ספר החינוך ש״וSefer HaChinukh 306
א׳מִצְוַת סְפִירַת הָעֹמֶר – לִסְפֹּר תִּשְׁעָה וְאַרְבָּעִים יוֹם מִיּוֹם הֲבָאַת הָעֹמֶר שֶׁהוּא יוֹם שִׁשָּׁה עָשָׂר בְּנִיסָן. שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כג טו) וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה. וְהַמִּנְיָן הַזֶּה חוֹבָה, וְעָלִינוּ לִמְנוֹת בּוֹ הַיָּמִים יוֹם יוֹם, וְכֵן הַשָּׁבוּעוֹת, שֶׁהַכָּתוּב אָמַר תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם. וְאָמַר גַּם כֵּן (דברים טז ט) שִׁבְעָה שָׁבֻעֹת תִּסְפָּר לָךְ, וּבְפֵרוּשׁ אָמַר אַבַּיֵּי בַּגְּמָרָא בִּמְנָחוֹת (סו, א) מִצְוָה לְמִמְנֵי יוֹמֵי וּמִצְוָה לְמִמְנֵי שָׁבוּעֵי (עי' סהמ"צ להרמב"ם עשין קסא). וְיֵשׁ מִן הַמְּפָרְשִׁים (עי' סוף ר"ן פסחים), שֶׁהָיָה דַּעְתָּם, כִּי כַּוָּנַת הַכָּתוּב לִמְנוֹת הַשָּׁבוּעוֹת דַּוְקָא כְּשֶׁהֵן שְׁלֵמִים, אֲבָל לְהַזְכִּיר בְּכָל יוֹם וְלוֹמַר שֶׁהֵם כָּךְ וְכָךְ יָמִים וְכָךְ וְכָךְ שָׁבוּעוֹת אֵין צֹרֶךְ. וְיֵשׁ מֵהֶם שֶׁאָמְרוּ (רא"ש בתשובה כלל כד סי' יג), כִּי הַדֶּרֶךְ הַנִּבְחָר לְהַזְכִּיר מִנְיַן הַשָּׁבוּעוֹת עִם הַיָּמִים תָּמִיד בְּכָל יוֹם וִירֵא שָׁמַיִם יִבְחַר דַּרְכָּם לְהוֹצִיא מִכָּל סָפֵק, וְלֹא יָחוּשׁ לְתִפְאֶרֶת הַמִּלּוֹת, וְכֵן נָהֲגוּ הַיּוֹם בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁשָּׁמַעְנוּ.
1
ב׳וְכָתַב הָרַמְבַּ"ם זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה (סהמ"צ שם) וְאַל יַטְעֶה אוֹתְךָ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה מִצְוָה לְמִמְנֵי יוֹמֵי וּמִצְוָה לְמִמְנֵי שָׁבוּעֵי. וְתַחְשֹׁב שֶׁהֵם שְׁתֵּי מִצְוֹת, שֶׁאֵין הַכַּוָּנָה בָּזֶה לוֹמַר שֶׁתִּהְיֶה מִצְוָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ, אֲבָל הוּא חֵלֶק מֵחֶלְקֵי הַמִּצְוָה. וְאָמְנָם הָיוּ שְׁתֵּי מִצְוֹת, אִלּוּ אָמְרוּ מִנְיַן הַיָּמִים מִצְוָה וּמִנַּיִן הַשָּׁבוּעוֹת מִצְוָה, וְזֶה מָה שֶׁלֹּא נֶעְלַם מִמִּי שֶׁיְּדַקְדֵּק בַּדָּבָר וִיבָאֲרֵהוּ, שֶׁאַתָּה כְּשֶׁתֹּאמַר יִתְחַיֵּב שֶׁיַּעֲשֶׂה כָּךְ וְכָךְ, לֹא יִתְחַיֵּב מִן הַמַּאֲמָר הַזֶּה שֶׁהָעִנְיָן הַהוּא מִצְוָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ, וְהָרְאָיָה הַמְּבֹאֶרֶת עַל זֶה, הֱיוֹתֵנוּ מוֹנִין הַשָּׁבוּעוֹת כְּמוֹ כֵן בְּכָל לַיְלָה בְּאָמְרֵנוּ שֶׁהֵם כָּךְ וְכָךְ שָׁבוּעוֹת וְכָךְ וְכָךְ יָמִים, וְאִלּוּ הָיוּ הַשָּׁבוּעוֹת מִצְוָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ, לֹא סִדְרוּ מִנְיָנָם אֶלָּא בְּלֵילֵי הַשָּׁבוּעוֹת בִּלְבַד, וְהָיוּ לָהֶן שְׁתֵּי בְּרָכוֹת אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל סְפִירַת יְמֵי הָעֹמֶר, וְעַל סְפִירַת שָׁבוּעֵי הָעֹמֶר, וְאֵין הַדָּבָר כֵּן, אֲבָל הַמִּצְוָה הִיא סְפִירַת הָעֹמֶר יָמָיו וְשָׁבוּעוֹתָיו כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ, עַד כָּאן.
2
ג׳מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה. עַל צַד הַפְּשָׁט, לְפִי שֶׁכָּל עִקָּרָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל אֵינוֹ אֶלָּא הַתּוֹרָה, וּמִפְּנֵי הַתּוֹרָה נִבְרְאוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (ירמיהו לג כה) אִם לֹא בְּרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה וְגוֹ', וְהִיא הָעִקָּר וְהַסִּבָּה שֶׁנִּגְאֲלוּ וְיָצְאוּ מִמִּצְרַיִם, כְּדֵי שֶׁיְּקַבְּלוּ הַתּוֹרָה בְּסִינַי וִיקַיְּמוּהָ, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר הַשֵּׁם לְמֹשֶׁה (שמות ג יב) וְזֶה לְּךָ הָאוֹת כִּי אָנֹכִי שְׁלַחְתִּיךָ בְּהוֹצִיאֲךָ אֶת הָעָם מִמִּצְרַיִם תַּעַבְדוּן אֶת הָאֱלֹהִים עַל הָהָר הַזֶּה. וּפֵרוּשׁ הַפָּסוּק הוֹצִיאֲךָ אוֹתָם מִמִּצְרַיִם, יִהְיֶה לְךָ אוֹת שֶׁתַּעַבְדוּן אֶת הָאֱלֹהִים עַל הָהָר הַזֶּה, כְּלוֹמַר, שֶׁתְּקַבְּלוּ הַתּוֹרָה שֶׁהִיא הָעִקָּר הַגָּדוֹל שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה הֵם נִגְאָלִים וְהִיא תַּכְלִית הַטּוֹבָה שֶׁלָּהֶם, וְעִנְיַן גָּדוֹל הוּא לָהֶם יוֹתֵר מִן הַחֵרוּת מֵעַבְדוּת, וְלָכֵן יַעֲשֶׂה הַשֵּׁם לְמֹשֶׁה אוֹת בְּצֵאתָם מֵעַבְדוּת לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה, כִּי הַטָּפֵל עוֹשִׂין אוֹתוֹ אוֹת לְעוֹלָם אֶל הָעִקָּר.
3
ד׳וּמִפְּנֵי כֵן, כִּי הִיא כָּל עִקָּרָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל וּבַעֲבוּרָהּ נִגְאֲלוּ וְעָלוּ לְכָל הַגְּדֻלָּה שֶׁעָלוּ אֵלֶיהָ, נִצְטַוִּינוּ לִמְנוֹת מִמָּחֳרַת יוֹם טוֹב שֶׁל פֶּסַח עַד יוֹם נְתִינַת הַתּוֹרָה לְהַרְאוֹת בְּנַפְשֵׁנוּ הַחֵפֶץ הַגָּדוֹל אֶל הַיּוֹם הַנִּכְבָּד הַנִּכְסָף לְלִבֵּנוּ כְּעֶבֶד יִשְׁאַף צֵל, וְיִמְנֶה תָּמִיד מָתַי יָבוֹא הָעֵת הַנִּכְסָף אֵלָיו שֶׁיֵּצֵא לְחֵרוּת, כִּי הַמִּנְיָן מַרְאֶה לְאָדָם כִּי כָל יִשְׁעוֹ וְכָל חֶפְצוֹ לְהַגִּיעַ אֶל הַזְּמַן הַהוּא. וְזֶהוּ שֶׁאָנוּ מוֹנִין לָעֹמֶר, כְּלוֹמַר, כָּךְ וְכָךְ יָמִים עָבְרוּ מִן הַמִּנְיָן וְאֵין אָנוּ מוֹנִין כָּךְ וְכָךְ יָמִים יֵשׁ לָנוּ לַזְּמַן, כִּי כָּל זֶה מַרְאֶה לָנוּ הָרָצוֹן הֶחָזָק לְהַגִּיעַ אֶל הַזְּמַן, וְעַל כֵּן לֹא נִרְצֶה לְהַזְכִּיר בִּתְחִלַּת חֶשְׁבּוֹנֵנוּ רִבּוּי הַיָּמִים שֶׁיֵּשׁ לָנוּ לְהַגִּיעַ לְקָרְבַּן שְׁתֵּי הַלֶּחֶם שֶׁל עֲצֶרֶת. וְאַל יִקְשֶׁה עָלֶיךָ לוֹמַר אִם כֵּן אַחַר שֶׁעָבְרוּ רֹב הַיָּמִים שֶׁל שִׁבְעָה שָׁבוּעוֹת אֵלּוּ, לָמָּה לֹא נַזְכִּיר מִעוּט הַיָּמִים הַנִּשְׁאָרִים? לְפִי שֶׁאֵין לְשַׁנּוֹת מַטְבֵּעַ הַחֶשְׁבּוֹן בְּאֶמְצָעוֹ. וְאִם תִּשְׁאַל אִם כֵּן לָמָּה אָנוּ מַתְחִילִין אוֹתוֹ מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת, וְלֹא מִיּוֹם רִאשׁוֹן? הַתְּשׁוּבָה כִּי הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן נִתְיַחֵד כֻּלּוֹ לְהַזְכָּרַת הַנֵּס הַגָּדוֹל, וְהוּא יְצִיאַת מִצְרַיִם, שֶׁהוּא אוֹת וּמוֹפֵת בְּחִדּוּשׁ הָעוֹלָם וּבְהַשְׁגָּחַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל בְּנֵי אָדָם, וְאֵין לָנוּ לְעָרֵב בְּשִׂמְחָתוֹ וּלְהַזְכִּיר עִמּוֹ שׁוּם דָּבָר אַחֵר, וְעַל כֵּן נִתְקַן הַחֶשְׁבּוֹן מִיּוֹם שֵׁנִי מִיָּד. וְאֵין לוֹמַר הַיּוֹם כָּךְ וְכָךְ יָמִים לְיוֹם שֵׁנִי שֶׁל פֶּסַח, שֶׁלֹּא יִהְיֶה חֶשְׁבּוֹן רָאוּי לוֹמַר לְיוֹם שֵׁנִי, וְעַל כֵּן הַתְקֵן לִמְנוֹת הַמִּנְיָן מִמָּה שֶׁנַּעֲשָׂה בּוֹ, וְהוּא קָרְבַּן הָעֹמֶר, שֶׁהוּא קָרְבָּן נִכְבָּד, שֶׁבּוֹ זֵכֶר שֶׁאָנוּ מַאֲמִינִים, כִּי הַשֵּׁם בָּרוּךְ הוּא בְּהַשְׁגָּחָתוֹ עַל בְּנֵי אָדָם רוֹצֶה לְהַחֲיוֹתָם וּמְחַדֵּשׁ לָהֶם בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה זֶרַע תְּבוּאוֹת לִחְיוֹת בּוֹ.
4
ה׳מִדִּינֵי הַמִּצְוָה. מָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מנחות סו, א), שֶׁמִּצְוָה לִמְנוֹתָן מִבָּעֶרֶב כְּדֵי שֶׁיְּהוּ תְּמִימוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב תְּמִימוֹת תִּהְיֶינָה. וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, אֵימָתַי הֵן תְּמִימוֹת בִּזְמַן שֶׁמַּתְחִיל מִבָּעֶרֶב. וּמִכָּל מָקוֹם פֵּרְשׁוּ הַמְּפָרְשִׁים (תוס' מנחות שם בד"ה זכר בשם בה"ג) שֶׁאִם שָׁכַח וְלֹא מָנָה מִבָּעֶרֶב מוֹנֶה לְמָחָר כָּל הַיּוֹם. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שָׁם, שֶׁמִּי שֶׁשָּׁכַח וְלֹא מָנָה יוֹם אֶחָד שֶׁאֵין יָכוֹל לִמְנוֹת עוֹד בְּאוֹתָהּ שָׁנָה, לְפִי שֶׁכֻּלָּן מִצְוָה אַחַת הֵם. וּמִכֵּיוָן שֶׁשָּׁכַח מֵהֶן יוֹם אֶחָד, הֲרֵי כָּל הַחֶשְׁבּוֹן בָּטֵל מִמֶּנּוּ, וְלֹא הוֹדוּ מוֹרֵינוּ שֶׁבְּדוֹרֵנוּ לִסְבָרָא זוֹ, אֶלָּא מִי שֶׁשָּׁכַח יוֹם אֶחָד יֹאמַר אֶמֶשׁ הָיוּ כָּךְ בְּלֹא בְּרָכָה, וּמוֹנֶה הָאֲחֵרִים עִם כָּל יִשְׂרָאֵל. וּמִצְוָה מִן הַמֻּבְחָר (רמב"ם תמידין ומוספין ז כג) לִמְנוֹת מְעֻמָּד, וּמְבָרֵךְ אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ וכו'. וּמִי שֶׁמָּנָה בְּלֹא בְּרָכָה יָצָא, וְאֵינוֹ רַשַּׁאי לַחְזֹר וְלִמְנוֹת בִּבְרָכָה (שם הכ"ה). וְיֶתֶר פְּרָטֶיהָ, בְּמַסֶּכֶת מְנָחוֹת [או"ח סימן תעט].
5
ו׳וְנוֹהֶגֶת מִצְוַת סְפִירַת הָעֹמֶר מִדְּאוֹרַיְתָא בְּכָל מָקוֹם בִּזְכָרִים [בִּזְמַן הַבַּיִת שֶׁיֵּשׁ שָׁם עֹמֶר וּמִדְּרַבָּנָן בְּכָל מָקוֹם וַאֲפִלּוּ שֶׁאֵין עֹמֶר קָרֵב], וְהָעוֹבֵר עַל זֶה וְלֹא סָפַר יָמִים אֵלּוּ בִּטֵּל עֲשֵׂה.
6
