶׁתִּגָּמֵר הָעֲבוֹדָה שֶׁהָיָה הוּא עָסוּק בָּהּ מִן הַטַּעַם שֶׁאָמַרְנוּ לִכְבוֹד הַדָּבָר, שֶׁלֹּא יְהֵא דּוֹמֶה כְּעוֹסֵק בְּדִבְרֵי עֲרַאי. וְיָתֵר עָלָיו כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁהוּא חַיָּב שֶׁלֹּא יֵצֵא מִן הַמִּקְדָּשׁ וְגַם שֶׁלֹּא לְהַנִּיחַ עֲבוֹדָתוֹ כְּלָל בִּשְׁבִיל אֲנִינוּת, שֶׁנֶּאֱמַר (שם כא יב) וּמִן הַמִּקְדָּשׁ לֹא יֵצֵא וְלֹא יְחַלֵּל וְגוֹ'. וּבָא הַפֵּרוּשׁ בָּזֶה הַמִּקְרָא כְּלוֹמַר שֶׁלֹּא יֵצֵא אֶלָּא יַעֲבֹד עֲבוֹדָתוֹ שֶׁהוּא עוֹסֵק בָּהּ וְלֹא תְּהֵא עֲבוֹדָתוֹ מְחֻלֶּלֶת בִּשְׁבִיל אֲנִינוּתוֹ. וְיֶתֶר פְּרָטֶיהָ מְבֹאָרִים בִּזְבָחִים [הל' ביאת מקדש פ"ב]

ו׳וְנוֹהֶגֶת בִּזְמַן הַבַּיִת בְּזִכְרֵי כְּהֻנָּה. וְאִם עָבַר וְיָצָא בִּשְׁעַת עֲבוֹדָה לוֹקֶה.