ספר החינוך שפ״טSefer HaChinukh 389
א׳שֶׁלֹּא יִתְעַסְּקוּ הַכֹּהֲנִים בַּעֲבוֹדַת הַלְּוִיִּם וְלֹא הַלְּוִיִּם בַּעֲבוֹדַת כֹּהֲנִים – שֶׁלֹּא יִתְעַסְּקוּ הַלְּוִיִּם בַּעֲבוֹדַת הַכֹּהֲנִים, וְלֹא הַכֹּהֲנִים בְּעֵסֶק הַלְּוִיִּם, אֶלָּא כָּל אֶחָד יַעֲשֶׂה מְלַאכְתּוֹ הַמְיֻחֶדֶת לוֹ, מִדִּכְתִיב (במדבר ד יט) אִישׁ אִישׁ עַל עֲבֹדָתוֹ וְאֶל מַשָּׂאוֹ. וּלְשׁוֹן הַמְּנִיעָה שֶׁבָּאָה בָּזֶה הוּא שֶׁנֶּאֱמַר בַּלְּוִיִּם (שם יח ג) אַךְ אֶל כְּלֵי הַקֹּדֶשׁ וְאֶל הַמִּזְבֵּחַ לֹא יִקְרָבוּ וְאַחַר כֵּן שָׁב הַכָּתוּב מְדַבֵּר אֶל הַכֹּהֲנִים וְאָמַר וְלֹא יָמֻתוּ גַם הֵם גַּם אַתֶּם, יִרְצֶה לוֹמַר בָּזֶה, שֶׁאַתֶּם כְּמוֹ כֵן יִכְלֹל אֶתְכֶם לָאו זֶה, כִּי כְּמוֹ שֶׁהַלְּוִיִּם נִמְנָעִים מִמְּלַאכְתְּכֶם כָּךְ אַתֶּם מִמְּלַאכְתָּם. וּלְשׁוֹן סִפְרֵי (כאן), אֶל כְּלֵי הַקֹּדֶשׁ וְאֶל הַמִּזְבֵּחַ אַזְהָרָה, וְלֹא יָמוּתוּ עֹנֶשׁ, אֵין לִי אֶלָּא הַלְּוִיִּם שֶׁעֲנוּשִׁין וּמֻזְהָרִין עַל עֲבוֹדַת הַכֹּהֲנִים, כֹּהֲנִים עַל עֲבוֹדַת הַלְּוִיִּם מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמֵד גַּם הֵם, וּמֵעֲבוֹדָה לַחֲבֶרְתָּהּ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר גַּם אַתֶּם. וּמָצָאנוּ (ספרי כאן) שֶׁבִּקֵּשׁ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָא לְסַיֵּעַ אֶת רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן גֻּדְגְּדָה בַּהֲגָפַת דְּלָתוֹת, אָמַר לוֹ חֲזֹר לַאֲחוֹרֶיךָ, שֶׁכְּבָר אַתָּה מִתְחַיֵּב בְּנַפְשְׁךָ, שֶׁאֲנִי מִן הַשּׁוֹעֲרִים וְאַתָּה מִן הַמְּשׁוֹרְרִים. הִנֵּה הִתְבָּאֵר שֶׁכָּל לֵוִי שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה בַּמִּקְדָּשׁ שֶׁלֹּא מְלַאכְתּוֹ הַמְיֻחֶדֶת לוֹ חַיָּב מִיתָה בִּידֵי שָׁמַיִם, וּכְמוֹ כֵן הַכֹּהֲנִים הֻזְהֲרוּ שֶׁלֹּא יִקְרְבוּ לִמְלֶאכֶת הַלְּוִיִּם, וְאוּלָם אִם עָבְרוּ בָּזֶה אֵינָם בְּמִיתָה, אֶלָּא בְּמַלְקוּת. וְאָמְרוּ בַּמְּכִילְתָּא אֶל כְּלֵי הַקֹּדֶשׁ וְאֶל הַמִּזְבֵּחַ לֹא יִקְרָבוּ יָכֹל אִם נָגְעוּ יְהוּ חַיָּבִין? תַּלְמוּד לוֹמַר אַךְ, מִשּׁוּם עֲבוֹדָה הֵם חַיָּבִים וְלֹא מִשּׁוּם נְגִיעָה. אֵין לִי אֶלָּא הַלְּוִיִּם עַל יְדֵי הַכֹּהֲנִים, הַכֹּהֲנִים עַל יְדֵי הַלְּוִיִּם מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר גַּם אַתֶּם. וְשָׁם נֶאֱמַר הַלְּוִיִּם עַל שֶׁל כֹּהֲנִים בְּמִיתָה, וְאֵין הַכֹּהֲנִים עַל שֶׁל הַלְּוִיִּם אֶלָּא בְּלֹא תַּעֲשֶׂה.
1
ב׳מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה. לְפִי שֶׁעֲבוֹדַת שְׁתֵּי כִּתּוֹת אֵלֶּה הִיא עֲבוֹדָה יְקָרָה וּמְקֻדֶּשֶׁת, עַל כֵּן צְרִיכָה הַמְּלָאכָה לְהִשָּׁמֵר מְאֹד מִן הַיֵּאוּשׁ, מִן הָעַצְלָה וְהַשִּׁכְחָה, וְאֵין סָפֵק, כִּי כָּל מְלָאכָה הַמֻּטֶּלֶת עַל שְׁנֵי אֲנָשִׁים אוֹ יוֹתֵר הַפְּשִׁיעָה מְצוּיָה בָּהּ יוֹתֵר מִמְּלָאכָה הַמֻּטֶּלֶת עַל הָאֶחָד לְבַדּוֹ, כִּי הַרְבֵּה פְּעָמִים יִסְמְכוּ שְׁנֵיהֶם כָּל אֶחָד עַל חֲבֵרוֹ וְתִתְבַּטֵּל הַמְּלָאכָה מִבֵּינֵיהֶם, זֶה דָּבָר בָּרוּר לְכָל אָדָם, וְדֶרֶךְ מָשָׁל אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ב"ב כד, ב) עַל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה קִדְרָא דְּבֵי שֻׁתָּפֵי לָא חֲמִימָא וְלָא קְרִירָא.
2
ג׳מִדִּינֵי הַמִּצְוָה. מָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שקלים ה, א). חֲמִשָּׁה עָשָׂר מְמֻנִּים הָיוּ בַּמִּקְדָּשׁ אֶחָד עַל הַזְּמַנִּים, כְּלוֹמַר לְכַוֵּן עֵת הַקָּרְבָּן, וּמִיָּד מְזָרֵז אוֹתָם וְאוֹמֵר עִמְדוּ כֹּהֲנִים לָעֲבוֹדָה וּלְוִיִּם לַדּוּכָן וְיִשְׂרָאֵל לַמַּעֲמָד, וְכֵיוָן שֶׁשּׁוֹמְעִין קוֹלוֹ בָּאִים כָּל אֶחָד לִמְלַאכְתּוֹ. וְכֹהֲנִים וּלְוִיִּם יְדוּעִים הָיוּ עוֹבְדִים שָׁם, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תענית כז, א) כִּי מֹשֶׁה וּשְׁמוּאֵל הָרוֹאֶה וְדָוִד הַמֶּלֶךְ חִלְּקוּם לְאַרְבַּע וְעֶשְׂרִים מִשְׁמָרוֹת, כִּדְאִיתָא בְּתַעֲנִית (שם), וְעוֹבֵד כָּל מִשְׁמָר שַׁבָּת אַחַת, וְחוֹזְרִין חֲלִילָה, וְכָל אַנְשֵׁי הַמִּשְׁמָר מְחַלֵּק אוֹתָם רֹאשׁ הַמִּשְׁמָר לְבָתֵּי אָבוֹת, וְכָל יוֹם מִימֵי הַשַּׁבָּת עוֹבְדִין בּוֹ אֲנָשִׁים יְדוּעִים, וְרָאשֵׁי הָאָבוֹת מְחַלְּקִין לָהֶם אֲנָשִׁים יְדוּעִים אִישׁ אִישׁ עַל עֲבֹדָתוֹ, וְלֹא הָיוּ רַשָּׁאִים לְסַיֵּעַ זֶה אֶת זֶה, וְכֵן הַלְּוִיִּם לֹא הָיוּ רַשָּׁאִים לְסַיֵּעַ הַמְּשׁוֹרֵר לַשּׁוֹעֵר, וְלֹא הַשּׁוֹעֵר לַמְּשׁוֹרֵר. וּמֵאֵלּוּ הַחֲמִשָּׁה עָשָׂר מְמֻנִּים שֶׁזָּכַרְנוּ, הָרִאשׁוֹן כְּבָר אָמַרְנוּ שֶׁהָיָה מְמֻנֶּה עַל הַזְּמַנִּים, וְהַשֵּׁנִי הָיָה מְמֻנֶּה עַל נְעִילַת שְׁעָרִים, שְׁלִישִׁי עַל הַשּׁוֹמְרִים, רְבִיעִי עַל הַמְּשׁוֹרְרִים, וכו'. כְּמוֹ שֶׁבָּא בַּמִּשְׁנָה. וְיֶתֶר פְּרָטֶיהָ בִּמְקוֹמוֹת בְּסֵדֶר קָדָשִׁים וּבַסִּפְרֵי וּבַמְּכִילְתָּא כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ לְמַעְלָה [ה' כלי המקדש פ"ג].
3
ד׳וְנוֹהֶגֶת בִּזְמַן הַבַּיִת בְּכֹהֲנִים וּלְוִיִּם. וְלֵוִי הָעוֹבֵר עַל זֶה וְעָשָׂה בַּמִּקְדָּשׁ בִּמְלֶאכֶת כֹּהֵן אוֹ אֲפִלּוּ בִּמְלֶאכֶת חֲבֵרוֹ הַלֵּוִי חַיָּב מִיתָה בִּידֵי שָׁמַיִם, וְכֵן כֹּהֵן שֶׁעָבַר וְעָשָׂה בִּמְלֶאכֶת הַלֵּוִי עָבַר עַל לָאו, אֲבָל אֵינוֹ חַיָּב מִיתָה, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ לְמַעְלָה. וּמִן הַדּוֹמֶה, כִּי הַכֹּהֵן שֶׁסִּיַּע בִּמְלֶאכֶת חֲבֵרוֹ הַכֹּהֵן גַּם כֵּן בְּמִיתָה.
4
