ספר החינוך תל״גSefer HaChinukh 433
א׳מִצְוַת תְּפִלָּה – לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים י כ) אֹתוֹ תַעֲבֹד, וְנִכְפְּלָה זֹאת הַמִּצְוָה כַּמָּה פְּעָמִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כג כה) וַעֲבַדְתֶּם אֵת יְיָ אֱלֹהֵיכֶם. וּבְמָקוֹם אַחֵר אוֹמֵר וְאֹתוֹ תַעֲבֹדוּ (שם יא יג), וּבְמָקוֹם אַחֵר וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם. וְכָתַב הָרַמְבַּ"ם זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה (ספר המצוות מ"ע ה) אַף עַל פִּי שֶׁמִּצְוָה זוֹ הִיא מֵהַמִּצְוֹת הַכּוֹלְלוֹת, כְּלוֹמַר, שֶׁכּוֹלְלוֹת כָּל הַתּוֹרָה, כִּי עֲבוֹדַת הָאֵל יִכְלֹל כָּל הַמִּצְוֹת, יֵשׁ בָּזוֹ כְּמוֹ כֵן פְּרָט, וְהוּא שֶׁיְּצַוֵּנוּ הָאֵל לְהִתְפַּלֵּל אֵלָיו, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ בְּסִפְרֵי (פיסקא דוהיה אם שמוע) וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם, אֵי זוֹ הִיא עֲבוֹדָה שֶׁבַּלֵּב, זוֹ תְּפִלָּה. וּבְמִשְׁנָתוֹ שֶׁל רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אָמְרוּ, מִנַּיִן לְעִקַּר תְּפִלָּה בְּתוֹךְ הַמִּצְוֹת? מֵהָכָא אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ תִּירָא וְאֹתוֹ תַעֲבֹד (דברים ו יג).
1
ב׳מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה. מָה שֶׁהִקְדַּמְתִּי כַּמָּה פְּעָמִים, כִּי הַטּוֹבוֹת וְהַבְּרָכוֹת יָחוּלוּ עַל בְּנֵי אָדָם כְּפִי פְּעֻלָּתָם וְטוּב לְבָבָם וְכֹשֶׁר מַחְשְׁבוֹתָם, וַאֲדוֹן הַכֹּל שֶׁבְּרָאָם חָפֵץ בְּטוֹבָתָם וְהִדְרִיכָם וְהִצְלִיחָם בְּמִצְוֹתָיו הַיְּקָרוֹת שֶׁיִּזְכּוּ בָּהֶן, וְהוֹדִיעָם גַּם כֵּן וּפָתַח לָהֶם פֶּתַח בַּאֲשֶׁר יַשִּׂיגוּ כָּל מִשְׁאֲלוֹתֵיהֶם לְטוֹב, וְהוּא שֶׁיְּבַקְשׁוּ מִמֶּנּוּ בָּרוּךְ הוּא, אֲשֶׁר בְּיָדוֹ הַהִסְתַּפְּקוּת וְהַיְּכֹלֶת כָּל חֶסְרוֹנָן, כִּי הוּא יַעֲנֶה אֶת הַשָּׁמַיִם לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת. וּמִלְּבַד הַהוֹדָאָה לָהֶם בְּזֹאת הַמִּדָּה, צִוָּם שֶׁיִּשְׁתַּמְּשׁוּ בָּהּ וִיבַקְשׁוּ מִמֶּנּוּ תָּמִיד כָּל צָרְכֵיהֶם וְכָל חֶפְצַת לִבָּם, וּמִלְּבַד הַשָּׂגַת חֶפְצֵי לִבֵּנוּ, יֵשׁ לָנוּ זְכוּת בַּדָּבָר בְּהִתְעוֹרֵר רוּחֵנוּ וְקָבְעֵנוּ כָּל מַחְשְׁבוֹתֵינוּ, כִּי הוּא הָאָדוֹן הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב לָנוּ, וְכִי עֵינָיו פְּקוּחוֹת עַל כָּל דְּרָכֵינוּ, וּבְכָל עֵת וּבְכָל רֶגַע יִשְׁמַע צַעֲקָתֵנוּ אֵלָיו, לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל, וְהַאֲמִינֵנוּ בְּמַלְכוּתוֹ וִיכָלְתּוֹ מִבְּלִי שׁוּם צַד פִּקְפּוּק, וְכִי אֵין לְפָנָיו מוֹנֵעַ וּמְעַכֵּב בְּכָל אֲשֶׁר יַחְפֹּץ.
2
ג׳וְאָמְנָם אֵין לָנוּ בַּתּוֹרָה בְּזֹאת הַמִּצְוָה זְמַן קָבוּעַ לַעֲשׂוֹתָהּ, מִפְּנֵי כֵן מְסֻפָּקִים רַבּוֹתֵינוּ בָּעִנְיָן. הָרַמְבַּ"ם זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה כָּתַב בְּחִבּוּרוֹ הַגָּדוֹל (תפלה א, ב) שֶׁמִּצְוָה הִיא לְהִתְפַּלֵּל בְּכָל יוֹם. וְהָרַמְבַּ"ן זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה (בסה"מ מצ"ע ה) תָּפַשׂ עָלָיו וְאָמַר, שֶׁהַתּוֹרָה לֹא צִוַּתְנוּ לְהִתְפַּלֵּל בְּכָל יוֹם וְגַם לֹא בְּכָל שָׁבוּעַ, וְלֹא תְּיַחֵד זְמַן בַּדָּבָר כְּלָל, וְתָמִיד יֹאמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה תְּפִלָּה דְּרַבָּנָן (ברכות כא א), וְהוּא כִּמְסַפֵּק יֹאמַר, שֶׁהַמִּצְוָה הִיא לְהִתְפַּלֵּל וְלִזְעֹק לִפְנֵי הָאֵל בָּרוּךְ הוּא בְּעֵת הַצָּרָה. גַּם הָרַמְבַּ"ם זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּעַצְמוֹ כָּתַב, שֶׁאֵין מִנְיַן הַתְּפִלּוֹת וְלֹא מַטְבֵּעַ הַתְּפִלָּה מִן הַתּוֹרָה, וְאֵין לַתְּפִלָּה זְמַן קָבוּעַ בַּיּוֹם מִן הַתּוֹרָה, אֲבָל מִכָּל מָקוֹם חִיּוּב הַתּוֹרָה הוּא לְהִתְחַנֵּן לָאֵל בְּכָל יוֹם וּלְהוֹדוֹת לְפָנָיו, כִּי כָּל הַמֶּמְשָׁלָה אֵלָיו וְהַיְּכֹלֶת לְהַשְׁלִים כָּל בַּקָּשָׁה, עַד כָּאן. וּמִן הַדּוֹמֶה, כִּי בִּהְיוֹת עִקַּר מִצְוַת הַתּוֹרָה בְּכָךְ וְלֹא יוֹתֵר, תִּקְּנוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה לְמִי שֶׁהוּא בִּמְקוֹם סַכָּנָה וְאֵינוֹ יָכֹל לַעֲמֹד וּלְכַוֵּן בַּתְּפִלָּה כְּדֵי לָצֵאת יְדֵי חוֹבָתוֹ בְּמִצְוַת הַתּוֹרָה, לוֹמַר צָרְכֵי עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל מְרֻבִּין וְגוֹ' כְּמוֹ שֶׁבָּא בְּמַסֶּכֶת בְּרָכוֹת (כט, ב).
3
ד׳מִדִּינֵי הַמִּצְוָה. מָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות לא, א) שֶׁחַיָּב אָדָם לְהִתְפַּלֵּל שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בְּיוֹם שַׁחֲרִית, וּבֵין הָעַרְבַּיִם וּבַלַּיְלָה פַּעַם אַחַת, וְאֵלּוּ הַשָּׁלֹשׁ תְּפִלּוֹת כְּנֶגֶד הַקָּרְבָּנוֹת תִּקְּנוּם, שֶׁבְּכָל יוֹם הָיוּ מַקְרִיבִים בַּמִּקְדָּשׁ תָּמִיד שֶׁל שַׁחַר וְתָמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם, וּתְפִלַּת הָעֶרֶב גַּם כֵּן תִּקְּנוּ כְּנֶגֶד אֵיבְרֵי הָעוֹלָה שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם, שֶׁהָיוּ מִתְאַכְּלִין וְהוֹלְכִין כָּל הַלַּיְלָה. וּמִפְּנֵי שֶׁזֹּאת הַתְּפִלָּה שֶׁל לַיְלָה, הִיא כְּנֶגֶד עִנְיָן מֵהַקָּרְבָּנוֹת שֶׁאֵינוֹ חוֹבָה, שֶׁאִם נִתְאַכְּלָה מִבְּעוֹד יוֹם עוֹלַת הָעַרְבַּיִם, לֹא הָיְתָה מִתְאַכֶּלֶת בַּלַּיְלָה, אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה גַּם כֵּן (ברכות כז, ב), שֶׁתְּפִלַּת הָעֶרֶב רְשׁוּת הִיא, אִם יִהְיֶה פְּנַאי לָאָדָם וְיִמְצָא בְּעַצְמוֹ נַחַת לְהִתְפַּלֵּל יִתְפַּלֵּל, וְאִם לָאו לֹא יִתְפַּלֵּל וְאֵין עָלָיו אָשָׁם בְּכָךְ, וְאַף עַל פִּי כֵן נָהֲגוּ יִשְׂרָאֵל הַיּוֹם בְּכָל מָקוֹם לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת הָעֶרֶב בְּקֶבַע בְּכָל לַיְלָה, וְאַחַר שֶׁקִּבְּלוּהָ עֲלֵיהֶם דֶּרֶךְ חוֹבָה חַיָּב כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לְהִתְפַּלֵּל אוֹתָהּ עַל כָּל פָּנִים. וּכְמוֹ כֵן תִּקְּנוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּשַׁבָּתוֹת וּבְמוֹעֲדִים תְּפִלָּה רְבִיעִית, וְהִיא הַנִּקְרֵאת תְּפִלַּת מוּסָף, וְהִיא כְּנֶגֶד הַקָּרְבָּן שֶׁהָיָה נוֹסָף בַּמִּקְדָּשׁ בִּזְמַן שֶׁהָיָה קַיָּם, וְעוֹד תִּקְּנוּ תְּפִלָּה חֲמִישִׁית בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים לְבַד, לְרֹב קְדֻשַּׁת הַיּוֹם, וּבַעֲבוּר הֱיוֹתוֹ יוֹם סְלִיחָה וְכַפָּרָה לַכֹּל, וְהִיא הַנִּקְרֵאת תְּפִלַּת נְעִילָה, וְכָל נֹסַח הַתְּפִלּוֹת עֶזְרָא וּבֵית דִּינוֹ תִּקְּנוּם. וּבִימֵי הַחֹל תִּקְּנוּ לְהִתְפַּלֵּל שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה בְּרָכוֹת הַיְּדוּעוֹת בְּכָל פִּנּוֹת יִשְׂרָאֵל, מִלְּבַד בִּרְכַּת הַמִּינִין שֶׁתִּקֵּן שְׁמוּאֵל הַקָּטָן בְּהַסְכָּמַת רַבָּן גַּמְלִיאֵל וּבֵית דִּינוֹ, כִּדְאִיתָא בִּמְגִלָּה (יז, ב ברכות כח, ב). וּמֵהֶן שָׁלֹשׁ מְסַפְּרוֹת שֶׁבַח הַשֵּׁם, וְשָׁלֹשׁ הוֹדָאָה לְאַחֲרָיו, וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שֶׁנִּכְלַל בָּהֶן שְׁאֵלַת צֹרֶךְ כָּל אִישׁ מִיִּשְׂרָאֵל, וְהֵם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, סִדְּרוּם כַּסֵּדֶר שֶׁהֵן סְדוּרוֹת הַיּוֹם בְּפִי כָּל יִשְׂרָאֵל; הַשָּׁלֹשׁ רִאשׁוֹנוֹת בְּשֶׁבַח הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהָאֶמְצָעִיּוֹת בְּבַקָּשַׁת צְרָכִים, וְאַחֲרוֹנוֹת בְּהוֹדָאַת הָאֵל עַל כָּל הַטּוֹבָה שֶׁעוֹשֶׂה עִמָּנוּ בָּרוּךְ הוּא, וְאַחַר כָּךְ לִזְמַן רַב, נִשְׁכַּח כִּוּוּן סִדּוּרָם, וְשִׁמְעוֹן הַפָּקוֹלִי יָדַע אוֹתָם וְהִסְדִּירָם עַל הַסֵּדֶר הַמְכֻוָּן, כְּמוֹ שֶׁסִּדְּרוּם עֶזְרָא וּבֵית דִּינוֹ לִשְׁאֹל תְּחִלָּה דַּעַת, כִּי הוּא רֹאשׁ וְאָב לְכָל הַקִּנְיָנִים, שֶׁאִם אֵין דַּעַת אֵין כְּלוּם, וְאַחַר כָּךְ תְּשׁוּבָה וְכוּ'. כְּמוֹ שֶׁהֵם מְסֻדָּרוֹת, וּבְשַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים (ברכות כא, א) כְּדֵי שֶׁלֹּא לְהַטְרִיחַ עַל הַצִּבּוּר בְּיוֹם שִׂמְחָתָם, תִּקְּנוּ לְהִתְפַּלֵּל בָּהֶם שֶׁבַע בְּרָכוֹת לְבַד שָׁלֹשׁ רִאשׁוֹנוֹת, וְשָׁלֹשׁ אַחֲרוֹנוֹת, וּבְרָכָה אַחַת בָּאֶמְצַע, שֶׁמַּזְכִּירִין בָּהּ עִנְיַן הַיּוֹם, כָּל מוֹעֵד וּמוֹעֵד וְשַׁבָּת כְּפִי עִנְיָנוֹ, זוּלָתִי בְּיוֹם טוֹב שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, שֶׁיֵּשׁ בַּמּוּסָף שֶׁלּוֹ תֵּשַׁע בְּרָכוֹת שָׁלֹשׁ רִאשׁוֹנוֹת, וְשָׁלֹשׁ אַחֲרוֹנוֹת, וְשָׁלֹשׁ אֲחֵרוֹת שֶׁהֵן, מַלְכוּיוֹת זִכְרוֹנוֹת וְשׁוֹפָרוֹת, הַכֹּל כְּמוֹ שֶׁמְּקֻבָּל בְּפִי כָּל יִשְׂרָאֵל, גַּם בְּפִי הַתִּינוֹקוֹת, אֵין צֹרֶךְ לַאֲרִיכוּת בִּדְבָרִים אֵלּוּ. וְאוּלָם יֵשׁ לְךָ לְדַעַת, כִּי בִּתְפִלַּת מוּסָף רֹאשׁ הַשָּׁנָה יֵשׁ דִּין מְחֻדָּשׁ מִשְּׁאָר תְּפִלּוֹת, שֶׁשְּׁלִיחַ צִבּוּר מוֹצִיא בָּהֶן הַבָּקִי וְשֶׁאֵינוֹ בָּקִי, וּבִשְׁאָר הַיָּמִים אֵינוֹ מוֹצִיא הַבָּקִי, כֵּן תִּמְצָא הָעִנְיָן אִם תִּזְכֶּה לִלְמֹד עַל דֶּרֶךְ הָאֱמֶת.
4
ה׳וְכֵן מֵעִנְיַן הַמִּצְוָה, מָה שֶׁהִזְהִירוּ אוֹתָנוּ בְּכַוָּנַת הַלֵּב הַרְבֵּה בַּתְּפִלָּה, וְיוֹתֵר בַּבְּרָכָה הָרִאשׁוֹנָה, שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ל, ב) שֶׁמִּי שֶׁלֹּא כִּוֵּן בָּהּ מַחְזִירִין אוֹתוֹ. וְעִנְיַן הַכַּוָּנָה זוֹ שֶׁחִיְּבוּ בִּשְׁבִילָהּ חֲזָרָה, הִיא לְפִי הַדּוֹמֶה, שֶׁיִּתֵּן הָאָדָם אֶל לִבּוֹ, שֶׁלִּפְנֵי הַשֵּׁם הוּא מִתְפַּלֵּל וְאֵלָיו הוּא קוֹרֵא, וִיפַנֶּה מַחְשַׁבְתּוֹ מִכָּל שְׁאָר מַחְשְׁבוֹת הָעוֹלָם וִייַחֵד אוֹתָהּ עַל זֶה, וּמָה שֶׁאָמְרוּ (רמב"ם הל, תפלה פ"ד ה"א) שֶׁיֵּשׁ דְּבָרִים שֶׁהֵם מְעַכְּבִים אֶת הָאָדָם מֵהִתְפַּלֵּל, אַף עַל פִּי שֶׁהִגִּיעַ זְמַן תְּפִלָּה, וּמֵהֶם טַהֲרַת הַיָּדַיִם, וְכִסּוּי הָעֶרְוָה, וְטַהֲרַת מְקוֹם הַתְּפִלָּה, וּדְבָרִים הַחוֹפְזִים אוֹתוֹ. כְּגוֹן, הַצָּרִיךְ לִנְקָבָיו. וּמָה שֶׁאָמְרוּ (שם פ"ה ה"א) שֶׁיֵּשׁ דְּבָרִים שֶׁצָּרִיךְ הַמִּתְפַּלֵּל לְהִזָּהֵר בָּהֶן, אֲבָל אֵין מְעַכְּבִין הַתְּפִלָּה בִּשְׁבִילָם, וְאֵלּוּ הֵן, עֲמִידָה, וּלְכַוֵּן שֶׁיִּתְפַּלֵּל נֹכַח הַמִּקְדָּשׁ, וְשֶׁיְּתַקֵּן הַגּוּף, כְּלוֹמַר, שֶׁיַּעֲמֹד בְּיִרְאָה וָפַחַד, עֵינָיו לְמַטָּה וְלִבּוֹ לַשָּׁמַיִם, וּמַנִּיחַ יָדָיו עַל לִבּוֹ כְּעֶבֶד הָעוֹמֵד לִפְנֵי רַבּוֹ, וְשֶׁיְּתַקֵּן מַלְבּוּשָׁיו, וְלֹא יַעֲמֹד לָבוּשׁ דֶּרֶךְ הֶדְיוֹטוֹת, וְיַשְׁוֶה הַקּוֹל לֹא גָּבוֹהַּ יוֹתֵר מִדַּאי וְלֹא נָמוּךְ, וְיִכְרַע בַּבְּרָכוֹת הַיְּדוּעוֹת, וְאֵלּוּ הֵן בְּאָבוֹת תְּחִלָּה וְסוֹף, וּבְהוֹדָאָה תְּחִלָּה וְסוֹף.
5
ו׳וּזְמַנֵּי הַתְּפִלּוֹת אֵלּוּ הֵן (שם פ"ג ה"א), תְּפִלַּת הַשַּׁחַר מֵהָנֵץ הַחַמָּה עַד סוֹף שָׁעָה רְבִיעִית, וּמִי שֶׁעָבַר וְהִתְפַּלֵּל אַחַר כֵּן עַד חֲצוֹת יָצָא יְדֵי חוֹבַת תְּפִלָּה, אֲבָל לֹא חוֹבַת תְּפִלָּה בִּזְמַנָּהּ, וּמִי שֶׁהִתְפַּלֵּל בִּשְׁעַת הַדְּחָק, כְּגוֹן, הָרוֹצֶה לְהַשְׁכִּים לַדֶּרֶךְ אוֹמֵר תְּפִלַּת שַׁחֲרִית אַחַר שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר וְיָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ. וּתְפִלַּת הַמִּנְחָה מִשֵּׁשׁ שָׁעוֹת וּמֶחֱצָה בַּיּוֹם עַד הָעֶרֶב. וּתְפִלַּת הָעֶרֶב כָּל הַלַּיְלָה עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר. וְצָרִיךְ כָּל אָדָם לְהִזָּהֵר שֶׁיִּתְפַּלֵּל קֹדֶם שֶׁיִּתְעַסֵּק בִּמְלָאכוֹת אֲחֵרוֹת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִפְשַׁע.
6
ז׳ודין טעה ולא התפלל תפילה אחת. שמתפלל שתים מן הסמוכה לה, ודין המתפלל שלא יפסיק בשביל כבוד שום אדם, ואפילו מלך ישראל שואל בשלומו, ואפילו נחש כרוך על עקביו לא יפסיק תפילתו, אם יודע ודאי שהוא מן הנחשים שאינם ממיתין. וכן מענין המצוה מה שאמרו (ברכות ח א) שחיב כל אדם לחזר על כל פנים להיות מתפלל עם הצבור, שתפילת הצבור נשמעת יותר מתפילת יחיד. ויתר פרטי המצוה, מבארים במסכת ברכות בארכה [או"ח סימן צח].
7
ח׳וְנוֹהֶגֶת מִצְוָה זוֹ בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן בִּזְכָרִים וּנְקֵבוֹת, וְהָעוֹבֵר עַל זֶה וְעָמַד יוֹם וָלַיְלָה בְּלֹא תְּפִלָּה כְּלָל בִּטֵּל עֲשֵׂה זֶה, כְּדַעַת הָרַמְבַּ"ם זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. וּמִי שֶׁצַּר לוֹ וְלֹא קָרָא אֶל הַשֵּׁם לְהוֹשִׁיעוֹ בִּטֵּל עֲשֵׂה זֶה, כְּדַעַת הָרַמְבַּ"ן זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וְעָנְשׁוֹ גָּדוֹל מְאֹד, שֶׁהוּא כְּמֵסִיר הַשְׁגָּחַת הַשֵּׁם מֵעָלָיו.
8