ספר החינוך ר׳Sefer HaChinukh 200
א׳עֶרְוַת אֵשֶׁת אֲחִי אָבִיךָ לֹא תְגַלֵּה – שֶׁלֹּא לָבוֹא עַל אֵשֶׁת אֲחִי הָאָב, וְזֹאת נִקְרֵאת בַּכָּתוּב דּוֹדָתוֹ לְפִי שֶׁהִיא אֵשֶׁת דּוֹדוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יח יד) אֶל אִשְׁתּוֹ לֹא תִקְרָב דֹּדָתְךָ הִיא. וְאַזְהָרָה זוֹ הִיא מִכֵּיוָן שֶׁנִּתְאָרְסָה לְדוֹדוֹ, כְּלוֹמַר, שֶׁנִּתְקַדְּשָׁה לוֹ, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר אַחַר שֶׁנִּשֵּׂאת לוֹ, וּבֵין בְּחַיֵּי דּוֹדוֹ וַאֲפִילּוּ גֵּרְשָׁהּ, וּבֵין אַחַר מִיתָתוֹ (יבמות צז א).
1
ב׳מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה. כָּתַבְנוּ לְמַעְלָה (מצוה קצ).
2
ג׳דִּינֵי הַמִּצְוָה. כְּגוֹן מַה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יבמות נד, ב), שֶׁאֲחִי אָבִיו נִקְרָא לְעִנְיַן אִסּוּר זֶה שֶׁל אִשְׁתּוֹ כְּשֶׁהוּא אֲחִי אָבִיו מִצַּד אָב, אֲבָל אֲחִי אָבִיו מִצַּד אֵם אֵינוֹ בְּאִסּוּר זֶה שֶׁל אֶל אִשְׁתּוֹ לֹא תִקְרָב מִדִּין תּוֹרָה, אֶלָּא שֶׁחֲכָמִים גָּדְרוּ גָּדֵר וְאָסְרוּ אֲפִלּוּ אֵשֶׁת אֲחִי אָבִיו מִצַּד אֵם, כְּדֵי לְהַרְחִיקֵנוּ הַרְבֵּה שֶׁלֹּא לִגַּע לְאִסּוּר תּוֹרָה. וְכֵן אָסְרוּ גַּם כֵּן אֵשֶׁת אֲחִי אִמּוֹ, בֵּין שֶׁהוּא אָחִיהָ מִצַּד אָב לְבַד אוֹ מִצַּד אֵם לְבַד, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵשֶׁת אֲחִי אִמּוֹ אֵינָהּ אֲסוּרָה כְּלָל דְּבַר תּוֹרָה, מִפְּנֵי שֶׁאָסְרָה הַתּוֹרָה אֵשֶׁת אֲחִי אָבִיו מִצַּד אָב שֶׁנִּקְרָא דּוֹדוֹ, הוֹסִיפוּ הֵם בְּאִסּוּר לְגֶדֶר כָּל אֶחָד מֵאֵלּוּ הַדּוֹמִים לוֹ.
3
ד׳וְנוֹהֵג אִסּוּר זֶה בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן. וְהָעוֹבֵר עָלֶיהָ וְשָׁכַב אֶת אֵשֶׁת אֲחִי אָבִיו מִצַּד אָב בְּחַיֵּי דּוֹדוֹ בְּמֵזִיד וְיֵשׁ עֵדִים, מִיתַת שְׁנֵיהֶם בְּחֶנֶק, שֶׁכֵּן הוּא הַדִּין הַבָּא עַל אֵשֶׁת אִישׁ בְּחֶנֶק, וְאִם שָׁכַב אוֹתָהּ אַחֲרֵי מוֹת דּוֹדוֹ, בְּמֵזִיד חַיָּב כָּרֵת, וְאִם יֵשׁ עֵדִים לוֹקֶה, בְּשׁוֹגֵג מֵבִיא חַטָּאת קְבוּעָה, כְּמוֹ שֶׁיָּדוּעַ לָנוּ דְּכָל שֶׁבִּזְדוֹנוֹ כָּרֵת בְּשִׁגְגָתוֹ חַטָּאת. וְאִם שָׁכַב אֶת אֵשֶׁת אֲחִי אָבִיו מִצַּד אֵם, אוֹ אֶת אֵשֶׁת אֲחִי אִמּוֹ, בֵּין מִצַּד אָב אוֹ מִצַּד אֵם, בְּמֵזִיד מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת, בְּשׁוֹגֵג פָּטוּר.
4
