ספר החינוך שצ״בSefer HaChinukh 392
א׳מִצְוַת פִּדְיוֹן בְּכוֹר אָדָם – לִפְדּוֹת בְּכוֹר אָדָם, כְּלוֹמַר, שֶׁמִּצְוָה עַל כָּל אִישׁ מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁיִּפְדֶּה מִן הַכֹּהֵן בְּנוֹ שֶׁהוּא בְּכוֹר לְאִמּוֹ הַיִּשְׂרְאֵלִית שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יח טו) אַךְ פָּדֹה תִפְדֶּה אֵת בְּכוֹר הָאָדָם. וּמָצָאנוּ בְּמָקוֹם אַחֵר, שֶׁתָּלָה הַכָּתוּב הַבְּכוֹרָה בְּפֶטֶר רֶחֶם, שֶׁנֶּאֱמַר בְּסֵדֶר בֹּא אֶל פַּרְעֹה (שמות יג ב) כָל בְּכוֹר פֶּטֶר כָּל רֶחֶם בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה לִי הוּא, וּפֵרוּשׁ פֶּטֶר רֶחֶם פְּתִיחַת רֶחֶם, כְּלוֹמַר, שֶׁהָיָה רִאשׁוֹן לִפְתֹּחַ רֶחֶם אִמּוֹ, וּמִפְּנֵי כֵן אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בכורות מו, א), שֶׁהַבָּא אַחַר הַנְּפָלִים, כָּל נֵפֶל שֶׁאִמּוֹ טְמֵאָה לֵדָה מֵחֲמָתוֹ, הַבָּא אַחֲרָיו אֵינוֹ בְּכוֹר לַכֹּהֵן, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא פָּתַח זֶה רֶחֶם אִמּוֹ, שֶׁהַנֵּפֶל פְּתָחוֹ שֶׁקָּדַם לוֹ, אֲבָל כָּל נֵפֶל שֶׁאֵין אִמּוֹ טְמֵאָה לֵדָה בִּשְׁבִילוֹ, הַבָּא אַחֲרָיו בְּכוֹר לַכֹּהֵן. וּבְמַסֶּכֶת נִדָּה (כא, א) יִתְבָּאֵר חִלּוּק זֶה, וּבְמַסֶּכֶת בְּכוֹרוֹת (שם) יִתְבָּאֵר כְּמוֹ כֵן אֵיזֶהוּ בְּכוֹר לַכֹּהֵן וְלֹא לַנַּחֲלָה, אוֹ בְּכוֹר לַנַּחֲלָה וְלֹא לַכֹּהֵן? גַּם אָמַר שָׁם, שֶׁיֵּשׁ בְּכוֹר לַכֹּל, וְיֵשׁ שֶׁאֵינוֹ בְּכוֹר לְאֶחָד מֵהֶם.
1
ב׳מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה. כָּתַבְתִּי מָה שֶׁיָּדַעְתִּי בְּסֵדֶר בֹּא אֶל פַּרְעֹה וְעַיֵּן שָׁם (מצוה יח).
2
ג׳מִדִּינֵי הַמִּצְוָה. מָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שם מט, א) שֶׁמִּצְוַת הַפִּדְיוֹן הוּא, מִשֶּׁיֶּשׁ לוֹ שְׁלֹשִׁים יוֹם וּמַעְלָה, שֶׁיָּצָא מִכְּלַל נֵפֶל, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יח טז) וּפְדוּיָו מִבֶּן חֹדֶשׁ תִּפְדֶּה. וּמִצְוָה זוֹ (קדושין כט, א) מֻטֶּלֶת עַל הָאָב, עָבַר הָאָב וְלֹא רָצָה לִפְדּוֹתוֹ מִצְוָה עַל הַבֵּן לִפְדּוֹת עַצְמוֹ מִשֶּׁיַּגְדִּיל, וְהַפִּדְיוֹן הוּא, בֵּין בְּכֶסֶף הַשָּׁוֶה חָמֵשׁ סְלָעִים, בֵּין בְּשָׁוֶה כֶּסֶף מִן הַמִּטַּלְטְלִין שֶׁגּוּפָן מָמוֹן, יָצְאוּ עֲבָדִים וְקַרְקָעוֹת וּשְׁטָרוֹת, שֶׁאִם פָּדָהוּ בָּהֶן אֵינוֹ פָּדוּי. חָמֵשׁ סְלָעִים שֶׁל פִּדְיוֹן הָאָב יָכוֹל לִתְּנָם לְכֹהֵן אֶחָד אוֹ לְכֹהֲנִים הַרְבֵּה, וְהַחִיּוּב לִתְּנוֹ לְכֹהֵן זָכָר וְלֹא לְכֹהֶנֶת דְּאַהֲרֹן וּבָנָיו כְּתִיב בְּכֶסֶף פִּדְיוֹן בְּכוֹר, וְאִם רָצָה הַכֹּהֵן לְהַחְזִיר לוֹ הַפִּדְיוֹן אַחַר שֶׁנְּתָנוֹ לוֹ יָצָא יְדֵי חוֹבָה, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִתְּנֶנּוּ הוּא לוֹ עַל מְנָת כֵּן. וְאִם נְתָנוֹ לוֹ עַל מְנָת כֵּן אֵין בְּנוֹ פָּדוּי, עַד שֶׁיִּגְמֹר בְּלִבּוֹ לִתְּנוֹ לוֹ מַתָּנָה גְּמוּרָה. וְאִם פֵּרֵשׁ וְנָתַן לוֹ עַל מְנָת לְהַחְזִיר וְנִתְפַּיֵּס הַכֹּהֵן בְּכָךְ בְּנוֹ פָּדוּי.
3
ד׳וְכֵן לִמְּדוּנוּ רַבּוֹתֵינוּ שֶׁבִּזְמַנֵּנוּ, שֶׁבְּסֵדֶר כָּזֶה עוֹשִׂין פִּדְיוֹן הַבֵּן, מְבִיאִין כּוֹס יַיִן וַהֲדַס לְבֵית אֲבִי הַבֵּן אוֹ לְמָקוֹם אַחֵר, וְהַכֹּהֵן שֶׁיִּבְחַר בּוֹ הָאָב לָתֵת לוֹ פִּדְיוֹן בְּנוֹ מְבָרֵךְ תְּחִלָּה עַל הַיַּיִן וְעַל הַהֲדַס, וְאַחַר כָּךְ מְבָרֵךְ בְּרָכָה זוֹ בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדַּשׁ עֻבָּר בִּמְעֵי אִמּוֹ, וּלְאַרְבָּעִים יוֹם חָלַק אֶת אֵיבָרָיו מָאתַיִם אַרְבָּעִים וּשְׁמֹנֶה אֵבָרִים, וְאַחַר כָּךְ נָפַח בּוֹ נְשָׁמָה, כְּדִכְתִיב (בראשית ב ז) וַיִּפַּח בְּאַפָּיו וְגוֹ'. עוֹר וּבָשָׂר הִלְבִּישׁוֹ, וּבַעֲצָמוֹת וְגִידִים סוֹכְכוּ, כְּדִכְתִיב (איוב י יא) עוֹר וּבָשָׂר תַּלְבִּישֵׁנִי וּבַעֲצָמוֹת וְגִידִים תְּסֹכְכֵנִי. וְצִוָּה לוֹ מַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה, דְּבַשׁ וְחָלָב, לְהִתְעַנֵּג בּוֹ, וְזִמֵּן לוֹ שְׁנֵי מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לְשָׁמְרוֹ בְּתוֹךְ מְעֵי אִמּוֹ, דִּכְתִיב חַיִּים וָחֶסֶד וְגוֹ' אִמּוֹ אוֹמֶרֶת זֶה בְּנִי בְּכוֹרִי, שֶׁבּוֹ פָּתַח הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דַּלְתֵי בִּטְנִי, אָבִיו אוֹמֵר, זֶה בְּנִי בְּכוֹרִי הוּא, וַאֲנִי מֻזְהָר לִפְדּוֹתוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יג יג) וְכֹל בְּכוֹר אָדָם בְּבָנֶיךָ תִּפְדֶּה, יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהַי, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁזִּכִּיתָ אֶת אָבִיו לִפְדּוֹתוֹ כֵּן תְּזַכֵּהוּ לְתוֹרָה לְחֻפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים, בָּרוּךְ אַתָּה ה' מְקַדֵּשׁ בְּכוֹרֵי יִשְׂרָאֵל לְפִדְיוֹנָם. וַאֲבִי הַבֵּן מְבָרֵךְ שְׁתַּיִם (רמב"ם בכורים פי"א הל"ה) עַל פִּדְיוֹן הַבֵּן, וְשֶׁהֶחֱיָנוּ. וְנוֹתֵן לַכֹּהֵן הַפִּדְיוֹן הַיָּדוּעַ, שֶׁהוּא חָמֵשׁ סְלָעִים, כְּמוֹ שֶׁקָּצוּב בַּתּוֹרָה, וְהֵם שִׁשִּׁים ארגינ"ץ שֶׁל כֶּסֶף צָרוּף בְּמִשְׁקָל אַרְצֵנוּ, וְאַחַר הַפִּדְיוֹן, מְבָרֵךְ הַכֹּהֵן שָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת אֵלּוּ שֶׁכָּתַבְנוּ.
4
ה׳עוֹד כָּתַב הָרַמְבַּ"ן זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁנּוֹתֵן הָאָב כֶּסֶף פִּדְיוֹנוֹ לַכֹּהֵן, שֶׁנּוֹתֵן בְּנוֹ בְּיַד הַכֹּהֵן וְאוֹמֵר לוֹ הַכֹּהֵן אֵיזֶה חָבִיב עָלֶיךָ יוֹתֵר, בִּנְךָ אוֹ חָמֵשׁ סְלָעִים הַלָּלוּ? וְהָאָב מֵשִׁיב בְּנִי חָבִיב עָלַי. מִיָּד נוֹטֵל הַכֹּהֵן הַדִּינָרִין וּמוֹלִיכָן בְּיָדוֹ עַל רֹאשׁ הַבֵּן וְאוֹמֵר זֶה תַּחַת זֶה, חִלּוּף זֶה, זֶה מְחֻלָּל עַל זֶה, יֵצֵא זֶה לַכֹּהֵן, וְיִכָּנֵס זֶה הַבֵּן לְחַיִּים וּלְתוֹרָה וּלְיִרְאַת שָׁמַיִם, יְהִי רָצוֹן, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁנִּכְנַס לְפִדְיוֹן כֵּן יִכָּנֵס לְתוֹרָה וּלְחֻפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים, וְנֹאמַר אָמֵן. וְנוֹתֵן הַכֹּהֵן אֶת יָדָיו עַל רֹאשׁ הַבֵּן וּמְבָרְכוֹ כְּפִי שֶׁיּוֹדֵעַ לְבָרְכוֹ, כְּגוֹן יְיָ שֹׁמְרֶךָ וְגוֹ' (תהלים קכא ה). כִּי אֹרֶךְ יָמִים וּשְׁנוֹת חַיִּים וְגוֹ' (משלי ג ב), יְיָ יִשְׁמָרְךָ מִכָּל רָע יִשְׁמֹר אֶת נַפְשֶׁךָ וְגוֹ' (תהלים שם ז). וּמוֹצִיאוֹ לְכָל חֶפְצוֹ. וְיֶתֶר פְּרָטֶיהָ, בְּמַסֶּכֶת בְּכוֹרוֹת [יו"ד סימן שה].
5
ו׳וְנוֹהֶגֶת מִצְוָה זוֹ בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן בְּיִשְׂרְאֵלִים הַזְּכָרִים אֲבָל לֹא בִּנְקֵבוֹת, שֶׁכָּךְ קִבַּלְנוּ (קדושין כט א) שֶׁהָאִישׁ שֶׁהוּא חַיָּב לִפְדּוֹת עַצְמוֹ הוּא חַיָּב לִפְדּוֹת בְּנוֹ, אֲבָל לֹא הָאִשָּׁה שֶׁהִיא אֵינָהּ בַּת פְּדִיָּה. וְכֵן אֵינָהּ נוֹהֶגֶת בְּכֹהֲנִים וּלְוִיִּם (בכורות ד א) מִקַּל וָחֹמֶר, אִם הֵם פָּטְרוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר מִפִּדְיוֹן בְּכוֹרוֹת דִּין הוּא שֶׁיִּפְטְרוּ אֶת עַצְמָן, וְעוֹד אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שם מז א), שֶׁאֲפִלּוּ בֶּן יִשְׂרָאֵל הַבָּא מִן הַכֹּהֶנֶת אוֹ הַלְּוִיָּה, בְּנוֹ מִמֶּנָּה פָּטוּר מִפִּדְיוֹן, לְפִי שֶׁהַדָּבָר תָּלוּי בָּאֵם, שֶׁבְּפֶטֶר רֶחֶם תָּלָה הַכָּתוּב. וְהָעוֹבֵר עַל זֶה וְלֹא פָּדָה בְּנוֹ מִשֶּׁהוּא רָאוּי, כְּלוֹמַר מִשֶּׁעָבְרוּ עָלָיו שְׁלֹשִׁים יוֹם, אִם מֵת קֹדֶם שֶׁיִּפְדֶנּוּ בִּטֵּל עֲשֵׂה זֶה, וְאוֹי לוֹ שֶׁנָּשָׂא עֲוֹנוֹ עַל נַפְשׁוֹ, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין לְמִצְוָה זוֹ זְמַן קָבוּעַ, דִּבְכָל שַׁעֲתָא וְשַׁעֲתָא אַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם זְמַנָּהּ הִיא, אַף עַל פִּי כֵן חֲכַם לֵב יִקַּח מִצְוֹת. וְיַקְדִּים וְיַעֲשֶׂה אוֹתָן מִיָּד שֶׁאֶפְשָׁר לוֹ, וְחֵפֶץ יְיָ בְּיָדוֹ יִצְלָח. וּלְפִי הַדּוֹמֶה, שֶׁהָאָב חַיָּב לְעוֹלָם לִפְדּוֹת בְּנוֹ, וַאֲפִלּוּ אַחַר שֶׁהִגְדִּיל הַבֵּן הַמִּצְוָה מֻטֶּלֶת עַל הָאָב, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (שמות יג יז) וְכֹל בְּכוֹר אָדָם בְּבָנֶיךָ תִּפְדֶּה. הֲרֵי שֶׁהִטִּיל הַמִּצְוָה עַל הָאָב, וְכֵן נִרְאֶה בְּקִדּוּשִׁין.
6
