ספר החינוך שמ״בSefer HaChinukh 342
א׳שֶׁלֹּא לְשַׁנּוֹת מִגְרְשֵׁי הַלְוִיִּם – שֶׁלֹּא לְשַׁנּוֹת מִגְרְשֵׁי עָרֵי הַלְוִיִּם וּשְׂדוֹתֵיהֶן. כְּלוֹמַר, שֶׁלֹּא יַחְזִירוּ הָעִיר מִגְרָשׁ, וְלֹא מִגְרָשׁ עִיר, וְלֹא הַשָּׂדֶה מִגְרָשׁ, וְלֹא הַמִּגְרָשׁ שָׂדֶה, וְהוּא הַדִּין מִגְרָשׁ (נ"א שָׂדֶה) עִיר אוֹ עִיר מִגְרָשׁ, (נ"א שָׂדֶה) שֶׁאֵין לְשַׁנּוֹת בְּעִנְיָנָם דָּבָר. וְהָעִנְיָן הַזֶּה יָדוּעַ, כִּי הַתּוֹרָה צִוְּתָה (במדבר לה ב ז) שֶׁיִּתְּנוּ שְׁאָר הַשְּׁבָטִים עָרִים יְדוּעִים לְשֵׁבֶט לֵוִי, וְהֵם אַרְבָּעִים וּשְׁמֹנֶה עִיר עִם שֵׁשׁ עָרֵי מִקְלָט שֶׁהָיוּ בָּהֶן, וְצִוְּתָה גַּם כֵּן לִהְיוֹת בְּאוֹתָן עָרִים אֶלֶף אַמָּה מִגְרָשׁ. כְּלוֹמַר מָקוֹם פָּנוּי לִרְוָחָה וְנוֹי לָעִיר, וְאַלְפַּיִם אַמָּה חוּץ לָהּ לְצֹרֶךְ שָׂדוֹת וּכְרָמִים, וְזֶה גַּם מִנּוֹיֵי הָעִיר וּמִמָּה שֶׁצָּרִיךְ לָהּ כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ בְּסוֹטָה (כז, ב), וּבָאָה הַמְּנִיעָה בָּזֶה שֶׁלֹּא לְשַׁנּוֹת עִנְיָנִים אֵלֶּה לְעוֹלָם, וְעַל זֶה נֶאֱמַר וּשְׂדֵה מִגְרַשׁ עָרֵיהֶם לֹא יִמָּכֵר, שֶׁכֵּן בָּא הַפֵּרוּשׁ עַל לְשׁוֹן מְכִירָה זוֹ, כְּלוֹמַר, לֹא יְשֻׁנֶּה, דְּאִלּוּ בִּמְכִירָה מַמָּשׁ, לָא קָאָמַר, שֶׁהֲרֵי בְּפֵרוּשׁ כָּתוּב גְּאֻלַּת עוֹלָם תִּהְיֶה לַלְוִיִּם, מִכְּלָל שֶׁרְשׁוּת יֵשׁ לָהֶם לִמְכֹּר.
1
ב׳מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה. לְפִי שֶׁעָרֵי הַלְוִיִּם הָיוּ נְכוֹנִים לְצָרְכֵי כָּל שְׁאָר הַשְּׁבָטִים, כִּי הוּא הַשֵּׁבֶט הַנִּבְחָר לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, וְכָל עִסְקָם הָיָה בַּחָכְמָה שֶׁלֹּא הָיוּ טְרוּדִים בַּעֲבוֹדַת הָאֲדָמָה כִּשְׁאָר שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל, וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (דברים לג י) יוֹרוּ מִשְׁפָּטֶיךָ לְיַעֲקֹב וְתוֹרָתְךָ לְיִשְׂרָאֵל. וּמִתּוֹךְ כָּךְ שֶׁהַחָכְמָה בְּתוֹכָם, הָיָה עֵסֶק כָּל יִשְׂרָאֵל תָּמִיד עִמָּהֶם, מִלְּבַד שֶׁהָיוּ בְּתוֹךְ עָרֵיהֶם, עָרֵי מִקְלַט הָרוֹצֵחַ, וּמִתּוֹךְ כָּךְ גַּם כֵּן הָיוּ עֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל עַל עָרֵיהֶם, כִּי לֹא יֵדַע הָאָדָם מַה יֵּלֶד יוֹם וְלָכֵן הָיָה בְּדִין לִהְיוֹת אוֹתָן הֶעָרִים אֲשֶׁר יַד הַכֹּל שָׁוָה בָּהֶן וְלֵב הַכֹּל עֲלֵיהֶן, לִהְיוֹתָן בְּתַכְלִית הַיֹּפִי וְהַחֶמְדָּה, וְשֶׁבַח כָּל עַם יִשְׂרָאֵל בְּכָךְ, וּמִפְּנֵי כֵן בָּאָה הַצַּוָּאָה עֲלֵיהֶם שֶׁלֹּא לְשַׁנּוֹת בְּעִנְיָנָם דָּבָר, כִּי אֲדוֹן הַחָכְמָה יִסְּדָן וְתִקְּנָן וְהִגְבִּיל גְּבוּלָם, וַיַּרְא כִּי כֵן טוֹב וְכָל חִלּוּף אַחַר דְּבָרוֹ אֵינוֹ אֶלָּא גֵּרוּעַ וּגְנַאי.
2
ג׳מִדִּינֵי הַמִּצְוָה. מָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכות יב א) מִלְּבַד אֵלּוּ הַשְּׁלֹשָׁה אֶלֶף אַמָּה שֶׁאָמַרְנוּ, שֶׁהֵן בֵּין מִגְרָשׁ וְשָׂדוֹת וּכְרָמִים, נוֹתְנִין לְכָל עִיר בֵּית הַקְּבָרוֹת חוּץ לִתְחוּם זֶה שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר לה ג) וּמִגְרְשֵׁיהֶם יִהְיוּ לִבְהֶמְתָּם וְלִרְכֻשָׁם וּלְכֹל חַיָּתָם, וּבָא הַפֵּרוּשׁ בָּזֶה, לְחַיִּים נִתְּנוּ וְלֹא לִקְבוּרָה. וּמָה שֶׁאָמְרוּ (ערכין לג ב) גַּם כֵּן, שֶׁכֹּהֲנִים וּלְוִיִּם שֶׁמָּכְרוּ שָׂדֶה מִשְּׂדוֹתֵיהֶם, אוֹ בַּיִת אֲפִלּוּ בְּעִיר חוֹמָה נִגְאָלִין לְעוֹלָם, וַאֲפִלּוּ מִיַּד הֶקְדֵּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כה לג) גְּאֻלַּת עוֹלָם תִּהְיֶה לַלְוִיִּם. וְיִשְׂרָאֵל שֶׁיָּרַשׁ אֲבִי אִמּוֹ לֵוִי הֲרֵי זֶה גּוֹאֵל כַּלְּוִיִּם וְיֶתֶר פְּרָטֶיהָ, מְבֹאָרִים בְּסוֹף עֲרָכִין.
3
ד׳וְנוֹהֶגֶת מִצְוָה זוֹ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בִּזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל שָׁם, בֵּין בִּלְוִיִּם בֵּין בְּיִשְׂרְאֵלִים, בִּזְכָרִים וּנְקֵבוֹת, שֶׁהַכֹּל חַיָּבִים שֶׁלֹּא לְשַׁנּוֹת שְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת הָאֲמוּרִים לְעוֹלָם הָעִיר, וְהַמִּגְרָשׁ, וּמְקוֹם הַשָּׂדוֹת וְהַכְּרָמִים. וּמִן הַדּוֹמֶה, כִּי כָּל מִי שֶׁשִּׁנָּה בָּהֶן בְּעֵדִים וְהַתְרָאָה חַיָּב מַלְקוּת, וְלֹא יָדַעְתִּי שִׁעוּר לְשִׁנּוּי זֶה כַּמָּה יִהְיֶה וְיִתְחַיֵּב עָלָיו, חֲכַם בְּנִי וְדָעֵהוּ. וְכָתַב הָרַמְבַּ"ם זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה (שמיטה ויובל יג יב, יג) עַל מִצְוָה זוֹ, לָמָּה לֹא זָכָה לֵוִי בְּנַחֲלַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּבְבִזָּתָם עִם אֶחָיו? מִפְּנֵי שֶׁהֻבְדַּל לַעֲבֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְשָׁרְתוֹ וּלְהוֹרוֹת דְּרָכָיו הַיְּשָׁרִים, וּלְפִיכָךְ הֻבְדְּלוּ מִדַּרְכֵי הָעוֹלָם, לֹא עוֹרְכִין מִלְחָמָה כִּשְׁאָר יִשְׂרָאֵל, וְלֹא נוֹחֲלִין, וְלֹא זוֹכִין לְעַצְמָן בְּכֹחַ גּוּפָן, אֶלָּא חֵיל יְיָ, שֶׁנֶּאֱמַר בָּרֵךְ יְיָ חֵילוֹ וְגוֹ', וְהוּא, בָּרוּךְ הוּא, זִכָּה לָהֶם חֶלְקוֹ שֶׁנֶּאֱמַר אֲנִי חֶלְקְךָ וְנַחֲלָתְךָ וְגוֹ'. וְלֹא שֵׁבֶט לֵוִי בִּלְבַד בִּכְלַל זֶה, אֶלָּא כָּל אִישׁ וָאִישׁ מִבָּאֵי הָעוֹלָם, אֲשֶׁר נָדְבָה רוּחוֹ לְהִבָּדֵל וְלַעֲמֹד לִפְנֵי יְיָ לְעָבְדוֹ לָדַעַת דְּרָכָיו הַיְּשָׁרִים וְהַצַּדִּיקִים וּלְלַמְּדָם לַאֲחֵרִים, פּוֹרֵק מֵעַל צַוָּארוֹ עֹל חִשְּׁבֹנוֹת הָרַבִּים אֲשֶׁר בִּקְשׁוּ בְּנֵי הָאָדָם, וַהֲרֵי זֶה נִתְקַדֵּשׁ לִהְיוֹת קֹדֶשׁ קָדָשִׁים וְיִהְיֶה יְיָ נַחֲלָתוֹ לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים, וְיִזְכֶּה בָּעוֹלָם הַזֶּה בְּדָבָר הַמַּסְפִּיק לוֹ כְּמוֹ שֶׁזָּכָה שֵׁבֶט לֵוִי, וְכֵן דָּוִד הוּא אוֹמֵר (תהלים טז, ה) "יְיָ מְנָת חֶלְקִי וְכוֹסִי אַתָּה תּוֹמִיךְ גּוֹרָלִי".
4
