ספר החינוך ש״סSefer HaChinukh 360
א׳מִצְוַת מַעְשַׂר בְּהֵמָה טְהוֹרָה בְּכָל שָׁנָה – לְעַשֵּׂר כָּל הַבְּהֵמוֹת טְהוֹרוֹת שֶׁהֵן בָּקָר וְצֹאן וְעִזִּים (בכורות נג א) הַנּוֹלָדִים בַּעֲדָרֵינוּ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה, וּלְהָבִיא הַמַּעֲשֵׂר לִירוּשָׁלַיִם וּלְאָכְלוֹ שָׁם, אַחַר שֶׁיִּהְיֶה קָרֵב הַחֵלֶב וְהַדָּם בַּמִּזְבֵּחַ (זבחים נו ב), שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כז לב) וְכָל מַעְשַׂר בָּקָר וָצֹאן כֹּל אֲשֶׁר יַעֲבֹר תַּחַת הַשָּׁבֶט הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה קֹּדֶשׁ לַה'. וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בִּבְכוֹרוֹת (נח, ב) כֵּיצַד מְעַשְּׂרִין? כּוֹנְסָן לַדִּיר וְעוֹשֶׂה לָהֶם פֶּתַח קָטָן כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיוּ שְׁנַיִם יְכוֹלִים לָצֵאת כְּאֶחָד, וּמַעֲמִיד אִמּוֹתֵיהֶן מִבַּחוּץ וְהֵן גּוֹעוֹת, כְּדֵי שֶׁיִּשְׁמְעוּ הַטְּלָאִים קוֹלָם וְיֵצְאוּ מִן הַדִּיר לִקְרָאתָם מֵעַצְמָם וְלֹא מִכֹּחַ אַחֵר, וּמוֹנֶה אוֹתָן בְּשֵׁבֶט, אֶחָד שְׁנַיִם שְׁלֹשָׁה אַרְבָּעָה וְכֵן עַד עֲשָׂרָה, וְהַיּוֹצֵא עֲשִׂירִי סוֹקְרוֹ בְּסִקְרָא וְאוֹמֵר הֲרֵי זֶה מַעֲשֵׂר.
1
ב׳מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה. שֶׁהָאֵל בָּרוּךְ הוּא בָּחַר בְּעַם יִשְׂרָאֵל וְחָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ לִהְיוֹת כֻּלָּם עוֹסְקֵי תּוֹרָתוֹ וְיוֹדְעֵי שְׁמוֹ, וּבְחָכְמָתוֹ מְשָׁכָם בְּמִצְוָה זוֹ לְמַעַן יִלְמְדוּ יִקְחוּ מוּסָר, כִּי יוֹדֵעַ אֱלֹהִים שֶׁרֹב בְּנֵי אָדָם נִמְשָׁכִים אַחַר הַחֹמֶר הַפָּחוּת, בְּשֶׁגַּם הוּא בָּשָׂר, וְלֹא יִתְּנוּ נַפְשָׁם בַּעֲמַל הַתּוֹרָה וּבְעִסְקָהּ תָּמִיד, עַל כֵּן סִבֵּב בִּתְבוּנָתוֹ וְנָתַן לָהֶם מָקוֹם שֶׁיֵּדְעוּ הַכֹּל דִּבְרֵי תּוֹרָתוֹ עַל כָּל פָּנִים, שֶׁאֵין סָפֵק כִּי כָּל אָדָם נִמְשָׁךְ לִקְבֹּעַ דִּירָתוֹ בְּמָקוֹם שֶׁמָּמוֹנוֹ שָׁם. וְלָכֵן בְּהַעֲלוֹת כָּל אִישׁ מַעְשַׂר כָּל בָּקָר וְצֹאן שֶׁלּוֹ שָׁנָה שָׁנָה בְּמָקוֹם שֶׁעֵסֶק הַחָכְמָה וְהַתּוֹרָה שָׁם וְהִיא יְרוּשָׁלַיִם, שֶׁשָּׁם הַסַּנְהֶדְרִין יוֹדְעֵי דַּעַת וּמְבִינֵי מַדָּע, וּכְמוֹ כֵן נַעֲלֶה לְשֵׁם מַעְשַׂר תְּבוּאָתֵנוּ בְּאַרְבַּע שְׁנֵי הַשְּׁמִטָּה, כְּמוֹ שֶׁיָּדוּעַ שֶׁמַּעֲשֵׂר שֵׁנִי נֶאֱכָל שָׁם, וְכֵן נֶטַע רְבָעִי שֶׁנֶּאֱכָל שָׁם, עַל כָּל פָּנִים אוֹ יֵלֵךְ שָׁם בַּעַל הַמָּמוֹן עַצְמוֹ לִלְמֹד תּוֹרָה, אוֹ יִשְׁלַח שָׁם אֶחָד מִבָּנָיו שֶׁיִּלְמַד שָׁם וְיִהְיֶה נִזּוֹן בְּאוֹתָן פֵּרוֹת.
2
ג׳וּמִתּוֹךְ כָּךְ יִהְיֶה בְּכָל בַּיִת וּבַיִת מִכָּל יִשְׂרָאֵל אִישׁ חָכָם יוֹדֵעַ הַתּוֹרָה, אֲשֶׁר יְלַמֵּד בְּחָכְמָתוֹ כָּל בֵּית אָבִיו, וּבְכֵן תִּמָּלֵא הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת הַשֵּׁם, כִּי אִם חָכָם אֶחָד לְבַד יִהְיֶה בְּעִיר אוֹ אֲפִלּוּ עֲשָׂרָה, יִהְיוּ הַרְבֵּה מִבְּנֵי אָדָם שֶׁבָּעִיר וְכָל שֶׁכֵּן הַנָּשִׁים וְהַיְּלָדִים שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ לִפְנֵיהֶם כִּי אִם פַּעַם אַחַת בַּשָּׁנָה, אוֹ אֲפִלּוּ יִשְׁמְעוּ דִּבְרֵיהֶם פַּעַם אַחַת בַּשָּׁבוּעַ, יֵלְכוּ לְבֵיתָם וְיַשְׁלִיכוּ כָּל דִּבְרֵי הֶחָכָם אַחֲרֵי גַּוָּם, אֲבָל בִּהְיוֹת הַמְלַמֵּד בְּכָל בַּיִת וּבַיִת שׁוֹכֵן שָׁם עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרַיִם וְיַזְהִירֵם תָּמִיד, אָז יִהְיוּ כֻּלָּם אֲנָשִׁים וְנָשִׁים וִילָדִים מֻזְהָרִין וְעוֹמְדִים, וְלֹא יִמָּצֵא בֵּינֵיהֶם שׁוּם דְּבַר חֵטְא וְעָוֹן, וְעַל יְדֵי זֶה יִזְכּוּ לְמָה שֶׁכָּתוּב (ויקרא כו יא יב) וְנָתַתִּי מִשְׁכָּנִי בְּתֹכְכֶם. (ירמיה יא ד) וִהְיִיתֶם לִי לְעָם וְאָנֹכִי אֶהְיֶה לָכֶם לֵאלֹהִים.
3
ד׳מִדִּינֵי הַמִּצְוָה. מָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שם נג א), שֶׁאֵין מְעַשְּׂרִין מִן הַבָּקָר עַל הַצֹּאן, וְלֹא מִן הַצֹּאן עַל הַבָּקָר, אֲבָל מְעַשְּׂרִין מִן הַצֹּאן עַל הָעִזִּים, וּמִן הָעִזִּים עַל הַצֹּאן, שֶׁשְּׁנֵיהֶם הוֹצִיאָם הַכָּתוּב בִּלְשׁוֹן צֹאן וּכְמִין אֶחָד נֶחְשָׁבִין. וְאֵין מְעַשְּׂרִין מִן הַנּוֹלָד בְּשָׁנָה זוֹ לְשָׁנָה אַחֶרֶת, כְּמוֹ שֶׁאֵין מְעַשְּׂרִין בְּזֶרַע הָאָרֶץ מִן הֶחָדָשׁ עַל הַיָּשָׁן, וְלֹא מִן הַיָּשָׁן עַל הֶחָדָשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ (דברים יד כב) הַיֹּצֵא הַשָּׂדֶה שָׁנָה שָׁנָה. אֲבָל מִכָּל מָקוֹם אִם עָבַר וְעִשֵּׂר מִן הַבְּהֵמָה הַיְּשָׁנִים עַל הַחֲדָשִׁים אוֹ מִן הַחֲדָשִׁים עַל הַיְּשָׁנִים, כָּתַב הָרַמְבַּ"ם זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה (הל' בכורות ז ה), שֶׁיֵּרָאֶה לוֹ שֶׁהֵן מַעֲשֵׂר מִפְּנֵי חֻמְרַת מַעֲשֵׂר, שֶׁהֲרֵי לֹא כְּתִיב שָׁנָה שָׁנָה אֶלָּא בְּזֶרַע הָאָרֶץ, וְדַי לָנוּ שֶׁנִּלְמַד מִמֶּנּוּ לִהְיוֹת מַעְשַׂר בְּהֵמָה כָּמוֹהוּ לְעִנְיַן לְכַתְּחִלָּה, אֲבָל לֹא דִּיעֲבַד.
4
ה׳וְכֵן מֵעִנְיַן הַמִּצְוָה מָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שם נז ב), שֶׁאֵין הַטְּלָאִים הַנּוֹלָדִים כְּמוֹ הַטֶּבֶל שֶׁאָסוּר לֶאֱכֹל מִמֶּנּוּ עַד שֶׁיִּתְעַשֵּׁר, אֶלָּא מֻתָּר לֶאֱכֹל וְלִשְׁחֹט מִן הַטְּלָאִים כָּל מָה שֶׁיִּרְצֶה, וּכְשֶׁיַּגִּיעוּ הַזְּמַנִּים שֶׁקָּבְעוּ חֲכָמִים לְעַשֵּׂר וְהֵם נִקְרָאִין גֹּרֶן מַעְשַׂר בְּהֵמָה, יְעַשֵּׂר אוֹתָן הַנִּמְצָאִים לוֹ. וּמִשֶּׁהִגִּיעוּ אוֹתָם זְמַנִּים אָסוּר לוֹ לִמְכֹּר וְלִשְׁחֹט עַד שֶׁיְּעַשֵּׂר אוֹתָם, וְאִם עָבַר וְשָׁחַט הֲרֵי זֶה מֻתָּר.
5
ו׳וּשְׁלֹשָׁה זְמַנִּים הֵם שֶׁקָּבְעוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בָּזֶה וְאֵלּוּ הֵן, יוֹם אַחֲרוֹן שֶׁל חֹדֶשׁ אֲדָר, וְיוֹם שְׁלֹשִׁים וַחֲמִשָּׁה מִסְּפִירַת הָעֹמֶר, וְיוֹם אַחֲרוֹן מֵחֹדֶשׁ אֱלוּל, וְלָמָּה קָבְעוּ זְמַנִּים אֵלּוּ שֶׁהֵם סְמוּכִים לַמּוֹעֲדִים? כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ בְּהֵמוֹת מְצוּיוֹת לְעוֹלֵי רְגָלִים, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁמֻּתָּר לִמְכֹּר קֹדֶם מַעֲשֵׂר כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ, מִכָּל מָקוֹם נִמְנָעִים הָיוּ מִלִּמְכֹּר עַד שֶׁיְּעַשְּׂרוּ אוֹתָן כְּדֵי שֶׁיַּעֲשׂוּ בָּהֶן מִצְוָה. וְדִין הַמּוֹנֶה אוֹתָם וְטָעָה בְּמִנְיָנוֹ וְקָרָא לַשְּׁמִינִי עֲשִׂירִי אוֹ לִשְׁנֵים עָשָׂר עֲשִׂירִי, שֶׁלֹּא נִתְקַדְּשׁוּ, וְאִם טָעָה בַּתְּשִׁיעִי וְאַחַד עָשָׂר וּקְרָאָן עֲשִׂירִי נִתְקַדְּשׁוּ מִפְּנֵי שֶׁהֵם סְמוּכִים לָעֲשִׂירִי, וְדָבָר זֶה מִפִּי הַקַּבָּלָה יְדַעְנוּהוּ (שם כג א). וּמָה שֶׁאָמְרוּ (ב"מ ו ב) שֶׁכָּל בְּהֵמָה שֶׁהִיא סָפֵק אִם בַּת מַעֲשֵׂר הִיא אוֹ אֵינָהּ בַּת מַעֲשֵׂר הֲרֵי הִיא פְּטוּרָה מִן הַמַּעֲשֵׂר. וְהַכֹּל נִכְנָסִין לַדִּיר לְהִתְעַשֵּׂר, בֵּין תְּמִימִים בֵּין בַּעֲלֵי מוּמִין, חוּץ מִן הַכִּלְאַיִם וְהַטְּרֵפָה וּמְחֻסָּר זְמַן, וְכֵן הַיָּתוֹם שֶׁמֵּתָה אִמּוֹ אוֹ שֶׁנִּשְׁחֲטָה עִם לֵדָתוֹ, וּדְבָרִים אֵלּוּ מִפִּי הַשְּׁמוּעָה יְדַעְנוּם (שם נז א). וְיֶתֶר פְּרָטֶיהָ, בְּפֶרֶק אַחֲרוֹן מִבְּכוֹרוֹת [הלכות בכורות פרק ו יד].
6
ז׳וְכָתַב הָרַמְבַּ"ם זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה (סהמ"צ עשין סח), שֶׁמִּצְוָה זוֹ נוֹהֶגֶת בִּזְכָרִים וּנְקֵבוֹת, בֵּין בְּיִשְׂרְאֵלִים בֵּין בְּכֹהֲנִים וּלְוִיִּם, וּבָאָרֶץ וּבְחוּצָה לָאָרֶץ, בֵּין בִּפְנֵי הַבַּיִת וְשֶׁלֹּא בִּפְנֵי הַבַּיִת, וְזֶהוּ דִּין תּוֹרָה, וְאוּלָם בִּגְזֵרָה מִדְּרַבָּנָן, כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵאָכֵל שֶׁלֹּא בְּמוּם, אַחַר שֶׁאֵין לָנוּ מִקְדָּשׁ, וְנִמְצָא בָּא לִידֵי אִסּוּר גָּדוֹל, שֶׁהוּא שׁוֹחֵט קָדָשִׁים בַּחוּץ, אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁאֵינוֹ נוֹהֵג אֶלָּא בִּפְנֵי הַבַּיִת, וּכְשֶׁיִּהְיֶה שָׁם מִקְדָּשׁ בָּנוּי נוֹהֵג בָּאָרֶץ וּבְחוּצָה לָאָרֶץ, עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ. וְעוֹד כָּתַב בְּמָקוֹם אַחֵר, שֶׁאִם עָבַר וְעָשָׂה בַּזְּמַן הַזֶּה הֲרֵי זֶה מַעֲשֵׂר וְיֵאָכֵל בְּמוּמוֹ בְּכָל מָקוֹם, כִּי הוּא כְּחֻלִּין גְּמוּרִים. וְהַתָּמִים שֶׁנֶּאֱכָל בִּירוּשָׁלַיִם בִּזְמַן הַבַּיִת דִּינוֹ שֶׁיֵּאָכֵל לַבְּעָלִים כֻּלּוֹ כְּפֶסַח, חוּץ מִן הָאֵמוּרִין וְהַדָּם שֶׁהוּא קָרֵב, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ לְמַעְלָה.
7
