ספר החינוך קפ״חSefer HaChinukh 188
א׳שֶׁלֹּא לְהִתְעַדֵּן בְּאַחַת מִכָּל הָעֲרָיוֹת – שֶׁלֹּא לְהִתְעַדֵּן [נִתְעַדֵּן] בְּאַחַת מִכָּל הָעֲרָיוֹת. וְהֵן קְרוֹבוֹת וְאֵשֶׁת אִישׁ וְנִדָּה, וַאֲפִלּוּ בְּלֹא בִּיאָה כְּגוֹן חִבּוּק וְנִשּׁוּק וְכָל הַדּוֹמֶה לְאֵלּוּ הַפְּעֻלּוֹת הָרָעוֹת שֶׁמַּעֲמִיקִין בָּהֶן בַּעֲלֵי הַזִּמָּה הַהוֹלְכִים אַחֲרֵי הַהֶבֶל וַיֶּהְבָּלוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יח ו) אִישׁ אִישׁ אֶל כָּל שְׁאֵר בְּשָׂרוֹ לֹא תִקְרְבוּ לְגַלּוֹת עֶרְוָה. וּפֵרְשׁוּ, כְּאִלּוּ אָמַר לֹא תַּעֲשׂוּ שׁוּם קְרִיבָה שֶׁהִיא הַגּוֹרֶמֶת וְהַמְּבִיאָה הָאָדָם לְגַלּוֹת עֶרְוָה. וְכֵן דָּרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ספרא אחרי יג טו וכא) לֹא תִקְרְבוּ לְגַלּוֹת, אֵין לִי אֶלָּא שֶׁלֹּא יְגַלֶּה מִנַּיִן שֶׁלֹּא יִקְרַב? תַּלְמוּד לוֹמַר וְאֶל אִשָּׁה בְּנִדַּת טֻמְאָתָהּ לֹא תִקְרַב, אֵין לִי אֶלָּא נִדָּה בְּבַל [תִּקְרַב וּבַל] תְּגַלֶּה, מִנַּיִן לְכָל הָעֲרָיוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר לֹא תִקְרְבוּ לְגַלּוֹת, וְשָׁם נֶאֱמַר (שם כט) וְנִכְרְתוּ הַנְּפָשׁוֹת הָעוֹשׂוֹת, שֶׁמָּא תֹּאמַר יִהְיוּ חַיָּבִים כָּרֵת עַל הַקְרִיבָה לְבַד? תַּלְמוּד לוֹמַר הָעוֹשׂוֹת וְלֹא הַקְּרֵבוֹת.
1
ב׳וְנִכְפַּל הַלָּאו בְּאִסּוּר זֶה בְּאָמְרוֹ (שם כו) וְלֹא תַעֲשׂוּ מִכֹּל הַתּוֹעֵבֹת, שֶׁיִּכְלֹל כָּל עִנְיָנִים אֵלֶּה שֶׁהֵם תּוֹעֲבַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּלוֹמַר שֶׁהָעוֹשֶׂה אוֹתָן יִרְחַק מִן הַטּוֹבָה וּמֵסִיר מֵעָלָיו הַשְׁגָּחַת הַשֵּׁם בָּרוּךְ הוּא. וְזֶהוּ פֵּרוּשׁ תִּעוּב הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל מָקוֹם לְפִי מַה שֶׁשָּׁמַעְתִּי. וְגַם כֵּן מָה שֶׁכָּתוּב בְּסוֹף הָעִנְיָן כִּי אֶת כָּל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵל עָשׂוּ אַנְשֵׁי הָאָרֶץ אֲשֶׁר לִפְנֵיכֶם (יח כז) וָאָקֻץ בָּם (כ כג). הָעִנְיָן לוֹמַר, שֶׁהַמִּדָּה מְגֻנָּה מְאֹד, וְכָל דָּבָר רַע וּמָאוּס בְּיוֹתֵר יְכַנֶּה הַכָּתוּב כְּאִלּוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׂוֹנֵא אוֹתוֹ, וְהַכֹּל עַל עִנְיָן שֶׁאָמַרְנוּ וּכְעֵין מָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכילתא יתרו יט יח) בְּכָל מָקוֹם כְּדֵי לְשַׂבֵּר (לְשַׁכֵּךְ) אֶת הָאֹזֶן מָה שֶׁהִיא יְכוֹלָה לִשְׁמֹעַ. וּלְשׁוֹן סִפְרָא (שם ח ח) כְּמַעֲשֵׂה אֶרֶץ מִצְרַיִם וּכְמַעֲשֵׂה אֶרֶץ כְּנַעַן וְגוֹ, יָכוֹל לֹא יִבְנוּ בִּנְיָנִים כְּמוֹתָם? תַּלְמוּד לוֹמַר וּבְחֻקֹּתֵיהֶם לֹא תֵּלֵכוּ, לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא בְּחֻקִּים הַחֲקוּקִים לָהֶם וְלֹא בִּנְיָנוֹתֵיהֶם. וְשָׁם נֶאֱמַר מֶה הָיוּ עוֹשִׂין? הָאִישׁ נוֹשֵׂא אִישׁ וְאִשָּׁה נוֹשֵׂאת אִשָּׁה, וְאִשָּׁה נִשֵּׂאת לִשְׁנֵי אֲנָשִׁים.
2
ג׳מִשָּׁרְשֵׁי הַרְחָקַת הַזִּמָּה כָּתַבְתִּי בְּפָרָשַׁת וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ בְּלָאו דְּלֹא תִּנְאָף (מצוה לה) מָה שֶׁיָּדַעְתִּי. וְזֹאת הַמִּצְוָה גַּם כֵּן מֵאוֹתוֹ הַשֹּׁרֶשׁ הִיא, שֶׁנִּמְנָעֵנוּ מֵהִתְקָרֵב עִם הָעֶרְוָה שׁוּם קֻרְבָה, לְפִי שֶׁיָּדוּעַ כִּי הַקֻּרְבָה סִבָּה אֶל גִּלּוּי עֶרְוָה, יִמָּשְׁכוּ (יִמָּצְאוּ) כַּמָּה תַּקָּלוֹת וְכַמָּה הֶפְסֵדִין כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי שָׁם. וְאָמְנָם אוֹתוֹ הַטַּעַם יַסְפִּיק בְּאֵשֶׁת אִישׁ, אֲבָל בִּקְרוֹבוֹת עֲדַיִן צְרִיכִין אָנוּ לְטַעַם אַחֵר, וּבְאַזְהָרַת עֶרְוַת אֵם (לקמן מצוה קצ) נִכְתֹּב בּוֹ מָה שֶׁנֵּדַע בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם.
3
ד׳מִדִּינֵי הַמִּצְוָה. מָה שֶׁאָסְרוּ חֲכָמִים זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (אבות ג, יג ואבות דרבי נתן פ"ב) בָּזֶה לְגָדֵר, וְהוּא שֶׁלֹּא יִקְרֹץ אָדָם בְּיָדָיו וְיִרְמֹז בְּעֵינָיו לְאַחַת מִן הָעֲרָיוֹת, וְשֶׁלֹּא לִשְׂחֹק עִמָּהֶם כְּלָל, וַאֲפִלּוּ לְהָרִיחַ בְּשָׂמִים שֶׁעֲלֵיהֶם אָסְרוּ, וְשֶׁלֹּא לְהַבִּיט בַּנָּשִׁים כְּלָל וַאֲפִלּוּ בִּפְנֵי כַּלָּה בְּכַוָּנַת הֲנָאָה, וַאֲפִלּוּ בְּאֶצְבַּע קְטַנָּה שֶׁלָּהֶן אָסְרוּ לְהִסְתַּכֵּל, חוּץ מֵאִשְׁתּוֹ שֶׁל אָדָם שֶׁמֻּתָּר לוֹ לְהַבִּיט בְּיָפְיָהּ וַאֲפִלּוּ בְּעוֹדָהּ נִדָּה מִפְּנֵי שֶׁהִיא מֻתֶּרֶת לוֹ לְאַחַר זְמַן, וַחֲזָקָה בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁיִּצְרוֹ מָסוּר בְּיָדוֹ בִּכְגוֹן דָּבָר זֶה שֶׁתָּלוּי בַּזְּמַן. וְדַוְקָא בִּמְקוֹם מְגֻלֶּה שֶׁבָּהּ הִתִּירוּ לְהִסְתַּכֵּל בְּעוֹדָהּ נִדָּה, אֲבָל לֹא בַּמְּכֻסֶּה כְּדֵי שֶׁלֹּא יִלְבָּשֶׁנּוּ יֵצֶר הָרַע.
4
ה׳וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה גַּם כֵּן, (ברכות כד, א) שֶׁאָסוּר לְהִסְתַּכֵּל אֲפִילּוּ בִּשְׂעָרָהּ שֶׁל אִשָּׁה הָאֲסוּרָה לוֹ וַאֲפִילּוּ לִשְׁמֹעַ קוֹלָהּ לְכַוָּנָה שֶׁיֵּהָנֶה בָּהּ אָסוּר, וַאֲפִלּוּ לְהִסְתַּכֵּל בְּבִגְדֵי צֶבַע שֶׁל אִשָּׁה, כְּלוֹמַר בִּבְגָדִים נָאִים שֶׁדַּרְכָּן לַעֲשׂוֹתָן מִבְּגָדִים צְבוּעִים אָסוּר לְהִסְתַּכֵּל בָּהֶן כָּל זְמַן שֶׁמַּכִּיר הָאִשָּׁה הַלּוֹבֶשֶׁת אוֹתָן, לְפִי שֶׁמִּתּוֹךְ רְאִיַּת הַמַּלְבּוּשׁ יָבוֹא לְהַרְהֵר בָּהּ. וְהִרְחִיקוּ גַּם כֵּן שֶׁלֹּא לִשְׁאֹל בִּשְׁלוֹם אֵשֶׁת אִישׁ כְּלָל וַאֲפִלּוּ עַל יְדֵי בַּעְלָהּ (קידושין ע ב ובתוס' שם ד"ה אין שואלין).
5
ו׳וְרִבּוּי (וְרַבּוּ) פְּרָטֵי הָרִחוּקִין שֶׁהִזְהִירוּ עֲלֵיהֶן בְּעִנְיָן זֶה. אֲבָל כְּלַל הַדָּבָר הוּא שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה הָאָדָם שׁוּם דָּבָר בָּעוֹלָם הַמְּבִיאוֹ לִידֵי הִרְהוּר בַּנָּשִׁים, לֹא בְּמַעֲשֶׂה וְלֹא בְּדִבּוּר וְלֹא שׁוּם רֶמֶז לְקָרֵב דַּעַת הָאִשָּׁה הַקַּלָּה עִם דַּעְתּוֹ, אֶלָּא בְּאִשְׁתּוֹ לְבַד. וּכְעִנְיָן זֶה הָיָה מוֹכִיחַ הַנָּבִיא אַנְשֵׁי דּוֹרוֹ בְּאָמְרוֹ לָהֶם (ירמיהו ה ח) אִישׁ אֶל אֵשֶׁת רֵעֵהוּ יִצְהָלוּ. כְּלוֹמַר, לְפִי דַּרְכָּם שֶׁנִּרְאֶה כְּאִלּוּ אֵינָם מִתְכַּוְּנִים לְכָךְ יִרְמְזוּ לִנְשֵׁי רֵעֵיהֶם רְמִיזוֹת שֶׁל נִאוּף וּמַגְבִּיהִים קוֹלָם בְּעִנְיָן שֶׁיִּשְׁמְעוּ אוֹתָן הַנָּשִׁים וְיִתְעוֹרֵר יִצְרָם אֶל אַהֲבַת הַנּוֹאֵף. וְאֵין בְּאֶפְשָׁר לְהַגִּיד פְּרָטֵי הָעִנְיָנִים שֶׁיֵּדַע הָאָדָם לַעֲשׂוֹת לְקָרֵב אֵלָיו דַּעַת הָאִשָּׁה שֶׁהִיא קַלָּה, וְלָכֵן הִזְכִּירוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה מֵהֶם קְצָת, וּבַשְּׁאָר יִזָּהֵר כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְשַׁמֵּר עַצְמוֹ לְפִי מָה שֶׁיִּמְצָא אֶת גּוּפוֹ, כִּי הַשֵּׁם יִרְאֶה לַלֵּבָב (שמואל א טז ז).
6
ז׳וּמִכָּל מָקוֹם, לְפִי הַדּוֹמֶה מִכָּל מָה שֶׁהִזְהִירוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אֵין אָדָם רַשַּׁאי לָזוּז מִמּוּסָרָם הַטּוֹב, וְאַף עַל פִּי שֶׁהוּא מוֹצֵא עַצְמוֹ חֲשׂוּךְ הַתַּאֲוָה קְצָת, לֹא יֹאמַר כֵּיוָן שֶׁאֲנִי מוֹצֵא עַצְמִי כֵּן מָה אִכְפַּת לִי אִם אֶסְתַּכֵּל בַּנָּשִׁים, כִּי יוֹדֵעַ אֲנִי בְּעַצְמִי שֶׁלֹּא יִתְעוֹרֵר יִצְרִי בְּכָךְ, שֶׁהַרְבֵּה אָמְרוּ כֵּן וְנִכְשְׁלוּ. וְעַל זֶה רָמְזוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוכה נב, א) בְּאָמְרָם כִּי הַיֵּצֶר בַּתְּחִלָּה חַלָּשׁ מְאֹד, וְהוֹלֵךְ וּמִתְחַזֵּק עַל הָאָדָם הַרְבֵּה. וְאַתָּה בְּנִי הִזָּהֵר עַל זֶה מְאֹד וְאַל יַבְטִיחֲךָ יִצְרְךָ, וְאִם אֶלֶף עֲרֵבִים יִתֵּן לְךָ. וְזֶה שֶׁאַתָּה מוֹצֵא קְצָת מַעֲשִׂים בַּגְּמָרָא מַרְאִים סוֹתְרִים דְּבָרַי אֵלֶּה, כְּלוֹמַר שֶׁאֲפִלּוּ בַּמֶּה שֶׁאָסְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בַּנָּשִׁים לֹא הָיוּ קְצָת מֵהֶן חוֹשְׁשִׁין אֵין זֶה סְתִירָה כְּלָל לִדְבָרַי, דְּבִמְקוֹם מִצְוָה הוּא דַּוְקָא שֶׁהָיוּ מְקִלִּין קְצָת, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ (ברכות כ, א) בְּרַבִּי יוֹחָנָן דַּהֲוָה יָתֵיב אַשַּׁעֲרֵי טְבִילָה כְּדֵי שֶׁיִּסְתַּכְּלוּ בּוֹ הַנָּשִׁים וְיֵלְדוּ בָּנִים נָאִים כְּמוֹתוֹ, וְהוּא לֹא הָיָה מִסְתַּכֵּל בָּהֶן חָלִילָה. וְרַבִּי (כתובות יז, א) וְרַב אַחָא דַּהֲוָה נְקִיט כַּלְּתָא אַכִּתְפֵהּ לְמִצְוָה שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה כֵּן כְּדֵי לְשַׂמְּחָהּ, וּקְצָת עִנְיָנִים כַּיּוֹצֵא בָּאֵלּוּ.
7
ח׳וְעוֹד שֶׁהֵם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה הָיוּ כְּמַלְאָכִים שֶׁלֹּא הָיָה עִסְקָם אֲפִלּוּ שָׁעָה קַלָּה כִּי אִם בַּתּוֹרָה וּבַמִּצְוֹת, וְהָיְתָה מְפֻרְסֶמֶת כַּוָּנָתָם לְכָל הָעוֹלָם כַּשֶּׁמֶשׁ וְלֹא הָיוּ מַרְגִּישִׁים הֶרְגֵּשׁ רַע בְּשׁוּם דָּבָר מֵרֹב דְּבֵקוּתָם בַּתּוֹרָה וּבַמִּצְוֹת, אֲבָל אֲנַחְנוּ עַכְשָׁו אֵין לָנוּ לִפְרֹץ אֲפִלּוּ גָּדֵר קָטָן בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ כְּלָל, אֶלָּא לִשְׁמֹר כָּל הַהֶרְחֵקִים שֶׁהוֹדִיעוּנוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בִּפְרָט, וּבַמֶּה שֶׁלֹּא הִזְכִּירוּ הֵם יֵשׁ עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד לַעֲשׂוֹת כְּפִי מַה שֶׁיִּמְצָא אֶת גּוּפוֹ מוּכָן כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ שֶׁאִם הוּא מוֹצֵא אֶת עַצְמוֹ שֶׁצָּרִיךְ גָּדֵר אַף עַל הַמֻּתָּר יִגְדֹּר עַצְמוֹ, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ (קדושין פא, ב) אֶחָד מִן הַחֲכָמִים שֶׁאָמַר הִזָּהֲרוּ בִּי מִפְּנֵי בִּתִּי. וְאַף עַל פִּי שֶׁמֻּתָּר לָאָדָם לְהִתְיַחֵד עִם בִּתּוֹ, כְּמוֹ שֶׁנִּכְתֹּב בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם, לְפִי שֶׁעִנְיָן זֶה קָשֶׁה מְאֹד וְיֵצֶר הָרַע חָזָק בּוֹ.
8
ט׳עַל כֵּן צָרִיךְ כָּל אָדָם לְהַרְבּוֹת בִּשְׁמִירָה. וְאִם יַחְשֹׁב הָאִישׁ בְּפָגְעוֹ בְּאִשָּׁה נָאָה כִּי גֵּיהִנָּם פָּתוּחַ בֵּין רִיסֵי עֵינֶיהָ, וּבְאֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד כָּל הַקָּרֵב אֵלֶיהָ וְיַחְזִיר כָּל מַחְשְׁבוֹתָיו אֶל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֹא תִּהְיֶה לוֹ לְפוּקָה. וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ה, א) שֶׁאִם אֵין כֹּחַ בְּיָדוֹ לְהָמִית הַיֵּצֶר וּלְהַרְחִיק מַחְשַׁבְתּוֹ מִמֶּנּוּ שֶׁיִּקְרָא קְרִיאַת שְׁמַע אוֹ יַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, וְהוֹדִיעוּנוּ שֶׁעַל כָּל פָּנִים יָמוּת בְּכָךְ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קידושין לא א), שֶׁאִם אֶבֶן הוּא נִמּוֹחַ, וְאִם בַּרְזֶל הוּא מִתְפּוֹצֵץ, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיהו כג כט) הֲלֹא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ וְגוֹ'.
9
י׳וְעוֹד אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שם פ, ב) בְּמִצְוָה זוֹ שֶׁאָסוּר לְהִתְיַחֵד עִם כָּל הָעֲרָיוֹת דְּבַר תּוֹרָה, בֵּין זְקֵנָה בֵּין יַלְדָּה, שֶׁהַיִּחוּד לְגַלּוֹת עֶרְוָה הוּא גּוֹרֵם, חוּץ מִן הָאֵם עִם בְּנָהּ וְהָאָב עִם בִּתּוֹ וְהַבַּעַל עִם אִשְׁתּוֹ נִדָּה שֶׁמֻּתָּרִין, חוּץ מֵחָתָן שֶׁפֵּרְסָה אִשְׁתּוֹ נִדָּה קֹדֶם שֶׁיִּבְעֹל, וּמֻתָּר לְהִתְיַחֵד עִם הַזָּכָר וְעִם הַבְּהֵמָה שֶׁלֹּא נֶחְשְׁדוּ יִשְׂרָאֵל עַל כָּךְ. כְּשֶׁאֵרַע מַעֲשֵׂה אַמְנוֹן וְתָמָר (ע"ז לו, ב) גָּזַר דָּוִד וּבֵית דִּינוֹ עַל יִחוּד דִּפְנוּיָה. שַׁמַּאי וְהִלֵּל גָּזְרוּ עַל יִחוּד גּוֹיִים. וְהִתִּירוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קדושין מא, א) לְהִסְתַּכֵּל בִּפְנֵי פְּנוּיָה לְמִי שֶׁמִּסְתַּכֵּל בָּהּ לְדַעַת שֶׁיִּשָּׂא אוֹתָהּ לְאִשָּׁה אִם תִּהְיֶה נָאָה בְּעֵינָיו. וְגַם אָמְרוּ שֶׁרָאוּי לַעֲשׂוֹת כֵּן, שֶׁלֹּא יִשָּׂא אָדָם עַד שֶׁיִּרְאֶנָּה כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבֹא לְגָרְשָׁהּ אַחַר כֵּן אִם תִּתְגַּנֶּה בְּעֵינָיו. וְיֶתֶר פְּרָטֵי הַמִּצְוָה מְבֹאָרִים בְּהַרְבֵּה מְקוֹמוֹת בַּתַּלְמוּד בְּפִזּוּר [א"ה סימן כא].
10
י״אוְנוֹהֶגֶת בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן בִּזְכָרִים וּנְקֵבוֹת, שֶׁגַּם לָהֶן אָסוּר לְהַרְהֵר אַחַר הָאֲנָשִׁים זוּלָתִי בְּבַעְלֵיהֶן, שֶׁעֲלֵיהֶם רָאוּי לָהֶן לְהַמְשִׁיךְ כָּל חִשְׁקָן וְחֶפְצָן, וְכֵן יַעֲשׂוּ בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל הַכְּשֵׁרוֹת. וְעוֹבֵר עָלֶיהָ וְקָרַב אֶל הָעֶרְוָה קֵרוּב בָּשָׂר כְּדֵי שֶׁיֵּהָנֶה מִמֶּנָּה, בְּמֵזִיד וּבְהַתְרָאָה לוֹקֶה. וְאִם עָבַר עַל שְׁאָר הַדְּבָרִים שֶׁאָסְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה לְהַרְחָקָה, כְּגוֹן הַשְּׂחֹק וְקַלּוּת רֹאשׁ, וְהִתְרוּ בּוֹ וְלֹא נִמְנַע, מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת. וְהָרַמְבַּ"ן זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה כָּתַב (בספר המצות ל"ת שנג) שֶׁלֹּא נִמְנֶה לָאו זֶה דִּקְרִיבָה בְּמִנְיַן הַלָּאוִין, שֶׁכָּל הַרְחָקַת הַקְּרִיבָה, דְּרַבָּנָן הִיא. וְהָרְאָיָה מָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ירושלמי סנהדרין ז ז), אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי בּוּן הִיא בַּל תִּקְרַב הִיא בַּל תְּגַלֶּה, כְּלוֹמַר שֶׁאֵין בַּקְּרִיבָה לָאו, אֶלָּא לָאו דְּגִלּוּי. וְיֶתֶר רְאָיוֹתָיו רַבּוֹת בְּסִפְרוֹ בְּמִצְוָה שמ"ז (עי' ל"ת שנג).
11
