ספר החינוך תי״חSefer HaChinukh 418
א׳מִצְוַת אַהֲבַת הַשֵּׁם – שֶׁנִּצְטַוִּינוּ לֶאֱהֹב אֶת הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא, (רמב"ם יסודי התורה פ"ב ה"א) שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ו ה) וְאָהַבְתָּ אֵת יְיָ אֱלֹהֶיךָ. וְעִנְיַן הַמִּצְוָה שֶׁנַּחְשֹׁב וְנִתְבּוֹנֵן בְּפִקּוּדָיו וּפְעֻלּוֹתָיו עַד שֶׁנַּשִּׂיגֵהוּ כְּפִי יְכָלְתֵּנוּ וְנִתְעַנֵּג בְּהַשְׁגָּחָתוֹ בְּתַכְלִית הָעֹנֶג, וְזֹאת הִיא הָאַהֲבָה הַמְיֻחֶדֶת. וּלְשׁוֹן סִפְרֵי (כאן), לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר וְאָהַבְתָּ אֵינִי יוֹדֵעַ כֵּיצַד אוֹהֵב אָדָם אֶת הַמָּקוֹם. תַּלְמוּד לוֹמַר וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל לְבָבֶךָ, שֶׁמִּתּוֹךְ כָּךְ אַתָּה מַכִּיר אֶת מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, כְּלוֹמַר, שֶׁעִם הִתְבּוֹנְנוּת בַּתּוֹרָה תִּתְיַשֵּׁב הָאַהֲבָה בַּלֵּב בְּהֶכְרֵחַ. וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שם) שֶׁזֹּאת הָאַהֲבָה תְּחַיֵּב הָאָדָם לְעוֹרֵר בְּנֵי אָדָם בְּאַהֲבָתוֹ לְעָבְדוֹ, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בְּאַבְרָהָם.
1
ב׳שֹׁרֶשׁ מִצְוָה זוֹ יָדוּעַ, שֶׁלֹּא יְקַיֵּם הָאָדָם מִצְוַת הַשֵּׁם בָּרוּךְ הוּא יָפֶה, רַק בְּאַהֲבָתוֹ אוֹתוֹ.
2
ג׳דִּינֵי הַמִּצְוָה. שֶׁרָאוּי לוֹ לָאָדָם שֶׁיָּשִׂים כָּל מַחְשַׁבְתּוֹ וְכָל מְגַמָּתוֹ אַחַר אַהֲבַת הַשֵּׁם, וְיַעֲרִיךְ בְּלִבּוֹ תָּמִיד, כִּי כָּל מָה שֶׁהוּא בָּעוֹלָם מֵעֹשֶׁר וּבָנִים וְכָבוֹד הַכֹּל כְּאַיִן וּכְאֶפֶס וָתֹהוּ כְּנֶגֶד אַהֲבָתוֹ בָּרוּךְ הוּא, וְיִיגַע תָּמִיד כָּל הַיּוֹם בְּבַקָּשַׁת הַחָכְמָה לְמַעַן יַשִּׂיג יְדִיעָה בּוֹ, סוֹף כָּל דָּבָר, יַעֲשֶׂה כָּל יְכָלְתּוֹ לְהַרְגִּיל מַחְשְׁבוֹת לִבּוֹ כָּל הַיּוֹם בֶּאֱמוּנָתוֹ וְיִחוּדוֹ, עַד שֶׁלֹּא יִהְיֶה רֶגַע אֶחָד בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה בֶּהֱקִיצוֹ שֶׁלֹּא יְהֵא זוֹכֵר אַהֲבַת אֲדוֹנָיו בְּכָל לִבּוֹ. וְהָעִנְיָן עַל דֶּרֶךְ מָשָׁל, שֶׁיְּהֵא נִזְכָּר בְּאַהֲבַת הַשֵּׁם תָּמִיד, כְּזִכְרוֹן הַחוֹשֵׁק תַּכְלִית הַחֵשֶׁק בַּחֲשׁוּקָתוֹ שֶׁיַּשִּׂיג לַהֲבִיאָהּ אֶל בֵּיתוֹ. וְיֶתֶר פְּרָטֶיהָ מְבֹאָרִים בִּמְקוֹמוֹת בַּגְּמָרָא בְּפִזּוּר וּבַמִּדְרָשִׁים.
3
ד׳וְנוֹהֶגֶת בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן בִּזְכָרִים וּנְקֵבוֹת, וְהָעוֹבֵר עַל זֶה וְקוֹבֵעַ מַחְשַׁבְתּוֹ בָּעִנְיָנִים הַגַּשְׁמִיִּים וּבְהַבְלֵי הָעוֹלָם שֶׁלֹּא לְשֵׁם שָׁמַיִם, רַק לְהִתְעַנֵּג בָּהֶם לְבַד, אוֹ לְהַשִּׂיג כְּבוֹד הָעוֹלָם הַזֶּה הַכּוֹזֵב, לְהַגְדִּיל שְׁמוֹ לֹא לְכַוָּנָה לְהֵטִיב לַטּוֹבִים וּלְחַזֵּק יְדֵי הַיְּשָׁרִים בִּטֵּל עֲשֵׂה זֶה וְעָנְשׁוֹ גָּדוֹל. וְזֹאת מִן הַמִּצְוֹת הַתְּמִידִיּוֹת עַל הָאָדָם וּמֻטָּלוֹת עָלָיו לְעוֹלָם.
4
