ספר החינוך רט״זSefer HaChinukh 216
א׳מִצְוַת פֵּאָה – לְהַנִּיחַ פֵּאָה מִן הַתְּבוּאָה, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יט, י) לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם, אַחַר שֶׁזָּכַר לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ. וּפֵרוּשׁ גֵּר, זֶה גֵּר צֶדֶק (עי', ספרא ג ד), וְכֵן כָּל גֵּר הָאָמוּר בְּמַתְּנוֹת עֲנִיִּים, שֶׁהֲרֵי כָּתוּב בְּמַעְשַׂר עָנִי (דברים כו יב) לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה. וְזֶה וַדַּאי גֵּר צֶדֶק הוּא מִן הַסְּתָם, שֶׁעֵדָיו בְּצִדּוֹ, וְהוּא הַדִּין לְכָל מַתְּנוֹת עֲנִיִּים. וְאַף עַל פִּי כֵן אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (גיטין נט, ב) שֶׁאֵין מוֹנְעִין אוֹתָן מֵעֲנִיֵּי גּוֹיִם מִפְּנֵי דַּרְכֵי שָׁלוֹם. וְעִנְיַן הַפֵּאָה הוּא שֶׁיַּנִּיחַ הָאָדָם בְּעֵת שֶׁיִּקְצֹר תְּבוּאָתוֹ מְעַט מִן הַתְּבוּאָה בִּקְצֵה הַשָּׂדֶה, וְאֵין לְשִׁיּוּר זֶה שִׁעוּר מִן הַתּוֹרָה, אֲבָל חֲכָמִים נָתְנוּ שִׁעוּר בַּדָּבָר (פאה א, ב) וְהוּא חֵלֶק אֶחָד מִשִּׁשִּׁים.
1
ב׳מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה. כִּי הַשֵּׁם בָּרוּךְ הוּא רָצָה לִהְיוֹת עַמּוֹ אֲשֶׁר בָּחַר, מְעֻטָּרִים בְּכָל מִדָּה טוֹבָה וִיקָרָה וְשֶׁיִּהְיֶה לָהֶם נֶפֶשׁ בְּר[וּ]כָה וְרוּחַ נְדִיבָה. וּכְבָר כָּתַבְתִּי (מצוה טז) כִּי מִתּוֹךְ הַפְּעֻלּוֹת, תִּתְפַּעֵל הַנֶּפֶשׁ וְתִהְיֶה טוֹבָה וְתָחוּל בִּרְכַּת הַשֵּׁם בָּהּ. וְאֵין סָפֵק כִּי בְּהוֹתִיר הָאָדָם חֵלֶק אֶחָד מִפֵּרוֹתָיו בְּשָׂדֵהוּ וְיַפְקִירֵם שֶׁיֵּהָנוּ בּוֹ הַצְּרִיכִים, תֵּרָאֶה בְּנַפְשׁוֹ שׂבַע רָצוֹן וְרוּחַ נָכוֹן וּמְבֹרָךְ, וְכִי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הִשְׂבִּיעוֹ בְּטוּבוֹ וְגַם נַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין, וְהַמְּאַסֵּף הַכֹּל אֶל הַבַּיִת וְלֹא יַשְׁאִיר אַחֲרָיו בְּרָכָה שֶׁיֵּהָנוּ בָּם הָאֶבְיוֹנִים אֲשֶׁר רָאוּ הַשָּׂדֶה בְּקָמוֹתֶיהָ וַיִּתְאַוּוּ תַּאֲוָה אֵלֶיהָ לְמַלֵּא נַפְשָׁם בָּהּ כִּי רָעֵבוּ, יוֹרֶה בְּנַפְשׁוֹ בְּלִי סָפֵק רֹעַ לֵב וְנֶפֶשׁ רָעָה וְגַם רָעָה תְּבוֹאֵהוּ, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה ח, ב) בְּמִדָּה שֶׁאָדָם מוֹדֵד, בָּהּ מוֹדְדִין לוֹ. וְזֶה הָעִנְיָן יַסְפִּיק לָנוּ עַל צַד הַפְּשָׁט גַּם בְּלֶקֶט וְשִׁכְחָה וּפֶרֶט הַכֶּרֶם וְעוֹלֵלוֹת.
2
ג׳מִדִּינֵי הַמִּצְוָה. כְּגוֹן מָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חולין קלז, א), שֶׁאֶחָד הַקּוֹצֵר אוֹ הַתּוֹלֵשׁ חַיָּב בְּפֵאָה, וְאַף עַל פִּי שֶׁהַכָּתוּב אוֹמֵר וּבְקֻצְרְכֶם קוֹצֵר לָאו דַּוְקָא, וְאִם עָבַר וְקָצַר הַכֹּל (ב"ק צד, א) נוֹתֵן מְעַט מִן הַקָּצוּר לַעֲנִיִּים. וּמָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חולין קלא, א), שֶׁאֵין בְּמַתְּנוֹת עֲנִיִּים אֵלּוּ טוֹבַת הֲנָאָה לַבְּעָלִים אֶלָּא הֵם נוֹטְלִין אוֹתָן בְּעַל כָּרְחָם. וְדִין מֵאֵימָתַי כָּל אָדָם מֻתָּרִין בָּהֶם. וּמָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שם קלד, ב), שֶׁאִם אֵין עֲנִיִּים שֶׁיִּטְּלוּ הַפֵּאָה שֶׁמֻּתָּר לְבַעַל הַשָּׂדֶה לִטְּלָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר לֶעָנִי וְלַגֵּר, וְדָרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה וְלֹא לָעוֹרְבִים וְלָעֲטַלֵּפִים. וּכְלָל זֶה נָתְנוּ ז"ל בְּחִיּוּב הַפֵּאָה, בֵּין בְּפֵאָה שֶׁל תְּבוּאָה אוֹ שֶׁל אִילָן, כָּל אֹכֶל שֶׁגִּדּוּלוֹ מִן הָאָרֶץ וְנִשְׁמָר וְנִלְקָט כֻּלּוֹ כְּאֶחָד וּמַכְנִיסִין אוֹתוֹ לְקִיּוּם, כְּגוֹן הַתְּבוּאָה וְהַקִּטְנִית וְהֶחָרוּבִין וְהָאֱגוֹזִים וּשְׁקֵדִים וַעֲנָבִים וְזֵיתִים וּתְמָרִים, וְכָל כַּיֹּצֵא בָּאֵלּוּ שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן חָמֵשׁ דְּרָכִים אֵלּוּ שֶׁאָמַרְנוּ חַיָּב בְּפֵאָה, אֲבָל אִסָטִס וּפוּאָה וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן פְּטוּרִין מִפְּנֵי שֶׁאֵינָן אֹכֶל, וְכֵן כְּמֵהִין וּפִטְרִיּוֹת פְּטוּרִין לְפִי שֶׁאֵינוֹ נִשְׁמָר, וְכֵן תְּאֵנִים אֵינָן חַיָּבִין לְפִי שֶׁאֵין לְקִיטָתָן כְּאֶחָד, וְכֵן הַיָּרָק פָּטוּר לְפִי שֶׁאֵין מַכְנִיסִין אוֹתוֹ לְקִיּוּם (עי' שבת סח, א).
3
ד׳וְכֵן מָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ירושלמי פאה פ"ד ה"ד), שֶׁאֵין חִיּוּב הַפֵּאָה אֶלָּא לְאַחַר שֶׁהֵבִיאוּ הַפֵּרוֹת שְׁלִישׁ, וְשֶׁאֵין מַנִּיחִין הַפֵּאָה אֶלָּא בְּסוֹף הַשָּׂדֶה כְּדֵי שֶׁיֵּדְעוּ הָעֲנִיִּים מְקוֹמָהּ (שבת כג א). וְדִין הָאַחִין שֶׁחָלְקוּ הַשָּׂדֶה מָה דִּינָם (פאה ג ה) בְּפֵאָה, וְכֵן הַשֻּׁתָּפִין שֶׁחָלְקוּ, וְדִין הַמּוֹכֵר מְקוֹמוֹת מִשָּׂדֵהוּ לַאֲנָשִׁים, וְדִין (שם ד א) עָנִי אֶחָד אוֹמֵר לְחַלֵּק הַפֵּאָה בֵּינֵיהֶם וַחֲבֵרָיו אוֹמְרִים לָבֹז, שֶׁשּׁוֹמְעִין לָאֶחָד, וַאֲפִלּוּ כְּנֶגֶד כַּמָּה לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר כַּהֲלָכָה, וְדִין (שם שם ה) בְּאֵיזֶה עוֹנוֹת בַּיּוֹם מְחַלְּקִין הַפֵּאָה, וְדִין (שם שם ג) עָנִי שֶׁנָּטַל מִקְצָת פֵּאָה וְזָרַק עַל הַשְּׁאָר אוֹ שֶׁפֵּרַשׂ טַלִּיתוֹ עָלֶיהָ, וְדִין עֲנִיִּים הָעוֹמְדִים עַל הַפֵּאָה שֶׁאִם בָּא עָנִי וּנְטָלָהּ זָכָה בָּהּ. לְפִי שֶׁאֵין עָנִי זוֹכֶה בְּלֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה וְלָא כָּל אָדָם בְּסֶלַע שֶׁל מְצִיאָה עַד שֶׁיַּגִּיעַ לְיָדוֹ (עי' ב"מ קיח א), וְכֵן מָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שם א, ב) שֶׁאָדָם חַיָּב לְהוֹסִיף בְּפֵאָה לְפִי גֹּדֶל הַשָּׂדֶה וּלְפִי רֹב הָעֲנִיִּים וּלְפִי בִּרְכַּת הַזֶּרַע, וְיֶתֶר רֻבֵּי פְּרָטֶיהָ, בַּמַּסֶּכְתָּא הַבְּנוּיָה עַל זֶה וְהִיא מַסֶּכֶת פֵּאָה.
4
ה׳וְנוֹהֶגֶת מִן הַתּוֹרָה בִּזְכָרִים וּנְקֵבוֹת בֵּין בְּיִשְׂרָאֵל בֵּין בְּכֹהֵן וְלֵוִי, וּבְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל דַּוְקָא, וּבִזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל שָׁם כַּתְּרוּמָה וְכַמַּעַשְׂרוֹת, כְּדַעַת הָרַמְבַּ"ם זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה (תרומות א, כו) שֶׁאָמַר כִּי תְּרוּמָה וּמַעַשְׂרוֹת אֵינָן נוֹהֲגִין אֶלָּא בָּאָרֶץ וּבִזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל שָׁם דַּוְקָא, וּכְמוֹ שֶׁנִּכְתֹּב בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם בְּסֵדֶר שׁוֹפְטִים בְּמִצְוַת הַפְרָשַׁת תְּרוּמָה גְּדוֹלָה (מצוה תקז), וּמִדְּרַבָּנָן נוֹהֶגֶת אֲפִלּוּ בְּחוּצָה לָאָרֶץ, וְכָתַב הוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה (מתנות עניים א, יד) שֶׁיֵּרָאֶה לוֹ דְּהוּא הַדִּין לִשְׁאָר מַתְּנוֹת עֲנִיִּים שֶׁהֵן כֻּלָּן נוֹהֲגוֹת בְּחוּצָה לָאָרֶץ מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים וְהָעוֹבֵר עָלֶיהָ וְלֹא הִנִּיחַ פֵּאָה בָּאָרֶץ בִּזְמַן שֶׁהִיא בְּיִשּׁוּבָהּ בִּטֵּל עֲשֵׂה זֶה וְחַיָּב לָתֵת מִן הַפֵּרוֹת שִׁעוּר הַפֵּאָה לָעֲנִיִּים, וְאִם אָבְדוּ אוֹ נִשְׂרְפוּ כָּל הַפֵּרוֹת קֹדֶם שֶׁיִּתֵּן מֵהֶם כְּלוּם לָעֲנִיִּים לוֹקֶה מִשּׁוּם לָאו דְּלֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ (לקמן מצוה ריז) וְגוֹ', מִכֵּיוָן שֶׁאֵין בְּיָדוֹ עוֹד לְתַקֵּן הַלָּאו, אֲבָל כָּל זְמַן שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ מִן הַפֵּרוֹת, נוֹתֵן מֵהֶן וּפָטוּר בְּכָךְ, לְפִי שֶׁהַלָּאו הַזֶּה הוּא לָאו הַנִּתָּק לַעֲשֵׂה, וְכֵן לָאו דְּלֶקֶט (מצוה ריט), כְּמוֹ שֶׁהִתְבָּאֵר בְּפֵאָה וּבְמַכּוֹת [י"ד סי' של"ב].
5
