ספר החינוך שכ״גSefer HaChinukh 323
א׳שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּיוֹם שְׁמִינִי עֲצֶרֶת – שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּיוֹם שְׁמִינִי שֶׁל חָג, וְהוּא יוֹם שְׁנַיִם וְעֶשְׂרִים בְּתִשְׁרֵי, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כג לו) בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי מִקְרָא קֹדֶשׁ כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ, וְזֶה נִקְרָא חַג הָעֲצֶרֶת. וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (רש"י עה"ת שם), שֶׁהוּא נִקְרָא כֵּן, לְפִי שֶׁהוּא סוֹף הַמּוֹעֲדִים, וְעַל דֶּרֶךְ מָשָׁל הוּא, כְּאִלּוּ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל עַכְּבוּ עִמִּי יוֹם אֶחָד שֶׁקָּשָׁה עָלַי פְּרֵדַתְכֶם.
1
ב׳כְּבָר אָמַרְנוּ הַרְבֵּה פְּעָמִים, שֶׁאִסּוּר מְלָאכָה בְּכָל הַמּוֹעֲדִים שָׁוֶה, אָמְנָם יֵשׁ לִי לְהַרְחִיב הַמַּאֲמָר בְּכָאן וּלְהוֹדִיעֲךָ בְּנִי בְּעִנְיַן יוֹם טוֹב זֶה מָה שֶׁהוֹדִיעוּנוּ בּוֹ חֲכָמִים זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא ב ב), שֶׁהוּא יוֹם טוֹב בִּפְנֵי עַצְמוֹ, כְּלוֹמַר, שֶׁאֵינוֹ מִכְּלַל חַג הַסֻּכּוֹת, וְאַף עַל פִּי שֶׁאַתָּה רוֹאֶה כָּל יִשְׂרָאֵל יוֹשְׁבִים בְּסֻכּוֹתֵיהֶם יוֹם אֶחָד מִשְּׁנֵי יָמִים טוֹבִים שֶׁל חַג הָעֲצֶרֶת זֶה, אֵין הַדָּבָר מִפְּנֵי שֶׁיִּהְיֶה מִכְּלַל הֶחָג, שֶׁהֲרֵי בְּפֵרוּשׁ אָנוּ אוֹמְרִים בְּבִרְכוֹתָיו אֶת יוֹם שְׁמִינִי חַג הָעֲצֶרֶת, וְאֵין זֵכֶר לְחַג הַסֻּכּוֹת בּוֹ כְּלָל, אֲבָל מִפְּנֵי תַּקָּנַת שְׁנֵי יָמִים טוֹבִים שֶׁל גָּלוּיוֹת אָנוּ צְרִיכִין לֵישֵׁב בַּסֻּכָּה שְׁמֹנָה יָמִים וְלֹא יַסְפִּיקוּ לָנוּ שִׁבְעָה כְּדִין הַתּוֹרָה וְעַל כֵּן אָנוּ יוֹשְׁבִים בַּסֻּכָּה בְּיוֹם הַשְּׁמִינִי שֶׁל חַג הַסֻּכּוֹת, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוכה מז, א) מֵיתָב יָתְבִינַן בְּסֻכָּה, כְּדֵי לָצֵאת יְדֵי חוֹבָה. אַחַר שֶׁחִיְּבוּנוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה לְהוֹסִיף יוֹם אֶחָד בְּכָל מוֹעֵד וּמוֹעֵד הוֹסַפְנוּ גַּם כֵּן בְּסֻכּוֹת וְעָשִׂינוּ יְמֵי סֻכָּה שְׁמֹנָה יָמִים, אֲבָל מִכָּל מָקוֹם, בָּרוֹכֵי לָא מְבָרְכִינַן עַל הַסֻּכָּה בְּיוֹם זֶה, אַחַר שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת יוֹם מוֹעֵד אַחֵר, שֶׁהַשְׁתָּא בְּקִיאִין אָנוּ בְּקִבּוּעָא דְּיַרְחָא. וְיוֹתֵר רָאוּי שֶׁנְּבָרֵךְ עַל יוֹם טוֹב הָעֲצֶרֶת שֶׁהוּא הָאֲמִתִּי, וְלֹא עַל הָאַחֵר שֶׁהוּא מִפְּנֵי הַתַּקָּנָה. וְשֶׁמָּא תֹּאמַר, לָמָּה לֹא תִּקְּנוּ לְבָרֵךְ עַל שְׁנֵיהֶם, וְנֹאמַר בְּיוֹם חַג הַסֻּכּוֹת וְחַג הָעֲצֶרֶת הַזֶּה, כְּמוֹ בְּשַׁבָּת וּמוֹעֵד שֶׁאָנוּ זוֹכְרִים אֶת שְׁנֵיהֶם? הָא לֵיתָא, דְּאִלּוּ שַׁבָּת וּמוֹעֵד שְׁנֵיהֶם כְּיוֹם אֶחָד הֵן, אֲבָל שְׁנֵי מוֹעֲדִים אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיוּ בְּיַחַד, וְעַל כֵּן אֵין רָאוּי לָנוּ לְבָרֵךְ כֵּן, אֲבָל לֵישֵׁב בַּסֻּכָּה רָאוּי לָנוּ, שֶׁיְּשִׁיבַת הַסֻּכָּה לָא גָּרְעָא מִידִי בְּחַג הָעֲצֶרֶת, וְיֵשׁ בַּדָּבָר מִצְוַת הַתַּקָּנָה שֶׁל שְׁנֵי יָמִים טוֹבִים שֶׁל גָּלוּיוֹת שֶׁתִּקְּנוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּכָל מוֹעֵד, כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ לְמַעְלָה (מצוה שא).
2
ג׳וְעוֹד אוֹדִיעֲךָ בְּנִי מְעַט בַּמֶּה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּעִנְיָן חֻלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד, וְהֵם הַיָּמִים הָאֶמְצָעִיִּים שֶׁבְּפֶסַח וְסֻכּוֹת שֶׁאָסְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בַּעֲשִׂיַּת מְלָאכָה מִן הַתּוֹרָה, וְאוּלָם לֹא בָּא מְפֹרָשׁ בַּתּוֹרָה אֵיזוֹ מְלָאכָה אֲסוּרָה בָּהֶם אוֹ מֻתֶּרֶת, אֲבָל מִכָּל מָקוֹם הַתּוֹרָה אָסְרָה בָּהֶם מְלָאכָה, כְּמוֹ שֶׁלָּמְדוּ חֲכָמִים הַדָּבָר מִן הַכָּתוּב בְּפֶרֶק שֵׁנִי מִמַּסֶּכֶת חֲגִיגָה (יח, א). יֵשׁ מֵהֶם שֶׁלָּמְדוּ הַדָּבָר מִמִּקְרָא (שמות כג טו) דְּאֶת חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר, וְהוּא רַבִּי יֹאשִׁיָּה, דְּמַשְׁמַע לֵיהּ, כָּל יְמֵי חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר מֵעֲשִׂיַּת מְלָאכָה, אֲבָל לֹא שֶׁיִּהְיוּ כֻּלָּן שָׁוִין בַּמְּלָאכוֹת. וְרַבִּי יוֹנָתָן אָתְיָא לֵיהּ בְּקַל וָחֹמֶר הָתָם מֵרִאשׁוֹן וּשְׁבִיעִי, שֶׁאֵין קְדֻשָּׁה לִפְנֵיהֶם וּלְאַחֲרֵיהֶם וכו'.
3
ד׳וְאִיתָא הָתָם דְּיָלֵיף לַהּ (ויקרא כג ז) מִכָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ, וְהוּא רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי, וְהָכִי פָּרֵשְׁנָא לֵיהּ לִקְרָא אַלִּבֵּהּ. כְּלוֹמַר, בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן הוּא אָסוּר כָּל מְלֶאכֶת עֲבוֹדָה, חוּץ מִצֹּרֶךְ אֹכֶל נֶפֶשׁ, אֲבָל בְּחֻלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד, לֹא כָּל מְלָאכוֹת שֶׁל עֲבוֹדָה אֲסוּרוֹת בּוֹ, אֲבָל יֵשׁ אֲסוּרוֹת וְיֵשׁ מֻתָּרוֹת וּמְסָרָן הַכָּתוּב לַחֲכָמִים. וְרַבִּי עֲקִיבָא יָלֵף לֵהּ מֵאֵלֶּה מוֹעֲדֵי יְיָ מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ (שם ד) דְּמוֹקֵם לָהּ אַחֻלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד וּמִדִּכְתִיב בֵּהּ מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ מְלַמֵּד שֶׁאָסוּר בַּעֲשִׂיַּת מְלָאכָה, וְאֶפְשָׁר דְּאַלִּבֵּהּ הַמְּלָאכוֹת הַמֻּתָּרוֹת בּוֹ נָפְקִי לֵיהּ מֵעֲצֶרֶת הִיא, כְּלוֹמַר שֶׁיּוֹם שְׁמִינִי הוּא עָצוּר מִכָּל מְלָאכָה וְלֹא שְׁאָר הַיָּמִים. אִי נָמֵי נָפֵק לֵיהּ מֵהַשְּׁבִיעִי הַכָּתוּב בְּפֶסַח בְּסֵדֶר רְאֵה אָנֹכִי, שֵׁשֶׁת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת, שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי עֲצֶרֶת הַשְּׁבִיעִי עָצוּר בְּכָל מְלָאכָה וְלֹא הַשִּׁשִּׁי. וְאֵי זוֹ מְלָאכָה אֲסוּרָה אוֹ מֻתֶּרֶת? מְסָרָן הַכָּתוּב לַחֲכָמִים, וְאַחַר שֶׁהַדָּבָר מָסוּר בְּיָדָם שֶׁלֹּא אָסְרָה הַתּוֹרָה אֶלָּא בַּמֶּה שֶׁיֹּאמְרוּ הֵם חִלְּקוּ הַמְּלָאכוֹת כְּפִי רְצוֹנָם וְדַעְתָּם, וְנִמְצָא שֶׁכָּל מְלָאכָה שֶׁאָסְרוּ הֵם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אֲסוּרָה לָנוּ מִדְּאוֹרַיְתָא, וַאֲשֶׁר הִתִּירוּ גַּם כֵּן מֻתֶּרֶת מִן הַתּוֹרָה, כִּי בְּיָדָם נִמְסַר אִסּוּר זֶה לְפִי מַשְׁמָעוּת הַנִּדְרָשׁ בַּכָּתוּב.
4
ה׳וְהֵם אָמְרוּ דֶּרֶךְ כְּלָל, שֶׁכָּל מְלָאכָה שֶׁאִם לֹא יַעֲשֶׂה אוֹתָהּ בַּמּוֹעֵד יִמְצָא בָּהּ הֶפְסֵד הַרְבֵּה מֻתָּר לַעֲשׂוֹתָהּ, וְזֶהוּ אָמְרָם (מו"ק ב, א) מַשְׁקִין בֵּית הַשְּׁלָחִין בַּמּוֹעֵד, כְּלוֹמַר, גַּן יָרָק אוֹ כַּיּוֹצֵא בוֹ שֶׁמַּשְׁקִין אוֹתוֹ תָּמִיד, וְאִם לֹא יַשְׁקוּהוּ יִפָּסֵד. לְשׁוֹן שְׁלָחִין כְּמוֹ שְׁלָהִין, מִלְּשׁוֹן מְשַׁלְהֵי, שֶׁהוּא צָמֵא לַמַּיִם. וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, דִּכְשֶׁהוּא מַשְׁקֶה אוֹתוֹ, לֹא יַשְׁקֵהוּ מִמֵּי הַבְּרֵכָה וּמִמֵּי הַגְּשָׁמִים שֶׁיֵּשׁ בְּדָבָר טֹרַח הַרְבֵּה, אֲבָל מַשְׁקִין אוֹתוֹ מִן הַמַּעְיָן, כְּלוֹמַר שֶׁמַּמְשִׁיכוֹ וּמַשְׁקֶה בּוֹ, הֲרֵי שֶׁהֶחְמִירוּ בָּזֶה קְצָת שֶׁלֹּא לִטְרֹחַ בַּדָּבָר טֹרַח רַב, מִפְּנֵי שֶׁזֶּה אֵינוֹ נַעֲשֶׂה אֶלָּא כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה גִּנָּתוֹ רַעֲנָנָה, דְּשֶׁמָּא תִּיבַשׁ כֻּלָּהּ אוֹ מִקְצָתָהּ, אֲבָל בְּכָל מְלָאכָה הָאֲבֵדָה אוֹ וַדַּאי קְרוֹבָה לְהֶפְסֵד אִם לֹא יַעֲשֶׂנָּה בַּמּוֹעֵד, כְּגוֹן מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ זֵיתִים וְיָרֵא שֶׁלֹּא יִפָּסֵד אִם לֹא יוֹצִיאוּ מֵהֶן שַׁמְנָן מִיָּד אוֹ עֲנָבִים אִם לֹא יִדְרֹךְ אוֹתָם מִיָּד, אוֹ כָּל דָּבָר כַּיּוֹצֵא בָּהֶן, לֹא הֶחְמִירוּ בָּזֶה, וְלֹא חָשׁוּ לְטֹרַח רַב, אֶלָּא עוֹשֶׂה בָּהֶם כָּל צְרָכָיו בְּלֹא שׁוּם שִׁנּוּי כְּדֶרֶךְ שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בַּחֹל. וְכֵן הִתִּירוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שם יב, ב) לִבְצֹר בַּמּוֹעֵד כֶּרֶם שֶׁהִגִּיעַ זְמַנּוֹ לְהִבָּצֵר. וְעוֹד אָמְרוּ דֶּרֶךְ כְּלָל (שם ח, ב) בְּעִנְיָן זֶה, שֶׁהַהֶדְיוֹט תּוֹפֵר כְּדַרְכּוֹ, וְהָאֻמָּן מַכְלִיב, וּבְוַדַּאי לֹא בִּתְפִירָה לְבַד אָמְרוּ כֵּן, אֶלָּא הוּא הַדִּין לְכָל הַמְּלָאכוֹת לְפִי הַדּוֹמֶה. וְשָׁאַלְתִּי פִּי מוֹרִי אִם נֹאמַר כֵּן בִּכְתִיבָה, שֶׁיִּכְתֹּב הַהֶדְיוֹט כְּדַרְכּוֹ? וְלֹא הִתִּירוֹ לִי, אוּלַי מִפְּנֵי שֶׁמָּצָאנוּ בְּפֵרוּשׁ, שֶׁאָסְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שם יח, ב) לְהַגִּיהַּ אֲפִלּוּ אוֹת אַחַת בְּסֵפֶר תּוֹרָה נַחְמִיר בִּכְתִיבָה.
5
ו׳וְאָסְרוּ לְכָל אָדָם (שם יב, ב) שֶׁלֹּא יְכַוֵּן מְלַאכְתּוֹ בַּמּוֹעֵד, כְּלוֹמַר שֶׁיַּנִּיחַ מְלַאכְתּוֹ לְדַעַת קֹדֶם הַמּוֹעֵד בְּעִנְיָן שֶׁיַּעֲשֶׂה אוֹתָהּ בַּמּוֹעֵד מִפְּנֵי שֶׁהוּא פָּנוּי, כִּי לֹא לַעֲסֹק בִּמְלָאכָה הֻקְבְּעוּ יְמֵי חֻלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד, כִּי אִם לִשְׂמֹחַ לִפְנֵי הַשֵּׁם, רוֹצֶה לוֹמַר, לְהִתְקַבֵּץ בַּמִּדְרָשׁוֹת וְלִשְׁמֹעַ נֹעַם אִמְרֵי סֵפֶר הִלְכוֹת הַפֶּסַח בַּפֶּסַח, וְהִלְכוֹת עֲצֶרֶת בַּעֲצֶרֶת, וְהִלְכוֹת הֶחָג בֶּחָג, וְכָל הַמְּכַוֵּן מְלַאכְתּוֹ בַּמּוֹעֵד וְעָשָׂה אוֹתָהּ בֵּית דִּין מְאַבְּדִין אוֹתָהּ וּמַפְקִירִין אוֹתָהּ לַכֹּל. וְאִם מֵת אוֹתוֹ שֶׁכִּוֵּן אוֹתָהּ מְלָאכָה בַּמּוֹעֵד אֵין קוֹנְסִין בְּנוֹ אַחֲרָיו, וְגַם אֵין מוֹנְעִין הַבֵּן מִלַּעֲשׂוֹת אוֹתָהּ מְלָאכָה בַּמּוֹעֵד כְּדֵי שֶׁלֹּא תֹּאבַד. וְקוֹרֵא אֲנִי עַל בֵּן זֶה יָכִין וְצַדִּיק יִלְבַּשׁ (איוב כז יז). וְדֶרֶךְ כְּלָל הִתִּירוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שם יג, א) כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ צֹרֶךְ, כְּלוֹמַר שֶׁאֵין לוֹ מַה יֹּאכַל לַעֲשׂוֹת כָּל מְלָאכָה, וְכֵן לְבַעַל הַבַּיִת הִתִּירוּ לַעֲשׂוֹת כָּל מְלָאכָה לְצֹרֶךְ מִי שֶׁאֵין לוֹ מַה יֹּאכַל, וּפֵרוּשׁ אֵין לוֹ מַה יֹּאכַל לְפִי הַדּוֹמֶה הוּא, מִי שֶׁאֵין לוֹ מָעוֹת בַּמֶּה שֶׁיִּקְנֶה צְרָכָיו וְאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ בַּיִת וּכְלֵי תַּשְׁמִישׁ, שֶׁאֵין מְחַיְּבִין לוֹ לָאָדָם לִמְכֹּר כֵּלָיו. וְיֶתֶר פְּרָטֵי חִלּוּקֵי מְלָאכוֹת הַמּוֹעֵד, רַבּוּ עַד מְאֹד, וְכֻלָּן יִתְבָּאֲרוּ יָפֶה בְּמַסֶּכֶת מוֹעֵד קָטָן.
6
ז׳וּכְלָל זֶה יִהְיֶה בְּיָדְךָ, שֶׁהִלְכוֹת מוֹעֵד כְּהִלְכוֹת שְׁבוּתֵי שַׁבָּת, שֶׁאֵין לְךָ לְדַמּוֹת וּלְהוֹצִיא בָּהֶן דָּבָר מִדָּבָר, כִּי פְּעָמִים תִּמְצָא לְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה מַתִּירִין מְלָאכָה כְּבֵדָה בְּעִנְיָן אֶחָד, וּפְעָמִים יַחְמִירוּ עַל הַקַּלָּה בְּעִנְיָן אַחֵר, וְאַל תִּתְמַהּ עַל הַדָּבָר עִם הַהַקְדָּמָה שֶׁהִקְדַּמְתִּי, כִּי הַתּוֹרָה לֹא אָסְרָה וְלֹא הִתִּירָה בְּחֻלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד אֶלָּא בַּמֶּה שֶׁיַּסְכִּימוּ הֵם, וְכֵן בְּעִנְיַן שְׁבוּתֵי שַׁבָּת וְיוֹם טוֹב נִמְצָא בַּגְּמָרָא מְקוֹמוֹת שֶׁהֶעֱמִידוּ דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אֲפִלּוּ בִּמְקוֹם תּוֹרָה, וּפְעָמִים מְקִלִּין בָּהֶן בְּמָקוֹם שֶׁרָאוּ טוֹב לְהָקֵל, וְלֹא דָּבָר רֵיק בְּכָל דִּבְרֵיהֶם. וּזְכֹר בְּנִי כְּלָל זֶה, שֶׁהִלְכוֹת מוֹעֵד כְּהִלְכוֹת שְׁבוּתֵי שַׁבָּת, שֶׁאֵין דָּנִין בָּהֶן דָּבָר מִדָּבָר, וְאַל תִּטְעֶה בּוֹ, כִּי גְּדוֹלֵי עוֹלָם אֲמָרוּהוּ. וְדַעַת הָרַמְבַּ"ם זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה (יום טוב ז ב) שֶׁכָּל אִסּוּר מְלָאכָה בְּחֻלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד אֵינָהּ אֶלָּא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, וְכָל אוֹתָן הַכְּתוּבִים שֶׁאָמַרְנוּ לְמַעְלָה שֶׁהֵן בְּרֵישׁ מַסֶּכֶת מַשְׁקִין יִרְצֶה הָרַב לוֹמַר דְּאַסְמַכְתָּא בְּעָלְמָא נִינְהוּ. וְהָרַמְבַּ"ן זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה (בפי' למוע"ק שם ובפי' עה"ת כאן) וְרַבִּים עִמּוֹ אָמְרוּ, שֶׁעִקַּר אִסּוּר מְלָאכָה בּוֹ מִן הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ. וּפְרָטֵי הַמְּלָאכוֹת וְחִלּוּקֵיהֶן, נִמְסְרוּ לַחֲכָמִים זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה.
7
