ספר החינוך תכ״בSefer HaChinukh 422
א׳מִצְוַת תְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ – לְהָנִיחַ תְּפִלִּין עַל הָרֹאשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ו ח) וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ. הִנֵּה כָּתַבְתִּי בַּמִּצְוָה הַקּוֹדֶמֶת מַהוּ עִנְיַן הַתְּפִלִּין שֶׁהוּא אַרְבַּע פָּרָשִׁיּוֹת הַכְּתוּבוֹת בַּתּוֹרָה בְּסֵדֶר "בֹּא אֶל פַּרְעֹה", וּבְסֵדֶר "וָאֶתְחַנַּן", וּבְסֵדֶר "וְהָיָה עֵקֶב", וְנִצְטַוִּינוּ לִכְתֹּב אַרְבַּע פָּרָשִׁיּוֹת אֵלּוּ בִּקְלָף וּלְהַנִּיחָן עַל רֹאשֵׁנוּ בֵּין עֵינֵינוּ, וְעַל זְרוֹעֵנוּ כְּנֶגֶד הַלֵּב. וְהָעִנְיָן בְּאַרְבַּע פָּרָשִׁיּוֹת אֵלּוּ יוֹתֵר מִבִּשְׁאָר פָּרָשִׁיּוֹתֶיהָ שֶׁל תּוֹרָה, לְפִי שֶׁיֵּשׁ בְּאֵלּוּ קַבָּלַת עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם, וְאַחְדוּת הַשֵּׁם, וְעִנְיַן יְצִיאַת מִצְרַיִם שֶׁהוּא מַכְרִיחַ אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם וְהַשְׁגָּחַת הָאֵל בַּתַּחְתּוֹנִים, וְאֵלּוּ הֵן יְסוֹדוֹת דַּת יְהוּדִית, וְלָכֵן נִצְטַוִּינוּ לְהַנִּיחַ יְסוֹדוֹת אֵלּוּ כָּל הַיּוֹם בֵּין עֵינֵינוּ וְעַל לוּחַ לִבֵּנוּ, כִּי שְׁנֵי אֵלֶּה הָאֵבָרִים, אָמְרוּ חַכְמֵי הַטֶּבַע שֶׁהֵן מִשְׁכַּן הַשֵּׂכֶל, וּבְהַנִּיחֵנוּ עֲלֵיהֶם דְּבָרִים אֵלֶּה לְזִכָּרוֹן נִתְחַזֵּק בָּהֶם וְנוֹסִיף זֵכֶר בְּדַרְכֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְנִזְכֶּה לְחַיֵּי עַד. וּקְצָת דִּינֵי הַתְּפִלִּין כְּתוּבִים לְמַעְלָה בְּשֶׁל יָד.
1
ב׳וְהִנְנִי אוֹדִיעֲךָ הַחִלּוּק שֶׁבֵּינֵיהֶן בְּעוֹרָן וּבִתְפִירָתָן. דַּע, שֶׁהָעוֹר שֶׁגּוֹנְזִין בְּתוֹכוֹ תְּפִלִּין שֶׁל יָד עוֹשִׂין אוֹתוֹ בַּיִת אֶחָד וּמַנִּיחִין שָׁם אַרְבַּע פָּרָשִׁיּוֹת שֶׁזָּכַרְנוּ כְּתוּבוֹת בִּקְלָף אֶחָד, וְהָעוֹר שֶׁל רֹאשׁ עוֹשִׂין אוֹתוֹ חָלוּק לְאַרְבָּעָה בָּתִּים, וּבְכָל אֶחָד מַנִּיחִין פָּרָשָׁה אַחַת מֵאַרְבַּע פָּרָשִׁיּוֹת אֵלּוּ. וְעוֹשִׂין מִן הָעוֹר בְּעוֹדֶנּוּ רָטֹב דְּמוּת שִׁי"ן עִם שְׁלשָׁה רָאשִׁין מִימִין הַמֵּנִיחַ תְּפִלִּין, וּדְמוּת שִׁי"ן עִם אַרְבַּע רָאשִׁין מִשְּׂמֹאל הַמֵּנִיחַ, וּמַכְנִיסִין רְצוּעַת הָרֹאשׁ בְּתוֹךְ אוֹתוֹ הָעוֹר הָעוֹדֵף בְּסוֹף הַבַּיִת, וְהוּא שֶׁקּוֹרִין אוֹתוֹ חֲכָמִים מַעְבֹּרֶת, כְּלוֹמַר, שֶׁמַּעֲבִירִין בָּהּ הָרְצוּעָה, וְאַחַר כָּךְ מַקִּיפִין מִן הָרְצוּעָה כְּשִׁעוּר הָרֹאשׁ שֶׁל מֵנִיחַ, וְעוֹשִׂין בְּאוֹתוֹ מָקוֹם קֶשֶׁר אֶחָד הֶעָשׂוּי בְּצוּרַת דָּלֶ"ת, וְזֹאת הַצּוּרָה אִי אֶפְשָׁר לְצַיְּרָהּ בְּמִכְתָּב, אֲבָל כָּל אֶחָד מְלַמְּדָהּ לְתַלְמִידָיו, וִידוּעָה הִיא בֵּינֵינוּ עַם הַקָּדוֹשׁ, וְזֶהוּ קֶשֶׁר תְּפִלִּין שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חולין ט, א), שֶׁכָּל תַּלְמִיד חָכָם צָרִיךְ לֵדַע אוֹתוֹ, וּמָנוּ אוֹתוֹ עִם שְׁאָר דְּבָרִים גַּם כֵּן שֶׁאָמְרוּ עֲלֵיהֶם שֶׁרָאוּי לֵדַע אוֹתָן עַל כָּל פָּנִים, וְהֵן כְּתָב, וּשְׁחִיטָה, וּמִילָה, וּבִרְכַּת חֲתָנִים, וְצִיצִית. וְאֹרֶךְ רְצוּעַת הָרֹאשׁ כְּדֵי שֶׁיַּקִּיף בָּהּ הָרֹאשׁ וְיִקְשֹׁר בָּהּ הַקֶּשֶׁר מֵאֲחוֹרָיו, וְיִהְיֶה בָּהּ כְּדֵי לְהִמָּתַח שְׁנֵי רָאשֵׁי הָרְצוּעָה עַד כְּנֶגֶד טַבּוּרוֹ, אוֹ לְכָל הַפָּחוֹת, רֹאשָׁהּ הָאֶחָד עַד כְּנֶגֶד הַלֵּב, וְהָאַחֵר עַד כְּנֶגֶד הַטַּבּוּר. וּמְקוֹם הֲנָחַת תְּפִלִּין בָּרֹאשׁ, כְּלוֹמַר, קְצִיצַת הָעוֹר שֶׁהַפָּרָשִׁיּוֹת מֻנָּחוֹת בְּתוֹכָהּ הוּא כְּנֶגֶד הַמֹּחַ, מָקוֹם שֶׁמֹּחוֹ שֶׁל תִּינוֹק רוֹפֵס (מנחות לז א), וְזֶהוּ הַפֵּרוּשׁ הַמֻּקְבָּל לָנוּ, בִּוְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ, שֶׁזֶּהוּ הַנִּקְרָא בֵּין הָעֵינַיִם, וְהַמְנִיחָן בֵּין הָעֵינַיִם מַמָּשׁ הֲרֵי זֶה מַכְחִישׁ דִּבְרֵי קַבָּלָה. וְיֶתֶר פְּרָטֵי הַמִּצְוָה וְכָל עִנְיָנָהּ כְּמוֹ בַּחֲבֶרְתָּהּ הַקּוֹדֶמֶת.
2
