ספר החינוך ר״וSefer HaChinukh 206
א׳עֶרְוַת אִשָּׁה וַאֲחוֹתָהּ – שֶׁלֹּא לָבוֹא עַל שְׁתֵּי אֲחָיוֹת. כְּלוֹמַר, שֶׁלֹּא יִשָּׂא אָדָם שְׁתֵּי אֲחָיוֹת בְּיַחַד וְלֹא אֲפִלּוּ זוֹ אַחַר זוֹ בְּחַיֵּי הָרִאשׁוֹנָה וַאֲפִלּוּ גֵּרְשָׁהּ לָרִאשׁוֹנָה שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יח יח) וְאִשָּׁה אֶל אֲחֹתָהּ לֹא תִקָּח לִצְרֹר לְגַלּוֹת עֶרְוָתָהּ עָלֶיהָ בְּחַיֶּיהָ. פֵּרוּשׁ, וְאִשָּׁה עִם אֲחוֹתָהּ בְּיַחַד, לֹא תִּקַּח, לִצְרֹר לְשׁוֹן צָרָה, כְּלוֹמַר שֶׁלֹּא תֵּעָשֶׂה הָאַחַת צָרָה לַחֲבֶרְתָּהּ. בְּחַיֶּיהָ, בָּא וְלִמֵּד שֶׁאֲפִלּוּ גֵּרְשָׁהּ לָרִאשׁוֹנָה לֹא יִשָּׂא אֲחוֹתָהּ, וְזֶהוּ לְשׁוֹן בְּחַיֶּיהָ כְּלוֹמַר, כָּל זְמַן שֶׁהִיא בַחַיִּים אֲבָל אַחַר מוֹת הָאַחַת אֵין סָפֵק שֶׁמֻּתָּר לִשָּׂא הָאַחֶרֶת, וְהַיְנוּ מַה שֶּׁאָמַר הַכָּתוּב בְּחַיֶּיהָ. וְכֵן הַשּׁוֹכֵב דֶּרֶךְ זְנוּת עִם הָאָחוֹת אַחַר שֶׁנָּשָׂא הָרִאשׁוֹנָה אוֹ קִדְּשָׁהּ, גַּם כֵּן בִּכְלַל הָאִסּוּר, כִּי בְּנִשּׂוּאֵי הָרִאשׁוֹנָה הִקְפִּידָה תּוֹרָה (יבמות צז א).
1
ב׳מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה, עִנְיַן הָעֲרָיוֹת כָּתַבְנוּ לְמַעְלָה (מצוה קצ) מָה שֶׁיָּדַעְנוּ. וְעוֹד אוֹמֵר לִי לִבִּי בְּעִנְיָן זֶה שֶׁאָסַר הַכָּתוּב לִשָּׂא שְׁתֵּי אֲחָיוֹת, כִּי אֲדוֹן הַשָּׁלוֹם יַחְפֹּץ בִּשְׁלוֹם כָּל בְּרִיּוֹתָיו, וְכָל שֶׁכֵּן בִּשְׁלוֹם אוֹתָן בְּרִיּוֹת שֶׁהַטֶּבַע וְהַשֵּׂכֶל מְחַיְּבִין לִהְיוֹת שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם וְלֹא קְטָטָה וְתַחֲרוּת תָּמִיד כָּל הַיּוֹם.
2
ג׳מִדִּינֵי הַמִּצְוָה. מָה שֶׁפֵּרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יבמות נד, ב) שֶׁאֲחוֹת אִשְׁתּוֹ נִקְרֵאת בֵּין אֲחוֹתָהּ מֵאִמָּהּ בֵּין אֲחוֹתָהּ מֵאָבִיהָ, בֵּין מִן הַנִּשּׂוּאִין, בֵּין מִן הַזְּנוּת. וּפֵרְשׁוּ גַּם כֵּן, שֶׁהָאִסּוּר יָחוּל מִכֵּיוָן שֶׁיְּקַדְּשֶׁנָּה, וְכִדְמַשְׁמַע לַן לְשׁוֹן קִיחָה בְּאִשָּׁה לְעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ. וְכֵן מָה שֶׁאָסְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה לְגֶדֶר אִסּוּר זֶה אֲחוֹת זְקוּקָתוֹ, פֵּרוּשׁ זְקוּקָתוֹ כְּגוֹן מִי שֶׁהָיָה לוֹ אָח וּמֵת וְלֹא הִנִּיחַ בָּנִים, שֶׁהוּא חַיָּב לִשָּׂא אִשְׁתּוֹ מִן הַתּוֹרָה אוֹ לַחֲלֹץ לָהּ, כְּמוֹ שֶׁבָּא הַמִּצְוָה בַּכָּתוּב בְּפֵרוּשׁ (מצוה תקצז תקצט) וְזֹאת הָאִשָּׁה שֶׁהִיא זְקוּקָה לְאָח, כְּלוֹמַר, שֶׁהִיא בִּרְשׁוּת הָאָח לִשָּׂא אוֹתָהּ אִם יִרְצֶה, כִּי מִן הַשָּׁמַיִם הִקְנוּהָ לוֹ, תִּקָּרֵא זְקוּקָתוֹ. וְאָסְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שם מא, א) מִלִּשָּׂא אֲחוֹתָהּ, מִכֵּיוָן שֶׁהִיא זְקוּקָה אֵלָיו, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא קִדְּשָׁהּ וְלֹא עָשָׂה בָּהּ שׁוּם עִנְיָן.
3
ד׳וְכֵן אָסְרוּ עָלָיו (שם מ, א) גַּם כֵּן לְגֶדֶר זֶה אֲחוֹת חֲלוּצָתוֹ, כְּלוֹמַר, אֲפִלּוּ אַחַר שֶׁחָלַץ לָהּ, אָסְרוּ עָלָיו מִלִּשָּׂא אֲחוֹתָהּ, כְּמוֹ שֶׁאָסַר הַכָּתוּב אֲחוֹת גְּרוּשָׁתוֹ, כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ, כֵּן אָסְרוּ גַּם כֵּן אֲחוֹת חֲלוּצָתוֹ, שֶׁהַחֲלִיצָה כְּעֵין גֵּט הִיא. וּמִכָּל מָקוֹם אִסּוּר אֲחוֹת חֲלוּצָתוֹ וַאֲפִילּוּ אֲחוֹת זְקוּקָתוֹ קַיְמָא לַן אַלִּבָּא דְּהִלְכְתָא דְּמִדְּרַבָּנָן הוּא, כִּי הַתּוֹרָה לֹא אָסְרָה כִּי אִם אֲחוֹת נְשׂוּאָתוֹ אוֹ אֲרוּסָתוֹ אֲבָל הַזְּקוּקָה לוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁמִּן הַשָּׁמַיִם הִקְנוּהָ לוֹ אֵין אֲחוֹתָהּ בִּכְלַל אִסּוּר תּוֹרָה, אֶלָּא שֶׁהֵם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אֲסָרוּהָ לוֹ שֶׁלֹּא לִגַּע לְאִסּוּרָא דְּאוֹרָיְתָא. וּמִפְּנֵי שֶׁאִסּוּר זֶה הוּא מִדִּבְרֵיהֶם, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ, הֵקֵלּוּ בָּעִנְיָן קְצָת לִפְעָמִים, עַד שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שם מא, א) כִּי אֶחָד מִן הַיְּבָמִין שֶׁקִּדֵּשׁ אֲחוֹת יְבִמְתּוֹ שֶׁאוֹמְרִים לוֹ, הַמְתֵּן אַל תְּגָרְשֶׁנָּה וְאַל תִּשָּׂאֶנָּה עַד שֶׁיְּיַבֵּם אָחִיךָ אוֹ יַחֲלֹץ לִיבָמָה זוֹ הַזְּקוּקָה לְכֻלְּכֶם. חָלַץ לָהּ אָחִיו אוֹ יִבְּמָהּ אוֹ שֶׁמֵּתָה הַיְּבָמָה הֲרֵי זֶה יִכְנֹס אֲרוּסָתוֹ. אֲבָל אִם מֵתוּ הָאַחִים כֻּלָּם מוֹצִיא אֶת אֲרוּסָתוֹ בְּגֵט וִיבִמְתּוֹ בַּחֲלִיצָה. וְאִם מֵתָה אֲרוּסָתוֹ, בֵּין שֶׁמֵּתָה קֹדֶם מִיתַת הָאַחִין בֵּין שֶׁמֵּתָה לְאַחַר מִיתָתָם, חָזְרָה הַיְּבָמָה לְהֶתֵּרָהּ, רָצָה חוֹלֵץ רָצָה מְיַבֵּם. וּבְמִצְוַת יִבּוּם נִכְתֹּב עוֹד מְעַט בְּעִנְיָנִים אֵלֶּה (מצוה תקצח), כְּמִנְהָגֵנוּ בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם, שֶׁאֵין כָּאן מְקוֹמָן.
4
ה׳וְנוֹהֶגֶת אַזְהָרָה זוֹ בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן. וְהָעוֹבֵר עָלֶיהָ וְשָׁכַב עִם הָאָחוֹת, בֵּין עַל יְדֵי נִשּׂוּאִין, בֵּין דֶּרֶךְ זְנוּת, בְּחַיֵּי הָרִאשׁוֹנָה בְּמֵזִיד חַיָּב כָּרֵת, וְאִם יֵשׁ עֵדִים וְהַתְרָאָה לוֹקֶה, בְּשׁוֹגֵג מֵבִיא חַטָּאת קְבוּעָה. וְאִם שָׁכַב עִם אֲחוֹת זְקוּקָתוֹ אוֹ אֲחוֹת חֲלוּצָתוֹ לוֹקֶה מַכַּת מַרְדּוּת דְּרַבָּנָן. וּמִכָּל מָקוֹם, אֵין אִשְׁתּוֹ דְּהַיְנוּ הָאָחוֹת שֶׁנָּשָׂא רִאשׁוֹנָה אֲסוּרָה עָלָיו מִפְּנֵי נִשּׂוּאֵי שְׁנִיָּה אוֹ (זִמָּתָהּ) מִפְּנֵי שֶׁזָּנְתָה, אֶלָּא אִשְׁתּוֹ מֻתֶּרֶת לוֹ, וְזֹאת הַשֵּׁנִית תֵּלֵךְ לָהּ (יבמות צד א). וַאֲפִלּוּ נְשָׂאָהּ עַל יְדֵי חֻפָּה וְקִדּוּשִׁין אֵינָהּ צְרִיכָה מִמֶּנּוּ גֵט, שֶׁאֵין קִדּוּשִׁין תּוֹפְסִין בָּעֲרָיוֹת לְהַצְרִיכָן גֵּט, אֲבָל מִכָּל מָקוֹם מִתְחַיֵּב הָעוֹשֶׂה בָּהֶן מַעֲשֵׂה הַקִּדּוּשִׁין, שֶׁהַתּוֹרָה אָמְרָה לֹא תִקַּח, וּמַשְׁמַע לְשׁוֹן קִדּוּשִׁין, וְאַף עַל גַּב דְּאִם עָבַר וְלָקַח, כְּלוֹמַר, שֶׁקִּדֵּשׁ, לָא מְהַנֵּי לֵיהּ כְּלוֹמַר, שֶׁאֵינָהּ לְקוּחָתוֹ לְשׁוּם דָּבָר וְאֵינָהּ צְרִיכָה מִמֶּנּוּ גֵט, מִכָּל מָקוֹם נִתְחַיֵּב בְּכָךְ כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ.
5
ו׳וְזֶה הַדִּין אֵינוֹ בַּאֲחָיוֹת לְבַד, אֶלָּא אַף בְּכָל שְׁאָר הָעֲרָיוֹת הוּא, שֶׁאִם נְשָׂאָן בְּחֶזְקַת הֶתֵּר וְנִמְצְאוּ עֲרָיוֹת שֶׁאֵינָן צְרִיכוֹת גֵּט מִן הַטַּעַם שֶׁאָמַרְנוּ, שֶׁאֵין קִדּוּשִׁין תּוֹפְסִין בָּעֲרָיוֹת. וְכֵן אִם נָשָׂא אוֹ עָבַר וְנָאַף עִם אַחַת מִן הַשֵּׁשׁ נָשִׁים שֶׁאָמַרְנוּ לְמַעְלָה (מצוה רב) שֶׁהֵן עֲרָיוֹת עָלָיו מִן הַתּוֹרָה מֵחֲמַת אִשְׁתּוֹ, אֵינָן אוֹסְרוֹת אִשְׁתּוֹ עָלָיו אֶלָּא יֵלְכוּ לָהֶן בְּלֹא גֵּט וְתִשָּׁאֵר אִשְׁתּוֹ מֻתֶּרֶת לוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ, זוּלָתִי בַּאֲחוֹת אֲרוּסָתוֹ שֶׁהֶחְמִירוּ חֲכָמִים וְאָסְרוּ אַף הָרִאשׁוֹנָה מִפְּנֵי הַשְּׁנִיָּה, שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שם צד, ב) שֶׁאִם אֵרַס אָדָם אִשָּׁה, כְּלוֹמַר, שֶׁקִּדְּשָׁהּ וְאַחַר כָּךְ נָשָׂא אֲחוֹתָהּ, שֶׁשְּׁתֵּיהֶן אֲסוּרוֹת עָלָיו וּצְרִיכוֹת מִמֶּנּוּ גֵּט (עי' רמב"ם גירושין פ"י הל' ט, י). וּמִפְּנֵי מָה אָמְרוּ כֵּן וְלֹא אָמְרוּ שֶׁיִּשָּׂא הָרִאשׁוֹנָה וְהַשֵּׁנִית תֵּלֵךְ לָהּ בְּלֹא גֵּט כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב לְמַעְלָה, לְפִי שֶׁחָשׁוּ חֲכָמִים שֶׁמָּא יֹאמְרוּ הַבְּרִיּוֹת אַחַר שֶׁלֹּא הָיָה בָּרִאשׁוֹנָה אֶלָּא קִדּוּשִׁין לְבַד, כִּי בְּאוֹתָן קִדּוּשִׁין הָיָה שׁוּם תְּנַאי, וְעַל כֵּן נָשָׂא הַשֵּׁנִית וּבְדִין נְשָׂאָהּ, וּלְפִיכָךְ הִצְרִיכוּ בָּהּ גֵּט, וְאַחַר שֶׁהִצְרִיכוּ בָּאַחֲרוֹנָה גֵּט מִפְּנֵי זֶה הַחֲשָׁשׁ שֶׁאָמַרְנוּ, הָיוּ צְרִיכִים לֶאֱסֹר גַּם כֵּן אֲרוּסָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ הַבְּרִיּוֹת נָשָׂא אֲחוֹת גְּרוּשָׁתוֹ.
6
