ספר החינוך רמ״הSefer HaChinukh 245
א׳שֶׁלֹּא לִזְרֹעַ כִּלְאֵי זְרָעִים וְלֹא נַרְכִּיב אִילָן בְּשׁוּם מָקוֹם בָּאָרֶץ – שֶׁלֹּא לִזְרֹעַ שְׁנֵי מִינֵי זְרָעִים כְּגוֹן חִטָּה וּשְׂעוֹרָה אוֹ פּוֹל וַעֲדָשָׁה בְּיַחַד בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל דַּוְקָא, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יט יט) שָׂדְךָ לֹא תִזְרַע כִּלְאָיִם. וּבָא הַפֵּרוּשׁ עָלָיו (קידושין לט א) שֶׁבְּשָׂדֶה שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ בָּאָרֶץ הַכָּתוּב מְדַבֵּר (מצוה סב).
1
ב׳מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה כָּתַבְתִּי מָה שֶׁיָּדַעְתִּי בַּמִּצְוָה הַקּוֹדֶמֶת, וְכֵן בְּמִצְוַת מְכַשֵּׁפָה בְּסֵדֶר מִשְׁפָּטִים (מצוה סב).
2
ג׳מִדִּינֵי הַמִּצְוָה. מָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מו"ק בב) שֶׁאֶחָד הַזּוֹרֵעַ וְאֶחָד הַמְנַכֵּשׁ אוֹ הַמְחַפֶּה בְּעָפָר כֻּלָּן בִּכְלַל זְרִיעָה הֵן לִלְקוֹת עֲלֵיהֶן, וּבֵין שֶׁחִפָּה אוֹתָן בְּיָדוֹ אוֹ בְּרַגְלוֹ אוֹ אֲפִלּוּ בִּכְלִי עַל כֻּלָּן לוֹקֶה. וְהַזּוֹרְעָן בְּעָצִיץ נָקוּב כְּזוֹרֵעַ בָּאָרֶץ מַמָּשׁ הוּא (כלאים ז ח). וּמָה שֶׁאָמְרוּ (ירושלמי כלאים פ"א ה"א) שֶׁאֵין אָסוּר מִשּׁוּם כִּלְאֵי זְרָעִים אֶלָּא זְרָעִים הָרְאוּיִין לְמַאֲכַל אָדָם, אֲבָל זְרָעִים הַמָּרִים, אֲפִלּוּ עוֹמְדִים לִרְפוּאַת בְּנֵי אָדָם, אֵין בָּהֶן מִשּׁוּם כִּלְאֵי זְרָעִים. וְכִלְאֵי אִילָנוֹת, הֲרֵי הֵן בִּכְלַל לָאו זֶה שֶׁל שָׂדְךָ לֹא תִזְרַע כִּלְאָיִם. וְאָמְנָם אֵין הָאִסּוּר בְּכִלְאֵי הָאִילָנוֹת אֶלָּא דֶּרֶךְ הַרְכָּבָה, כְּגוֹן שֶׁהִרְכִּיב יִחוּר שֶׁל תַּפּוּחַ בְּאֶתְרוֹג וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה שֶׁהֵן שְׁנֵי מִינִין, אֲבָל דֶּרֶךְ זְרִיעָה כְּגוֹן לִזְרֹעַ זֶרַע אִילָן עִם זְרָעִים, דָּבָר זֶה מֻתָּר אֲפִלּוּ לְכַתְּחִלָּה, חוּץ מִן הַכֶּרֶם, כְּמוֹ שֶׁנְּפָרֵשׁ בְּסֵדֶר כִּי תֵצֵא (מצוה תקמט) בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם.
3
ד׳וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (כלאים ח, א) שֶׁהַזּוֹרֵעַ זְרָעִים כִּלְאַיִם וְכֵן הַמַּרְכִּיב אִילָנוֹת כִּלְאַיִם, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ מַלְקוּת בְּכָל אֶחָד מֵאֵלּוּ הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרִין בַּאֲכִילָה, שֶׁלֹּא נֶאֱסַר אֶלָּא זְרִיעָתָן בִּלְבַד. וְכֵן הִתִּירוּ לִטֹּע יִחוּר שֶׁל אִילָן שֶׁהֻרְכַּב כִּלְאַיִם אוֹ לִזְרֹעַ מִזֶּרַע שֶׁנִּזְרַע כִּלְאַיִם, וְהַזְּרָעִים נֶחְלָקִים לִשְׁלֹשָׁה חֲלָקִים וּשְׁלֹשָׁה שֵׁמוֹת, וְאֵלּוּ הֵן תְּבוּאָה קִטְנִית וְזֵרְעוֹנֵי גִּנָּה, וְיֵשׁ מִזֵּרְעוֹנֵי הַגִּנָּה קְצָתָם שֶׁנִּקְרָאִין מִינֵי יָרָק. וְאַף עַל פִּי שֶׁנֶּאֶסְרוּ לָנוּ לְעָרֵב כָּל שְׁנֵי מִינֵי זְרָעִים וְאַף עַל פִּי שֶׁהֵם מִשֵּׁם אֶחָד, כְּגוֹן חִטָּה וּשְׂעוֹרָה שֶׁשְּׁנֵיהֶן נִקְרָאִין תְּבוּאָה, וְכֵן פּוֹל וַעֲדָשָׁה אַף עַל פִּי שֶׁשְּׁנֵיהֶן נִקְרָאִין קִטְנִית, מִכָּל מָקוֹם חִלּוּק יֵשׁ בָּהֶן קְצָת בְּשִׁנּוּי הַשֵּׁם, כֵּיצַד? שֶׁאִם נִתְעָרֵב שֶׁלֹּא בְּכַוָּנָה חִטָּה עִם שְׂעוֹרָה חֵלֶק אֶחָד בְּיָתֵר מֵעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה, אֵין צָרִיךְ לָבֹר אוֹתָן, בְּפָחוֹת מִכֵּן יָבֹר אוֹתָן. וְאִם נִתְעָרֵב בְּאֶחָד מִזֵּרְעוֹנֵי גִּנָּה שִׁעוּרָן אֶחָד מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה מִמַּה שֶׁזּוֹרְעִין בְּבֵית סְאָה מֵאוֹתוֹ הַמִּין שֶׁל זֵרְעוֹנֵי גִּנָּה. וּתְבוּאָה וְקִטְנִית לְעִנְיָן זֶה, כְּמִין אֶחָד הוּא, וְשִׁעוּרָן בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה בַּתְּבוּאָה. וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שקלים א א) שֶׁבְּאֶחָד בַּאֲדָר מַשְׁמִיעִין עַל הַשְּׁקָלִים וְעַל הַכִּלְאַיִם, וְכָל אֶחָד יֹצֵא לְגִנָּתוֹ וּלְשָׂדֵהוּ וּמְנַקֶּה אוֹתוֹ מֵהֶם וְכָל שֶׁהֵן שְׁנֵי מִינִין, אַף עַל פִּי שֶׁדּוֹמִין בְּצוּרָתָן, אֲסוּרִין מִשּׁוּם כִּלְאַיִם, וְכֹל שֶׁהוּא מִין אֶחָד, אַף עַל פִּי שֶׁמְּשֻׁנִּין בְּצוּרָתָן מֵחֲמַת שִׁנּוּי הַמְּקוֹמוֹת אוֹ שִׁנּוּי עֲבוֹדַת הָאָרֶץ הֲרֵי הוּא כְּמִין אֶחָד.
4
ה׳וְדִינֵי שִׁעוּרֵי הַהַרְחָקָה הַצְּרִיכָה בֵּין שְׁנֵי הַמִּינִין רַבִּים (כלאים ב, י), וְשִׁעוּר הַרְחָקַת שְׁנֵי מִינֵי יָרָק שֶׁלֹּא יִינְקוּ זֶה מִזֶּה, אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (רש"י שבת פד ב ד"ה ואחת באמצע) שֶׁהוּא טֶפַח וּמֶחֱצָה לְכָל אֶחָד, שֶׁנִּמְצָא רֶוַח שְׁנֵיהֶם שְׁלֹשָׁה טְפָחִים. וּמָה שֶׁאָמְרוּ בַּמִּשְׁנָה בְּכִלְאַיִם פֶּרֶק ג' (מ"א), וְהֵבִיאוּ אוֹתָהּ גַּם כֵּן בְּשַׁבָּת פֶּרֶק אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא (משנה שבת ט ב) שֶׁעֲרוּגָה שֶׁהִיא שִׁשָּׁה עַל שִׁשָּׁה טְפָחִים, זוֹרְעִים לְתוֹכָהּ חֲמִשָּׁה זֵרְעוֹנִים, וּלְפִי דְּבָרֵינוּ הָיָה לָהֶם לוֹמַר תִּשְׁעָה, שְׁמֹנָה בְּאַרְבַּע רוּחוֹתֶיהָ וְאֶחָד בָּאֶמְצַע, אֵין זֶה קָשֶׁה, שֶׁכְּבָר תֵּרְצוּ אוֹתָהּ בַּיְּרוּשַׁלְמִי (שבת ט ב) כִּי בַּעֲרוּגָה שֶׁבַּעֲרוּגוֹת הִיא מִתַּנְיָא.
5
ו׳וְהַכְּלָל הָעוֹלֶה בְּיָדֵינוּ מִדִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּעִנְיַן כִּלְאֵי הַזְּרָעִים הוּא, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁיֵּשׁ בֵּין שְׁנֵי הַמִּינִין הַרְחָקָה הָרְאוּיָה וְהוּא טֶפַח וּמֶחֱצָה כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ, אֲפִילּוּ נִתְעָרְבוּ הֶעָלִים אֵין חוֹשְׁשִׁין לָהֶם, וְכֵן כָּל זְמַן שֶׁיֵּרָאוּ מְבֻדָּלִים זֶה מִזֶּה שֶׁהִטָּה עָלִין שֶׁבַּעֲרוּגָה הָאַחַת לְצַד אֶחָד וְעָלִין שֶׁבַּעֲרוּגָה שֶׁבְּצִדָּהּ לְצַד אַחֵר, אַף עַל פִּי שֶׁהֵן יוֹנְקִין זֶה מִזֶּה אֵין חוֹשְׁשִׁין לִינִיקָתָן, דְּבִשְׁנֵיהֶם יַחַד הִקְפִּידָה תּוֹרָה שֶׁיִּינְקוּ זֶה מִזֶּה וְתֵרָאֶה יְנִיקָתָן לְעֵינֵי הָרוֹאִים לְהֶדְיָא. וּבַמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים שֶׁצָּרִיךְ הַרְחָקָה אוֹ דָּבָר הַמַּבְדִּיל, כְּשֶׁזָּרַע בְּתוֹךְ שָׂדֵהוּ, אֲבָל אִם הָיְתָה שָׂדֵהוּ זְרוּעָה חִטִּים מֻתָּר לַחֲבֵרוֹ לִזְרֹעַ בְּצִדָּהּ שְׂעוֹרִים, שֶׁנֶּאֱמַר שָׂדְךָ לֹא תִזְרַע כִּלְאָיִם. כְּלוֹמַר, שָׂדְךָ דַּוְקָא, שֶׁלֹּא נֶאֱמַר הָאָרֶץ לֹא תִזָּרַע כִּלְאַיִם. וְעוֹד לָמְדוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קדושין לט א) שָׂדְךָ לוֹמַר, דַּוְקָא בָּאָרֶץ הוּא שֶׁנּוֹהֵג אִסּוּר כִּלְאֵי זְרָעִים, אֲבָל לֹא בְּחוּצָה לָאָרֶץ. וְאַף עַל גַּב דִּלְעִנְיַן הַרְכָּבַת אִילָן דְּנָפְקָא לֵהּ גַּם כֵּן מִשָּׁדְךָ לֹא אָמְרוּ כֵּן, אֶלָּא שֶׁנּוֹהֵג בְּכָל מָקוֹם, וְכִדְאָמַר שְׁמוּאֵל בְּפֶרֶק קַמָּא דְּקִדּוּשִׁין, דְּמַקִּישׁ הַרְכָּבַת אִילָן לְהַרְבָּעַת בְּהֵמָה שֶׁנּוֹהֵג בְּכָל מָקוֹם, כְּבָר תֵּרְצוּ הַדָּבָר זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שָׁם בְּקִדּוּשִׁין, וְאִם חֶפְצְךָ בְּנִי לָדַעַת תִּרְאֶנּוּ מִשָּׁם. וְיֶתֶר פְּרָטֶיהָ בְּמַסֶּכֶת כִּלְאַיִם.
6
ז׳וְנוֹהֵג אִסּוּר כִּלְאֵי זְרָעִים, בִּזְכָרִים וּנְקֵבוֹת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בִּלְבַד, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ, אֲבָל בְּחוּצָה לָאָרֶץ מֻתָּר לְעָרֵב הַזְּרָעִים לְכַתְּחִלָּה וּלְזָרְעָן, וַאֲפִלּוּ בָּאָרֶץ אֵין הָאִסּוּר אֶלָּא לְיִשְׂרָאֵל, אֲבָל מֻתָּר לוֹמַר לַגּוֹי לִזְרֹעַ לוֹ כִּלְאַיִם, וּמִכָּל מָקוֹם אָסוּר לְקַיְּמָן לִכְשֶׁיִּגְדְּלוּ בְּשָׂדֵהוּ. וְכָל זֶה שֶׁאָמַרְנוּ, דַּוְקָא בְּכִלְאֵי זְרָעִים, אֲבָל כִּלְאֵי הָאִילָנוֹת, כְּלוֹמַר הַהַרְכָּבָה שֶׁהִיא אֲסוּרָה בָּהֶן, נוֹהֶגֶת אֲפִלּוּ בְּחוּצָה לָאָרֶץ. כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ. וְאָסוּר לְיִשְׂרָאֵל לְהַנִּיחַ הַגּוֹי לְהַרְכִּיב אִילָנוֹ, אֲפִלּוּ בְּחוּצָה לָאָרֶץ. וְהָעוֹבֵר עַל זֶה בֵּין אִישׁ אוֹ אִשָּׁה וְזָרַע כִּלְאֵי זְרָעִים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, חַיָּב מַלְקוּת, וְהַמַּרְכִּיב אִילָן בְּאִילָן שֶׁאֵינוֹ מִינוֹ, אוֹ יָרָק בְּאִילָן אוֹ אִילָן בְּיָרָק, אֲפִלּוּ בְּחוּצָה לָאָרֶץ, וְכָל שֶׁכֵּן בָּאָרֶץ, חַיָּב מַלְקוּת גַּם כֵּן.
7
