ספר החינוך קע״דSefer HaChinukh 174
א׳מִצְוַת תִּגְלַחַת מְצֹרָע בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי – שֶׁיְּגַלֵּחַ הַמְּצֹרָע אֶת כָּל שְׂעָרוֹ וְהִיא הַטַּהֲרָה הַשְּׁנִיָּה כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בִּנְגָעִים (יד ג) שֶׁנֶּאֱמַר וְהָיָה בַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יְגַלַּח אֶת כָּל שְׂעָרוֹ וְגוֹ', וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שם ד) שְׁלֹשָׁה מְגַלְּחִין וְתִגְלַחְתָּן מִצְוָה הַנָּזִיר וְהַמְּצֹרָע וְהַלְוִיִּם. וּלְוִיִּם צְרִיכִים תִּגְלַחַת כִּמְצֹרָע, וְזֶה הָיָה בַּמִּדְבָּר.
1
ב׳מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה. קְצָת מִן הַטַּעַם שֶׁאָמַרְנוּ לְמַעְלָה (מצוה קעג) בַּמַּיִם כְּדֵי שֶׁיִּרְאֶה הָאָדָם כְּאִלּוּ הַיּוֹם נִבְרָא וְהַיּוֹם מַתְחִיל שְׂעָרוֹ לִצְמֹחַ וִיחַדֵּשׁ מַעֲשָׂיו לְטוֹב, כִּי בִּהְיוֹת הָאָדָם מְנֻקֶּה מִכָּל שֵׂעָר אָז יִנָּקֶה יָפֶה מִכָּל לִכְלוּךְ, וְלָכֵן רָאוּי לוֹ לַעֲלוֹתוֹ מִטֻּמְאַת צָרַעְתּוֹ לַעֲשׂוֹת בְּעַצְמוֹ מַעֲשֵׂה הַנְּקִיּוּת בְּכָל כֹּחוֹ, כְּדֵי שֶׁיְּנַקֶּה מַעֲשָׂיו גַּם כֵּן בְּכָל כֹּחוֹ וְיַהַפְכֵם מֵרָעָה לְטוֹבָה וּלְהֶכְשֵׁר.
2
ג׳מִדִּינֵי הַמִּצְוָה. מָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה טז א) כֵּיצַד הוּא הַגִּלּוּחַ? מַעֲבִיר תַּעַר עַל כָּל בְּשָׂרוֹ הַנִּרְאֶה, וַאֲפִלּוּ בֵּית הַשֶּׁחִי וּבֵית הָעֶרְוָה וְכָל שְׁאָר הַגּוּף עַד שֶׁיֵּעָשֶׂה כִּדְלַעַת, שֶׁנֶּאֱמַר אֶת כָּל שְׂעָרוֹ. וּכְשֶׁהוּא מְגַלֵּחַ בִּשְׁתֵּי הַתִּגְלָחוֹת אֵינוֹ מְגַלֵּחַ אֶלָּא בְּתַעַר, וְאִם גִּלַּח שֶׁלֹּא בְּתַעַר אוֹ שֶׁהִנִּיחַ שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, לֹא עָשָׂה כְּלוּם. וְיֶתֶר פְּרָטֶיהָ בְּמַסֶּכֶת נְגָעִים [הלכות טומאת צרעת פ"י]
3
ד׳וְאָמַר הָרַמְבַּ"ם זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּזוֹ הַמִּצְוָה (עשה קיא) וְזֶהוּ לְשׁוֹן הַמַּעְתִּיק וַאֲבָאֵר עַתָּה מַה הַסִּבָּה אֶצְלֵנוּ בְּתִגְלַחַת מְצֹרָע מִצְוָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ וַהֲבָאַת קָרְבְּנוֹתָיו מִצְוָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ, וְלֹא עָשִׂינוּ כֵּן בְּנָזִיר (מצוה שעז), אֲבָל שַׂמְנוּ תִּגְלַחְתּוֹ וַהֲבָאַת קָרְבְּנוֹתָיו מִצְוָה אַחַת, וְזֶהוּ שֶׁהַמְּצֹרָע אֵין קֶשֶׁר לְתִגְלַחְתּוֹ עִם הֲבָאַת הֲבָאַת קָרְבְּנוֹתָיו, וְתַכְלִית הַמַּגַּעַת מִתִּגְלַחְתּוֹ בִּלְתִּי הַתַּכְלִית הַמַּגַּעַת מֵהֲבָאַת קָרְבְּנוֹתָיו. וְזֶהוּ שֶׁהַמְּצֹרָע טָהֳרָתוֹ תְּלוּיָה בְּתִגְלַחְתּוֹ, וּבְפֶרֶק שִׁשִּׁי מִנָּזִיר (מד ב) אָמְרוּ מָה בֵּין נָזִיר לִמְצֹרָע? אֶלָּא שֶׁזֶּה טָהֳרָתוֹ תְּלוּיָה בְּיָמָיו, כְּלוֹמַר הַנָּזִיר, וּמְצֹרָע טָהֳרָתוֹ תְּלוּיָה בְּתִגְלַחְתּוֹ, וּכְשֶׁיְּגַלֵּחַ הַמְּצֹרָע וְתִשְׁלַם תִּגְלַחְתּוֹ הַשְּׁנִיָּה טָהַר מִלְּטַמֵּא כְּשֶׁרֶץ, כְּמוֹ שֶׁהִתְבָּאֵר בְּסוֹף נְגָעִים (יד ג) וְיִשָּׁאֵר מְחֻסָּר כִּפּוּרִים עַד שֶׁיָּבִיא קָרְבְּנוֹתָיו כִּשְׁאָר מְחֻסְּרֵי כִּפּוּרִים כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר שָׁם.
4
ה׳וְהוּא תַּכְלִית תִּגְלַחְתּוֹ טָהֳרָתוֹ מִלְּטַמֵּא כְּשֶׁרֶץ, הֵבִיא קָרְבְּנוֹתָיו אוֹ לֹא הֵבִיא, וְתַכְלִית הֲבָאַת קָרְבְּנוֹתָיו תַּשְׁלוּם כַּפָּרָתוֹ כִּשְׁאָר מְחֻסְּרֵי כַּפָּרָה, כְּלוֹמַר זָב וְהַזָּבָה וְיוֹלֶדֶת. וּכְבָר קָדַם לָנוּ לְשׁוֹן מַאֲמָרָם (כריתות ח ב) אַרְבָּעָה מְחֻסְּרֵי כַּפָּרָה, וְשָׁם נִתְבָּאֵר שֶׁהַנָּזִיר אֵינוֹ מְחֻסָּר כַּפָּרָה, אֲבָל הַמְּלָאכָה הַהִיא בִּכְלָלָהּ כְּמוֹ הַתִּגְלַחַת וַהֲבָאַת הַקָּרְבָּן יַתִּירוּ לוֹ שְׁתִיַּת הַיַּיִן, וְלֹא יַסְפִּיק הָאֶחָד מֵהֶם בִּלְתִּי הָאַחֵר, וְתִגְלַחַת קְשׁוּרָה בַּקָּרְבָּן וְהַקָּרְבָּן תָּלוּי בַּתִּגְלַחַת, וּבְקִבּוּצָם תַּגִּיעַ הַתַּכְלִית בְּאַחַת וְהוּא שֶׁיֻּתְּרוּ לוֹ הַדְּבָרִים שֶׁהָיוּ נִמְנָעִים מִמֶּנּוּ בִּימֵי נִזְרוֹ. וּבְפֶרֶק שִׁשִּׁי מִנְּזִירוּת (מו ב) אָמְרוּ, גִּלַּח עַל הַזֶּבַח וְנִמְצָא פָּסוּל תִּגְלַחְתּוֹ פְּסוּלָה וּזְבָחָיו לֹא עָלוּ לוֹ. וְהִנֵּה הִתְבָּאֵר שֶׁהַתִּגְלַחַת הִיא מִתְּנָאֵי הַזֶּבַח, וְהַזֶּבַח מִתְּנָאֶיהָ.
5
ו׳וּבַתּוֹסֶפְתָּא (נזיר פ"ב) נִתְבָּאֵר כְּמוֹ כֵן שֶׁהַנָּזִיר שֶׁכָּלוּ לוֹ יָמָיו אָסוּר לְגַלֵּחַ וְלִשְׁתּוֹת יַיִן וּלִטַּמֵּא לְמֵתִים עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה הַמְּלָאכָה הַהִיא כֻּלָּהּ, וְהִיא תִּגְלַחַת טָהֳרָה כְּמוֹ שֶׁהִתְבָּאֵר בְּפֶרֶק שִׁשִּׁי מִנָּזִיר (מה א ב) וְהוּא שֶׁיְּגַלֵּחַ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד, וְיַשְׁלִיךְ שְׂעָרוֹ תַּחַת הַדּוּד, וְיַקְרִיב הַקָּרְבָּנוֹת כְּפִי מַה שֶׁבָּא בַּכָּתוּב, וְאַתָּה תִּמְצָאֵם בְּסוֹף הַמִּצְוֹת (עשין קיא) יִקְרְאוּ הֲבָאַת הַקָּרְבָּנוֹת תִּגְלַחַת וּבְבֵאוּר אָמְרוּ בְּמִצְוַת הַמִּשְׁנָה (שם יא ב) הֲרֵינִי נָזִיר וְעָלַי לְגַלֵּחַ נָזִיר, יִרְצֶה לוֹמַר בָּזֶה שֶׁיָּבִיא קָרְבְּנוֹת נָזִיר וְיַקְרִיבֵם בַּעֲדוֹ. הִנֵּה הִתְבָּאֵר לְךָ שֶׁהַתִּגְלַחַת נוֹפֶלֶת עַל הֲבָאַת הַקָּרְבָּנוֹת. וְהַטַּעַם בָּזֶה, הֱיוֹתָהּ חֵלֶק מֵהֶם כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, וּבְקִבּוּצָם יוּסַר דִּין הַנְּזִירוּת וְיִשְׁתֶּה הַנָּזִיר יַיִן, אָמְנָם תִּגְלַחַת טֻמְאָה הִיא מִדִּקְדּוּק, פֵּרוּשׁ מֵעִנְיַן הַמִּצְוָה וְלֹא מִצְוָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּמָה שֶׁקָּדַם, עַד כָּאן.
6
ז׳וְנוֹהֶגֶת בִּזְכָרִים וּנְקֵבוֹת בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן שֶׁיֵּשׁ כֹּהֲנִים חֲכָמִים גְּדוֹלִים רְאוּיִים לְהוֹרוֹת בְּצָרַעַת. וְהָעוֹבֵר עָלֶיהָ וְלֹא גִּלַּח בִּטֵּל עֲשֵׂה, וְהוּא טָמֵא.
7
