ספר החינוך שצ״וSefer HaChinukh 396
א׳מִצְוַת הַלְּוִיִּם לָתֵת מַעֲשֵׂר מִן הַמַּעֲשֵׂר – שֶׁנִּצְטַוּוּ הַלְּוִיִּם לְהַפְרִישׁ מַעֲשֵׂר מִן הַמַּעֲשֵׂר שֶׁהֵם נוֹטְלִים מִיִּשְׂרָאֵל וְשֶׁיִּתְּנוּ אוֹתוֹ לַכֹּהֲנִים, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יח כו) וְאֶל הַלְוִיִּם תְּדַבֵּר וְגוֹ' וַהֲרֵמֹתֶם מִמֶּנּוּ תְּרוּמַת יְיָ מַעֲשֵׂר מִן הַמַּעֲשֵׂר, וְזֶהוּ נִקְרָא בְּכָל מָקוֹם בַּגְּמָרָא תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר. וְכִנּוּ לָשׁוֹן זֶה עַל דֶּרֶךְ הַכָּתוּב, שֶׁאָמַר תְּרוּמַת הַשֵּׁם. וּבֵאֵר הַכָּתוּב שֶׁהוּא נִתָּן לַכֹּהֲנִים, וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שם כח) וּנְתַתֶּם מִמֶּנּוּ אֶת תְּרוּמַת יְיָ לְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן, וְהִזְהִיר הַכָּתוּב לְהַפְרִישׁ זֶה הַמַּעֲשֵׂר מִן הַטּוֹב וְהַנִּבְחָר, שֶׁנֶּאֱמַר (שם כט) מִכָּל חֶלְבּוֹ אֶת מִקְדְּשׁוֹ מִמֶּנּוּ. וְעוֹד נֶאֱמַר עַל זֶה (שם לב) וְלֹא תִשְׂאוּ עָלָיו חֵטְא בַּהֲרִימְכֶם אֶת חֶלְבּוֹ מִמֶּנּוּ, יוֹרֶה שֶׁאִם יוֹצִיאוּהוּ מִן הָרַע יִהְיֶה עֲלֵיהֶם חֵטְא, וְזֶה עִנְיָנוֹ כְּעִנְיַן לָאו הַבָּא מִכְּלַל עֲשֵׂה, וְלָכֵן אֵין לִמְנוֹת אוֹתוֹ מִן הַלָּאוִין.
1
ב׳מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה. הַקְדָּמָה, אֵין סָפֵק כִּי כָּל שֵׁבֶט הַלֵּוִי הִבְדִּיל הַשֵּׁם מֵעֲדַת יִשְׂרָאֵל לַעֲבוֹדָתוֹ תָּמִיד, וְאָמְנָם בַּשֵּׁבֶט עַצְמוֹ נִבְחַר בָּהֶם אֶחָד, לִהְיוֹת לְכֻלָּם לְרֹאשׁ וּלְקָצִין וּלְשַׂר הוּא וְזַרְעוֹ לְעוֹלָם, וְהוּא קֹדֶשׁ מְקֻדָּשׁ בַּשֵּׁבֶט לַעֲמֹד וּלְשָׁרֵת פְּנֵי הַשֵּׁם תָּמִיד, וּשְׁאָר כָּל הַשֵּׁבֶט נָתַן תַּחְתָּיו לְסַיֵּעַ בָּעֲבוֹדָה, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל אַהֲרֹן אַתָּה וּבָנֶיךָ וּבֵית אָבִיךָ תִּשְׂאוּ אֶת עֲוֹן הַמִּקְדָּשׁ, כְּלוֹמַר כִּי כָּל הַשֵּׁבֶט יְקַבֵּל שְׁמִירַת הַמִּקְדָּשׁ, וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ תִּשְׂאוּ אֶת עֲוֹן כְּהֻנַּתְכֶם, כְּלוֹמַר שֶׁעִקַּר הָעֲבוֹדָה, דְּהַיְנוּ הַכְּהֻנָּה עֲלֵיכֶם הִיא, וּכְתִיב בָּתְרֵהּ, וְגַם אֶת אַחֶיךָ מַטֵּה לֵוִי שֵׁבֶט אָבִיךָ הַקְרֵב אִתָּךְ וְיִלָּווּ עָלֶיךָ וִישָׁרְתוּךָ, כְּלוֹמַר שֶׁאַתָּה הָעִקָּר, וְלֹא הֵם, וְכֵן כָּתוּב בְּמָקוֹם אַחֵר (במדבר ג ט) וְנָתַתָּ אֶת הַלְוִיִּם לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו נְתוּנִם נְתוּנִם הֵמָּה לוֹ. וְעַל כֵּן בִּהְיוֹת הַכֹּהֲנִים עִקַּר הַבַּיִת בַּעֲבוֹדַת אֱלֹהֵינוּ זָכוּ בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבַּע מַתָּנוֹת שֶׁנִּתְּנוּ לָהֶם, הַמְּפֹרָשׁוֹת בַּכָּתוּב, וּכְמוֹ שֶׁמָּנוּ אוֹתָם חֲכָמִים זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חולין קלג, ב): עֶשֶׂר בַּמִּקְדָּשׁ, וְאַרְבַּע בִּירוּשָׁלַיִם, וְעֶשֶׂר בַּגְּבוּלִין. וּשְׁאָר שִׁבְטוֹ שֶׁהוּא נִבְחַר עִמּוֹ לְסַיֵּעַ עַל יָדוֹ זָכוּ גַּם כֵּן לִחְיוֹת בְּטוֹבָה מִבְּלִי יְגִיעָה, עִם מַעְשַׂר הַפֵּרוֹת שֶׁנּוֹטְלִין מִכָּל יִשְׂרָאֵל. וּלְמַעַן יֵדְעוּ וְיִתְבּוֹנְנוּ כִּי כָּל חֶלְקָם בַּטּוֹבָה וְחֵלֶק אֲחֵיהֶם הִיא סִבַּת הָעֲבוֹדָה לַשֵּׁם, נִצְטַוּוּ לָתֵת מִכָּל אֲשֶׁר יִטְּלוּ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל חֵלֶק הָעֲשִׂירִי לַמְּשָׁרְתִים הַגְּדוֹלִים, וּבְכֵן יִתְּנוּ אֶל לִבָּם כִּי יֵשׁ גְּבוֹהִים עֲלֵיהֶם, וְגָבוֹהַּ מֵעַל לְכֻלָּם, הוּא שׁוֹמֵר הַכֹּל יִתְעַלֶּה. גַּם כִּי יֵשׁ בָּזֶה זְכוּת וְכָבוֹד וּמַעֲלָה לַלְּוִיִּם, לְבִלְתִּי יִגָּרַע שְׁמָם מִמִּצְוַת מַעֲשֵׂר בְּחֶלְקָם בַּתְּבוּאוֹת, וְאַל יֹאמְרוּ בְּנֵיהֶם לִבְנֵיהֶם זְכִיתֶם בַּתְּבוּאָה, וַאֲנַחְנוּ בַּמִּצְוָה, וְעַכְשָׁו יִהְיֶה הַמַּעֲנֶה יֵשׁ תּוֹרָה וְיֵשׁ קֶמַח.
2
ג׳מִדִּינֵי הַמִּצְוָה. מָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ביצה יג, א) שֶׁבֶּן לֵוִי שֶׁלָּקַח הַמַּעֲשֵׂר שִׁבֳּלִים לֹא יִתֵּן תְּרוּמָתוֹ שִׁבֳּלִים, אֶלָּא קוֹנְסִין אוֹתוֹ לָדוּשׁ, וְלִזְרוֹת, וְלִתֵּן לוֹ מַעֲשֵׂר מִן הַמַּעֲשֵׂר מַעְשַׂר דָּגָן, וְאֵינוֹ חַיָּב לָתֵת מַעְשַׂר הַתֶּבֶן אַחַר שֶׁיָּדוּשׁ הַכֹּל וְיִזְרֶה. אֲבָל אִם תְּחִלָּה הִפְרִישׁ הַמַּעֲשֵׂר שִׁבֳּלִים וְדָשׁ וְזָרָה נוֹתֵן לוֹ חֶלְקוֹ מִן הַכֹּל. וּמָה שֶׁאָמְרוּ (תרומות יא, ח) שֶׁתְּרוּמַת מַעֲשֵׂר שֶׁהָיָה בָּהּ אֶחָד מִשְּׁמֹנָה בַּשְּׁמִינִית מוֹלִיכָהּ לַכֹּהֵן, וּבִלְבַד שֶׁתְּהֵא תְּרוּמָה וַדָּאִית וּטְהוֹרָה, פָּחוֹת מִכֵּן אֵינוֹ מִטַּפֵּל לְהוֹלִיכָהּ, אֶלָּא מַשְׁלִיכָהּ בָּאוּר וְשׂוֹרְפָהּ. וּמָה שֶׁאָמְרוּ (בכורים ב, ה) שֶׁתְּרוּמַת מַעֲשֵׂר מַפְרִישִׁין אוֹתָהּ שֶׁלֹּא מִן הַמֻּקָּף, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יח כח) מִכָּל מַעְשְׂרֹתֵיכֶם תָּרִימוּ, כְּלוֹמַר, אֲפִלּוּ יֵשׁ לְךָ מַעֲשֵׂר אֶחָד בִּמְדִינָה זוֹ וְאֶחָד בִּמְדִינָה אַחֶרֶת אַתָּה מַפְרִישׁ תְּרוּמָה אַחַת עַל הַכֹּל; וּמִכָּל מָקוֹם אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (גיטין ל א), שֶׁתַּלְמִידֵי חֲכָמִים אֵין תּוֹרְמִין אוֹתָהּ אֶלָּא מִן הַמֻּקָּף. וְיֶתֶר פְּרָטֶיהָ מְבֹאָרִים בְּמַסֶּכֶת תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת וּבִמְקוֹמוֹת מִמַּסֶּכֶת דְּמַאי [הלכות תרומות פ"א].
3
ד׳וְנוֹהֶגֶת מִצְוָה זוֹ בְּמָקוֹם שֶׁתְּרוּמָה וּמַעֲשֵׂר נוֹהֲגִין שָׁם, וּבְסֵדֶר שׁוֹפְטִים בְּמִצְוַת הַפְרָשַׁת תְּרוּמָה גְּדוֹלָה (מצוה תקז), נְבָאֵר הַכֹּל בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם.
4
