ספר החינוך ש״פSefer HaChinukh 380
א׳מִצְוַת פֶּסַח שֵׁנִי בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר בְּאִיָּר – שֶׁיַּעֲשֶׂה פֶּסַח שֵׁנִי בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר בְּאִיָּר, כָּל מִי שֶׁלֹּא יָכֹל לַעֲשׂוֹת פֶּסַח רִאשׁוֹן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר בְּנִיסָן, כְּגוֹן מֵחֲמַת טֻמְאָה אוֹ שֶׁהָיָה בְּדֶרֶךְ רְחוֹקָה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ט יא) בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם בֵּין הָעַרְבַּיִם יַעֲשׂוּ אֹתוֹ. וְעוֹד הוֹרוּנוּ חֲכָמִים זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (פסחים עג, א) דְּלָאו דַּוְקָא טֻמְאָה וְרִחוּק הַדֶּרֶךְ לְבַד, אֶלָּא כָּל שֶׁשָּׁגַג, אוֹ נֶאֱנַס, אוֹ אֲפִלּוּ הֵזִיד וְלֹא הִקְרִיב בָּרִאשׁוֹן מַקְרִיב בַּשֵּׁנִי.
1
ב׳מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה לְפִי שֶׁמִּצְוַת הַפֶּסַח הוּא אוֹת חָזָק וּבָרוּר לְכָל רוֹאֵי הַשֶּׁמֶשׁ בְּחִדּוּשׁ הָעוֹלָם. כִּי אָז בָּעֵת הַהִיא עָשָׂה עִמָּנוּ הָאֵל בָּרוּךְ הוּא נִסִּים וְנִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת וְשִׁנָּה טֶבַע הָעוֹלָם לְעֵינֵי עַמִּים רַבִּים, וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי הַשְׁגָּחָתוֹ וִיכָלְתּוֹ בַּתַּחְתּוֹנִים, וְאָז בָּעֵת הַהִיא הֶאֱמִינוּ הַכֹּל וְיַאֲמִינוּ כָּל הַבָּאִים אַחֲרֵיהֶם לְעוֹלָם בֶּאֱמֶת שֶׁהוּא בָּרוּךְ הוּא בָּרָא הָעוֹלָם יֵשׁ מֵאַיִן בְּעֵת שֶׁרָצָה, וְהִיא הָעֵת הַיְּדוּעָה, וְאַף עַל פִּי שֶׁבְּרִיאַת הַיֵּשׁ מִן הָאַיִן הוּא דָּבָר נִמְנָע מִדֶּרֶךְ הַטֶּבַע, כִּי כְּמוֹ כֵן נִמְנָע לִבְקֹעַ מְצוּלוֹת יָם עַד עֲבֹר בְּתוֹכוֹ עַם כָּבֵד בַּיַּבָּשָׁה וְיָשׁוּבוּ לִמְקוֹמָן, וּלְהַחֲיוֹת עַם גָּדוֹל וְרַב אַרְבָּעִים שָׁנָה מִלֶּחֶם הַיּוֹרֵד מִן הַשָּׁמַיִם יוֹם יוֹם, וְיֶתֶר הָאֹתוֹת וְהַמּוֹפְתִים שֶׁעָשָׂה לָנוּ בָּעֵת הַהִיא שֶׁכֻּלָּן נִתְחַדְּשׁוּ בְּהֵפֶךְ הַטְּבָעִים וְעִנְיַן חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, הוּא הָעַמּוּד הֶחָזָק בֶּאֱמוּנָתֵנוּ וּבְתוֹרָתֵנוּ, כִּי לְמַאֲמִינֵי הַקַּדְמוּת אֵין לָהֶם תּוֹרָה וְחֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא עִם יִשְׂרָאֵל, יָדוּעַ הַדָּבָר, אֵין לְהַאֲרִיךְ בַּמְּפֻרְסָם. עַל כֵּן הָיָה מֵרְצוֹנוֹ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת בְּמִצְוָה זוֹ הַנִּכְבֶּדֶת כָּל אִישׁ מִיִּשְׂרָאֵל, וְאַל יְעַכְּבֵהוּ אֹנֶס וְרִחוּק מָקוֹם מֵעֲשׂוֹתָהּ, כִּי אִם יִקְרֵהוּ עָוֹן שֶׁנֶּאֱנַס בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן וְלֹא זָכָה בָּהּ עִם הַקּוֹדְמִים יַעֲשֶׂה אוֹתָהּ בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי. וּלְפִי שֶׁהוּא יְסוֹד גָּדוֹל בַּדָּת, הִגִּיעַ הַחִיּוּב גַּם כֵּן אַף עַל הַגֵּר שֶׁנִּתְגַּיֵּר בֵּין פֶּסַח רִאשׁוֹן לַשֵּׁנִי, וְכֵן קָטָן שֶׁהִגְדִּיל בֵּין שְׁנֵי הַפְּסָחִים שֶׁחַיָּבִים לַעֲשׂוֹת פֶּסַח שֵׁנִי. (רמב"ם קרבן פסח ו ז).
2
ג׳מִדִּינֵי הַמִּצְוָה. מָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בִּפְסָחִים פֶּרֶק מִי שֶׁהָיָה טָמֵא (פסחים צה, א) מָה בֵּין רִאשׁוֹן לְשֵׁנִי? הָרִאשׁוֹן חָמֵץ אָסוּר בְּבַל יֵרָאֶה וּבְבַל יִמָּצֵא. וְהַשֵּׁנִי חָמֵץ וּמַצָּה עִמּוֹ בַּבַּיִת, וְהַשֵּׁנִי אֵינוֹ נוֹהֵג אֶלָּא יוֹם אֶחָד, וְאֵין שָׁם יוֹם טוֹב וְאִסּוּר מְלָאכָה, וְהָרִאשׁוֹן טָעוּן הַלֵּל בַּאֲכִילָתוֹ וְהַשֵּׁנִי אֵין טָעוּן הַלֵּל בַּאֲכִילָתוֹ, זֶה וָזֶה טְעוּנִין הַלֵּל בַּעֲשִׂיָּתוֹ, וּשְׁנֵיהֶם נֶאֱכָלִין צָלִי עַל מַצּוֹת וּמְרוֹרִים, שֶׁבְּפֵרוּשׁ נֶאֱמַר בַּכָּתוּב כֵּן. וּשְׁנֵיהֶם דּוֹחִין אֶת הַשַּׁבָּת וּבִשְׁנֵיהֶם אֵין מוֹתִירִין וְלֹא שׁוֹבְרִין עֶצֶם, שֶׁבְּפֵרוּשׁ הִזְהִיר הַכָּתוּב גַּם בָּזֶה, בְּלֹא תוֹתִירוּ וְעֶצֶם לֹא יִשְׁבְּרוּ בוֹ.
3
ד׳וְאִם תִּשְׁאַל בְּנִי וְלָמָּה לֹא יִשְׁווּ שְׁנֵיהֶם בְּכָל דָּבָר, שֶׁהֲרֵי בְּפֵרוּשׁ נֶאֱמַר כָּאן בְּפֶסַח שֵׁנִי, כְּכָל חֻקַּת הַפֶּסַח יַעֲשׂוּ אֹתוֹ, דַּע, כִּי כְּבָר עוֹרְרוּ אוֹתָנוּ חֲכָמִים זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בָּזֶה וּבֵאֲרוּ בְּפֶרֶק מִי שֶׁהָיָה טָמֵא (שם), שֶׁבְּמִצְוֹת שֶׁבְּגוּפוֹ שֶׁל פֶּסַח הַכָּתוּב מְדַבֵּר, כְּגוֹן לְאָכְלוֹ עַל מַצּוֹת וּמְרוֹרִים, וְשֶׁלֹּא לְהַשְׁאִיר מִמֶּנּוּ, וְשֶׁלֹּא לִשְׁבֹּר בּוֹ עֶצֶם, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ. וְלָמַדְנוּ לוֹמַר כֵּן, מֵאֲשֶׁר פֵּרֵשׁ הַכָּתוּב כָּאן בְּפֶסַח שֵׁנִי קְצָת מִדִּינָיו, וְאִלּוּ הָיָה שָׁוֶה לְגַמְרֵי עִם הָרִאשׁוֹן יֹאמַר כְּכָל חֻקַּת הַפֶּסַח וְגוֹ' וְדַיּוֹ. וְכֵן אָמְרוּ שָׁם מָה עֶצֶם מְיֻחָד שֶׁבְּגוּפוֹ, אַף כָּל וכו'.
4
ה׳וְכֵן מֵעִנְיַן הַמִּצְוָה מָה שֶׁאָמְרוּ (שם צג א) גַּם כֵּן, שֶׁהַטָּמֵא שֶׁנִּדְחֶה לְפֶסַח שֵׁנִי, הוּא מִי שֶׁנִּטְמָא בְּטֻמְאָה חֲמוּרָה הַמְּעַכַּבְתּוֹ מִלֶּאֱכֹל הַפֶּסַח, כְּגוֹן זָבִים וְזָבוֹת, נִדּוֹת וְיוֹלְדוֹת וּבוֹעֲלֵי נִדּוֹת, וְכֵן טְמֵא מֵת שֶׁנִּטְמָא בְּטֻמְאָה מִן הַמֵּת שֶׁהַנָּזִיר מְגַלֵּחַ עָלֶיהָ, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ בְּסֵדֶר נָשֹׂא (מצוה שעו). אֲבָל אִם הָיָה טָמֵא בִּשְׁאָר טֻמְאוֹת מִן הַמֵּת שֶׁאֵין הַנָּזִיר מְגַלֵּחַ עָלֶיהָ, וְכֵן אִם נָגַע בִּנְבֵלָה וּבַשֶּׁרֶץ וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן, וַאֲפִילּוּ בְּיוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר הֲרֵי זֶה טוֹבֵל, וְשׁוֹחֲטִין עָלָיו אַחַר טְבִילָה, וְלָעֶרֶב כְּשֶׁיַּעֲרִיב שִׁמְשׁוֹ אוֹכֵל פִּסְחוֹ. וְכֵן מֵעִנְיַן הַמִּצְוָה מָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שָׁם בְּפֶרֶק מִי שֶׁהָיָה טָמֵא (שם ב), עַל דֶּרֶךְ הַהֲלָכָה הַמְּקֻיֶּמֶת שֶׁדֶּרֶךְ רְחוֹקָה תִּקָּרֵא כָּל שֶׁהוּא רָחוֹק מֵחוֹמוֹת יְרוּשָׁלַיִם חֲמִשָּׁה עָשָׂר מִילִין, אֲבָל פָּחוֹת מִכֵּן אֵין נִקְרָא דֶּרֶךְ רְחוֹקָה. וְיֶתֶר פְּרָטֶיהָ, בְּמַסֶּכֶת פְּסָחִים [ה' קרבן פסח פ"ה].
5
ו׳וְנוֹהֶגֶת מִצְוָה זוֹ בִּזְמַן הַבַּיִת, בִּזְכָרִים בְּתוֹרַת חִיּוּב, וּבִנְקֵבוֹת בְּתוֹרַת רְשׁוּת, שֶׁכֵּן הוֹרוּנוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שם צא, ב), שֶׁנָּשִׁים שֶׁנִּדְחוּ לְפֶסַח שֵׁנִי מִפְּנֵי טֻמְאָה אוֹ מִפְּנֵי אֶחָד מֵהַדְּבָרִים שֶׁזָּכַרְנוּ, שֶׁעֲשִׂיַּת הַפֶּסַח שֵׁנִי לָהֶן רְשׁוּת, רָצוּ שׁוֹחֲטִין, רָצוּ אֵין שׁוֹחֲטִין, וּמִן הַטַּעַם הַזֶּה אֵין שׁוֹחֲטִין עֲלֵיהֶן בִּפְנֵי עַצְמָן בַּשַּׁבָּת. וְהָאִישׁ הָעוֹבֵר עַל זֶה וְהֵזִיד וּבִטֵּל עֲשֵׂה זוֹ וְלֹא הִקְרִיב פֶּסַח שֵׁנִי כְּשֶׁנֶּאֱנַס וְלֹא יָכֹל לְהַקְרִיב פֶּסַח רִאשׁוֹן חַיָּב כָּרֵת, זוֹהִי דַּעַת רַבִּי בַּמִּשְׁנָה (שם צג, א), אֲבָל רַבִּי נָתָן וְרַבִּי חֲנִינָא וְרַבִּי עֲקִיבָא פּוֹטְרִין אוֹתוֹ מִן הַכָּרֵת, מִכֵּיוָן שֶׁלֹּא הֵזִיד בָּרִאשׁוֹן. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁאִם הֵזִיד וּבִטֵּל הָרִאשׁוֹן, וּבִטֵּל גַּם הַשֵּׁנִי בֵּין בְּזָדוֹן בֵּין בִּשְׁגָגָה שֶׁחַיָּב כָּרֵת לְדִבְרֵי הַכֹּל, מִכֵּיוָן שֶׁהֵזִיד וְלֹא הִקְרִיב קָרְבַּן ה' בְּמוֹעֲדוֹ. וְזֹאת הִיא אַחַת מִשְּׁתֵּי מִצְוֹת עֲשֵׂה שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁמִּתְחַיְּבִין עָלֶיהָ כָּרֵת, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ בְּסֵדֶר בֹּא אֶל פַּרְעֹה (מצוה ה).
6
