ספר החינוך ר״טSefer HaChinukh 209
א׳שֶׁלֹּא לָבוֹא עַל הַזְּכָרִים – שֶׁלֹּא לָבוֹא עַל הַזְּכָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יח כב) וְאֶת זָכָר לֹא תִשְׁכַּב מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה תּוֹעֵבָה הִיא. וְכָתַב הָרַמְבַּ"ם זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה (בסהמ"צ ל"ת שנ) וְנִכְפַּל זֶה הַלָּאו בְּזֶה הָעִנְיָן בְּעַצְמוֹ בְּמָקוֹם אַחֵר דִּכְתִיב (דברים כג יח) וְלֹא יִהְיֶה קָדֵשׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל. נִרְאֶה כִּי לֹא הִסְכִּים הָרַב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּכָאן עִם מָה שֶׁתִּרְגֵּם אֻנְקְלוֹס (שם) וְלָא יִסַּב גַּבְרָא מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִתְּתָא אָמָה. פֵּרוּשׁ שִׁפְחָה כְּנַעֲנִית, אֶלָּא דַּעְתּוֹ דְּלֹא יִהְיֶה קָדֵשׁ לֹא יָבוֹא רַק לְתוֹסֶפֶת לָאוִין לְמִשְׁכַּב זְכוּר, כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ כַּמָּה אַזְהָרוֹת בַּתּוֹרָה כְּפוּלוֹת בְּמִלּוֹת שׁוֹנוֹת. וְרָאִיתִי לְהָרַמְבַּ"ן זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה (דברים שם) שֶׁלֹּא יַסְכִּים גַּם הוּא בַּלָּאו הַזֶּה עִם הַתַּרְגּוּם, אֲבָל יֹאמַר כִּי לָאו דְּלֹא יִהְיֶה קָדֵשׁ יָבוֹא לְהַזְהִיר שֶׁלֹּא נַנִּיחַ לִהְיוֹת בֵּינֵינוּ עַם הַקֹּדֶשׁ קָדֵשׁ, וְהוּא הָאִישׁ הַמְּזֻמָּן לִהְיוֹת נִשְׁכָּב מִן הַזְּכָרִים כַּיָּדוּעַ מֵהֶם בְּאַרְצוֹת הַיִּשְׁמְעֵאלִים עַד הַיּוֹם, וּמִפְּנֵי כֵן אָמַר (שם) מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל לוֹמַר, שֶׁאֵין אֲנַחְנוּ מֻזְהָרִים מִזֶּה בָּאֻמּוֹת, שֶׁאִם הָיָה אֶחָד מִן הָאֻמּוֹת קָדֵשׁ, וַאֲפִלּוּ בֵּינֵינוּ, לֹא הֻזְהַרְנוּ עָלָיו, לְפִי שֶׁלֹּא הֻזְהַרְנוּ בַּאֲחֵרִים זוּלָתֵנוּ אֶלָּא בְּעִנְיַן עֲבוֹדָה זָרָה בִּלְבַד.
1
ב׳וְאַל יִקְשֶׁה עָלֶיךָ אִם כֵּן מֵאֵי זֶה מִקְרָא נִלְמַד לָאו לְנוֹשֵׂא שִׁפְחָה, אִם לֹא נֹאמַר כְּדִבְרֵי הַמְתַרְגֵּם? וְשֶׁמָּא תֹּאמַר מִדִּכְתִיב (שם ז ג) לֹא תִתְחַתֵּן בָּם, זֶה אֵינוֹ, שֶׁהֲרֵי מְפֹרָשׁ בַּגְּמָרָא דִּלְשִׁבְעָה עֲמָמִין הוּא דַּאֲתָא, וַעֲלֵיהֶם הוּא דִּכְתִיב, וְדַוְקָא בְּגֵרוּתָן, דְּאִלּוּ בְּגַיּוּתָן לָא שַׁיָּךְ בְּהוּ לְשׁוֹן חִתּוּן, וּכְמוֹ שֶׁנִּכְתֹּב בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם בִּמְקוֹמוֹ בְּסֵדֶר וָאֶתְחַנַּן (מצוה תכז). אֲבָל אֶפְשָׁר לוֹמַר, שֶׁנִּלְמַד אִסּוּר לְשִׁפְחָה בִּכְלַל אִסּוּר כָּל הָאֻמּוֹת שֶׁאֵינָם יִשְׂרְאֵלִים שֶׁאָסוּר לְהִדָּבֵק בָּהֶן, וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ עֲלֵיהֶם חֲכָמִים (קידושין סח, ב), מִדִּכְתִיב (שם ד) כִּי יָסִיר אֶת בִּנְךָ מֵאַחֲרַי. לְרַבּוֹת כָּל הַמְּסִירִים. וּכְמוֹ כֵן שִׁפְחָה כְּנַעֲנִית. מִכֵּיוָן שֶׁאֵינָהּ יִשְׂרְאֵלִית גְּמוּרָה בִּכְלַל מְסִירִין הִיא, שֶׁהֲרֵי קְצָת מִצְוֹת יֵשׁ שֶׁהִיא אֵינָהּ חַיֶּבֶת בָּהֶן, וְהֵן אוֹתָן שֶׁכָּתוּב בָּהֶם בְּפֵרוּשׁ בַּפָּרָשָׁה (ויקרא יח ב) דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמַעוֹטֵי כָּל שֶׁאֵינוֹ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ בַּגְּמָרָא בְּמִקְצָת מְקוֹמוֹת, וּבִכְלַל מְסִירִין הוּא בְּכָךְ.
2
ג׳נִמְצָא לְפִי דְּבָרֵינוּ, כִּי פֵּרוּשׁ הַמְתַרְגֵּם אֱמֶת, כִּי יֵשׁ בַּשִּׁפְחָה לָאו, אֶלָּא שֶׁאָנוּ לְמֵדִים אוֹתוֹ מִמָּקוֹם אַחֵר. וְהָרַמְבַּ"ן זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה (שם) יַחְשֹׁב לָאו דְּלֹא יִהְיֶה קָדֵשׁ, לְבַל נַנִּיחַ בֵּינֵינוּ אִישׁ מְזֻמָּן לִזְנוּת כְּדֶרֶךְ הַיִּשְׁמְעֵאלִים כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ. וְלָרַמְבַּ"ם זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה אֵין לוֹ בָּזֶה לָאו, וְלָכֵן כָּתַב, כִּי לֹא בָּא הַפָּסוּק רַק לְחִזּוּק אַזְהָרָה שֶׁלֹּא לָבוֹא עַל הַזְּכָרִים כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ, וְזֶה לְשׁוֹנוֹ, שֶׁכָּתַב בְּזֶה הָעִנְיָן, וְזֶהוּ הַדַּעַת הָאֲמִתִּית שֶׁזֶּה הַלָּאו נִכְפַּל לְחִזּוּק, לֹא שֶׁיִּהְיֶה אַזְהָרָה לַנִּשְׁכָּב, שֶׁמֵּאָמְרוֹ לֹא תִשְׁכַּב נִלְמַד אַזְהָרָה לְשׁוֹכֵב וְנִשְׁכָּב. וּבַגְּמָרָא סַנְהֶדְרִין (נד, ב) נִתְבָּאֵר, שֶׁרַבִּי יִשְׁמָעֵאל הוּא שֶׁיָּשִׂים לֹא יִהְיֶה קָדֵשׁ אַזְהָרָה לַנִּשְׁכָּב, וּלְדַעְתּוֹ הַבָּא עַל הַזְּכוּר וְהֵבִיא זָכוּר עָלָיו בִּידִיעָה אַחַת חַיָּב שְׁתַּיִם. וְרַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר אֵינוֹ צָרִיךְ הֲרֵי הוּא אוֹמֵר וְאֶת זָכָר לֹא תִשְׁכַּב מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה, קְרִי בֵּהּ לֹא תִשָּׁכֵב, וּלְפִיכָךְ הַבָּא עַל הַזְּכוּר וְהֵבִיא זָכָר עָלָיו בִּידִיעָה אַחַת, אֶצְלוֹ אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא אַחַת, וְאָמְרוּ בְּטַעַם הַהוּא לֹא תִשְׁכַּב וְלֹא תִשָּׁכֵב חֲדָא הִיא, עַד כָּאן.
3
ד׳מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה. לְפִי שֶׁהַשֵּׁם בָּרוּךְ הוּא חָפֵץ בְּיִשּׁוּב עוֹלָמוֹ אֲשֶׁר בָּרָא וְלָכֵן צִוָּה לְבַל יַשְׁחִיתוּ זַרְעָם בְּמִשְׁכְּבֵי הַזְּכָרִים, כִּי הוּא בֶּאֱמֶת הַשְׁחָתָה שֶׁאֵין בַּדָּבָר תּוֹעֶלֶת פְּרִי וְלֹא מִצְוַת עוֹנָה, מִלְּבַד שֶׁעִנְיַן אוֹתוֹ טִנּוּף נִמְאָס וּמְכֹעָר הוּא מְאֹד בְּעֵינֵי כָּל בַּעַל שֵׂכֶל. וְהָאִישׁ שֶׁנִּבְרָא לַעֲבֹדַת בּוֹרְאוֹ לֹא רָאוּי (י', ג לְהִתְגָּאֵל) לְהִתְנַוֵּל בְּמַעֲשִׂים מְכֹעָרִים כָּאֵלֶּה. וּמִזֶּה הַשֹּׁרֶשׁ אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שם עו, ב), שֶׁאָסוּר לְהַשִּׂיא אִשָּׁה לְקָטָן, דִּכְעֵין זְנוּת הוּא, וְכֵן שֶׁלֹּא יִשָּׂא אָדָם זְקֵנָה וַעֲקָרָה שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לֵילֵד (עי' יבמות סח ב).
4
ה׳מִדִּינֵי הַמִּצְוָה. מָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שם נד, א), שֶׁהַבָּא עַל הַזְּכוּר אוֹ הֵבִיא זְכוּר עָלָיו אִם שְׁנֵיהֶם גְּדוֹלִים נִסְקָלִין, וְאִם הָיָה הָאֶחָד גָּדוֹל וְהָאֶחָד קָטָן עַד תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד שְׁנֵיהֶם פְּטוּרִין מִדְּאוֹרַיְתָא, וּמַכִּין הַגָּדוֹל מַכַּת מַרְדּוּת מִדְּרַבָּנָן, וְאִם הָיָה הָאֶחָד קָטָן שֶׁלֹּא הִגִּיעַ לִכְלַל שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד, אֲבָל מִכָּל מָקוֹם אִם הוּא מִתֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד וּלְמַעְלָה, הַגָּדוֹל נִסְקָל בֵּין שֶׁבָּא עָלָיו אוֹ הֱבִיאוֹ עַל עַצְמוֹ, וְהַקָּטָן פָּטוּר מִדְּאוֹרַיְתָא וּמַכִּין אוֹתוֹ מִדְּרַבָּנָן (עי' רמב"ם גניבה פ"א ה"י). וְאֶחָד הַבָּא עַל הַזְּכוּר אוֹ הַבָּא עַל אַנְדְּרֹגִינֹס דֶּרֶךְ זַכְרוּתוֹ חַיָּב (יבמות פג ב), דֶּרֶךְ נַקְבוּתוֹ פָּטוּר מִדְּאוֹרַיְתָא וּמַכִּין אוֹתוֹ מִדְּרַבָּנָן. הַטֻּמְטוּם סָפֵק יֵשׁ בּוֹ, וּלְפִיכָךְ אָסוּר מִדְּרַבָּנָן (עי' רמב"ם מאכלות אסורות פ"ה ה"ח). וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס מֻתָּר לִשָּׂא אִשָּׁה. וּמִפְּנֵי חֲשַׁשׁ מִשְׁכַּב זְכוּר אָסְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ע"ז טו ב), שֶׁלֹּא לִמְסֹר תִּינוֹק יִשְׂרָאֵל לְגוֹי לְלַמְּדוֹ סֵפֶר אוֹ לְלַמְּדוֹ אֻמָּנוּת, מִפְּנֵי שֶׁכֻּלָּן חֲשׁוּדִין עַל מִשְׁכַּב זְכוּר. וְיֶתֶר פְּרָטֶיהָ בְּסוֹף הַסֵּדֶר כָּתוּב מְקוֹמָן.
5
ו׳וְנוֹהֵג אִסּוּר זֶה בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן. וְעוֹבֵר עָלָיו, מִכֵּיוָן שֶׁהֶעֱרָה, כְּלוֹמַר שֶׁהִכְנִיס רֹאשׁ הָעֲטָרָה בִּלְבַד, חַיָּב סְקִילָה, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ, וְאִם אֵין עֵדִים וְהַתְרָאָה חַיָּב כָּרֵת בְּמֵזִיד, בְּשׁוֹגֵג חַיָּב לְהָבִיא חַטָּאת. וְזֹאת מִן הָעֲרָיוֹת שֶׁנִּצְטַוּוּ עָלֶיהָ כָּל בְּנֵי הָעוֹלָם בִּכְלָל, בֵּין יִשְׂרָאֵל אוֹ שְׁאָר כָּל הָאֻמּוֹת. וְכָתַב הָרַמְבַּ"ם זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה (איסורי ביאה יד, יח ) שֶׁנִּרְאֶה בְּעֵינָיו כִּי אֲפִלּוּ עֲבָדִים כְּנַעֲנִיִּים יֶשְׁנָם בִּכְלַל אִסּוּר זֶה שֶׁל זְכוּר, וְנֶהֱרָגִין עָלָיו, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן בִּכְלַל אִסּוּר עֲרָיוֹת שֶׁל קֻרְבָה, שֶׁהֵם מֻתָּרִין אֲפִלּוּ בְּאִמָּם וַאֲחוֹתָם, לְפִי שֶׁהֵם יָצְאוּ מִכְּלַל גּוֹיִם וְלִכְלַל יִשְׂרָאֵל לֹא בָּאוּ, אַף עַל פִּי כֵן אָסוּר, וְכֵן אִסּוּר בְּהֵמָה שָׁוֶה בְּכָל אָדָם.
6
