ספר החינוך רל״הSefer HaChinukh 235
א׳מִצְוָה שֶׁיִּשְׁפֹּט בְּצֶדֶק – לִשְׁפֹּט בְּצֶדֶק, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יט טו) בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ, וּבָא הַפֵּרוּשׁ שֶׁנִּצְטַוּוּ הַדַּיָּנִין לְהַשְׁווֹת בַּעֲלֵי הָרִיב, כְּלוֹמַר, שֶׁלֹּא יְכַבֵּד הַדַּיָּן אֶחָד מִבַּעֲלֵי הַדִּין יוֹתֵר מִן הָאַחֵר, וְכֵן אָמְרוּ בַּסִּפְרָא (קדושים ד ד) שֶׁלֹּא יְהֵא אֶחָד מְדַבֵּר כָּל צָרְכּוֹ, וְאֶחָד אוֹמֵר לוֹ קַצֵּר דְּבָרֶיךָ. וְכֵן בְּפֶרֶק שְׁבוּעַת הָעֵדוּת (שבועות ל א), תָּנוּ רַבָּנַן בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ, שֶׁלֹּא יְהֵא אֶחָד עוֹמֵד וְאֶחָד יוֹשֵׁב, אֶחָד מְדַבֵּר כָּל צָרְכּוֹ וְאֶחָד אוֹמֵר לוֹ קַצֵּר דְּבָרֶיךָ. וְכֵן בִּכְלַל מִצְוָה זוֹ, שֶׁכָּל אִישׁ שֶׁהוּא חָכָם בְּדִינֵי הַתּוֹרָה וְיָשָׁר בִּדְרָכָיו, שֶׁהוּא מְצֻוֶּה שֶׁיָּדִין דִּין תּוֹרָה בֵּין בַּעֲלֵי הָרִיב אִם יֵשׁ כֹּחַ בְּיָדוֹ, וַאֲפִלּוּ יָחִיד יָכוֹל לָדוּן מִדִּין תּוֹרָה, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין ג, א) אֶחָד דָּן אֶת חֲבֵרוֹ דִּין תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ. וַחֲכָמִים הִזְהִירוּ (אבות ד ח), שֶׁלֹּא יְהֵא אָדָם דָּן יְחִידִי. וְעוֹד יֵשׁ בִּכְלַל מִצְוָה זוֹ, שֶׁרָאוּי לְכָל אָדָם לָדוּן אֶת חֲבֵרוֹ לְכַף זְכוּת וְלֹא יְפָרֵשׁ מַעֲשָׂיו וּדְבָרָיו אֶלָּא לְטוֹב.
1
ב׳שֹׁרֶשׁ הַמִּצְוָה נִגְלֶה הוּא, כִּי בְּהַשְׁוָיַת הַדִּין יִתְיַשֵּׁב הָעוֹלָם, וְאִם יְכַבֵּד הַדַּיָּן אֶת הָאֶחָד מִבַּעֲלֵי הַדִּין עַל הָאַחֵר יִפְחַד בַּעַל הָרִיב מִלְּהַגִּיד כָּל טַעֲנוֹתָיו לְפָנָיו, וּמִתּוֹךְ כָּךְ יֵצֵא הַמִּשְׁפָּט מְעֻקָּל. וּבְמָה שֶׁאָמַרְנוּ שֶׁמִּצְוָה עַל הֶחָכָם בְּדִבְרֵי תּוֹרָה וְהוּא אִישׁ יָשָׁר לָדוּן בֵּין הַחוֹלְקִים, שֶׁזֶּהוּ בִּכְלַל הַמִּצְוָה, כְּמוֹ כֵן, גַּם בָּזֶה תּוֹעֶלֶת, כִּי הֶחָכָם וְהַיָּשָׁר, יָדִין דִּין אֱמֶת. וְאִם הוּא הַיּוֹדֵעַ לֹא יִרְצֶה לִשְׁפֹּט יִשְׁפְּטוּם שְׁאָר בְּנֵי אָדָם שֶׁאֵינָם חֲכָמִים וְיַטּוּ הַדִּין עַל הָאֶחָד מִבַּעֲלֵי הַדִּין בְּלִי יְדִיעָה. גַּם בְּמָה שֶׁאָמַרְנוּ שֶׁכָּל אָדָם חַיָּב לָדוּן חֲבֵרוֹ לְכַף זְכוּת, שֶׁהוּא בִּכְלַל הַמִּצְוָה, יִהְיֶה סִבָּה לִהְיוֹת בֵּין אֲנָשִׁים שָׁלוֹם וְרֵעוּת, וְנִמְצָא שֶׁעִקַּר כָּל כַּוָּנַת הַמִּצְוָה לְהוֹעִיל בְּיִשּׁוּב בְּנֵי אָדָם עִם יֹשֶׁר הַדִּין וְלָתֵת בֵּינֵיהֶם שָׁלוֹם עִם סִלּוּק הַחֲשָׁד אִישׁ בְּאִישׁ.
2
ג׳מִדִּינֵי הַמִּצְוָה. מָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבועות לא א) שֶׁשְּׁנֵי בַּעֲלֵי דִּין שֶׁהָיָה הָאֶחָד לָבוּשׁ בְּגָדִים יְקָרִים וְהַשֵּׁנִי בְּגָדִים בְּלוּיִים, אוֹמְרִים לַמְּכֻבָּד הַלְבִּישֵׁהוּ כְּמוֹתְךָ אוֹ לְבַשׁ כְּמוֹתוֹ וְאַחַר כָּךְ נָדִין בֵּינֵיכֶם, כְּדֵי שֶׁתִּהְיוּ שָׁוִין, וְעַכְשָׁו בִּזְמַנֵּנוּ לֹא רָאִינוּ בֵּית דִּין שֶׁעָשָׂה כֵּן. וְעוֹד אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (רמב"ם סנהדרין כא ג) שֶׁמִּצְוָה לְהוֹשִׁיבָם בְּשָׁוֶה, וְלֹא הָאֶחָד לְמַעְלָה מֵחֲבֵרוֹ אוֹ הָאֶחָד בִּישִׁיבָה וְהָאַחֵר בַּעֲמִידָה, רַק בְּתַלְמִיד חָכָם וְעַם הָאָרֶץ שֶׁאָמְרוּ בָּהֶם מוֹשִׁיבִין הֶחָכָם וְאוֹמְרִים לְעַם הָאָרֶץ שֵׁב, וְאִם לֹא יָשַׁב אֵין מַקְפִּידִין עַל כָּךְ (שם ה"ד). וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שם ה"ו) שֶׁאִם בָּאוּ לְפָנֶיךָ הַרְבֵּה דִּינִין וְיֵשׁ בֵּינֵיהֶן דִּין יָתוֹם וְאַלְמָנָה, שֶׁמִּצְוָה לְהַקְדִּימָן, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיהו א יז) שִׁפְטוּ יָתוֹם רִיבוּ אַלְמָנָה. כְּלוֹמַר, שֶׁבְּדִינָם נִצְטַוִּינוּ לְזָרֵז יוֹתֵר מִבְּדִין אֲחֵרִים. וְכֵן אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (כתובות קה ב), שֶׁדִּין תַּלְמִיד חָכָם קֹדֶם לְדִין עַם הָאָרֶץ, וְדִין אִשָּׁה קֹדֶם לְדִין אִישׁ, לְפִי שֶׁבֹּשֶׁת הָאִשָּׁה מְרֻבָּה, וְכָל זֶה שֶׁאָמַרְנוּ בִּכְלַל בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט הוּא. וְעִנְיָנִים אֵלּוּ עִם יֶתֶר פְּרָטֵי הַמִּצְוָה, בִּמְקוֹמוֹת מְפֻזָּרִים בַּתַּלְמוּד, וּמֵהֶן הַרְבֵּה בְּסַנְהֶדְרִין וּשְׁבוּעוֹת [ח"מ סימן יז].
3
ד׳וְנוֹהֶגֶת מִצְוָה זוֹ בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן בִּזְכָרִים, שֶׁהֵן חַיָּבִין לָדוּן וְלֹא הַנְּקֵבוֹת. וְאוּלָם גַּם הַנְּקֵבוֹת חַיָּבוֹת בְּמַה שֶּׁאָמַרְנוּ שֶׁהוּא בִּכְלַל מִצְוָה זוֹ, וְהוּא לָדוּן הֶחָבֵר לְכַף זְכוּת.
4
