ספר החינוך תמ״זSefer HaChinukh 447
א׳שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בְּשַׂר הָעוֹלָה – שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל שׁוּם דָּבָר מִבְּשַׂר הָעוֹלָה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יב יז) לֹא תוּכַל לֶאֱכֹל בִּשְׁעָרֶיךָ וְגוֹ' נְדָרֶיךָ אֲשֶׁר תִּדֹּר. וּפֵרוּשׁ הַכָּתוּב כְּאִלּוּ יֹאמַר לֹא תּוּכַל לֶאֱכֹל כָּל נְדָרֶיךָ אֲשֶׁר תִּדֹּר. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ בַּעֲלֵי הַקַּבָּלָה (מכות יז, א) נְדָרֶיךָ זוֹ עוֹלָה, וְלֹא בָּא הַכָּתוּב אֶלָּא לְלַמֶּדְךָ לְאוֹכֵל עוֹלָה, בֵּין לִפְנֵי זְרִיקַת דָּמִים בֵּין לְאַחַר זְרִיקַת דָּמִים, בֵּין לִפְנִים מִן הַקְּלָעִים בֵּין חוּץ לַקְּלָעִים שֶׁהוּא עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה. גַּם אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (רמב"ם ספר המצוות ל"ת קמו) שֶׁזֶּה הַלָּאו, הוּא אַזְהָרָה לְכָל מוֹעֵל בַּקֳּדָשִׁים. כְּבָר כָּתַבְתִּי בְּסֵדֶר וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה (מצוה צה), מָה שֶׁיָּדַעְתִּי עַל צַד הַפְּשָׁט בְּעִנְיַן הַקָּרְבָּן, וְהַתּוֹעֶלֶת הַיּוֹצֵא לָנוּ בְּשָׂרְפֵנוּ בַּעֲלֵי הַחַיִּים בַּבַּיִת הַגָּדוֹל, וְהָאַזְהָרָה בָּהֶם שֶׁלֹּא נֹאכַל מֵהֶם אֶלָּא שֶׁיִּשָּׂרֵף הַכֹּל נִמְשָׁךְ אַחַר אוֹתוֹ הַטַּעַם, קֶשֶׁר אֶחָד הוּא. וְנִתְיַחֲדָה הָאַזְהָרָה בָּעוֹלָה כִּי הִיא מִצְוָתָהּ לִהְיוֹתָהּ כָּלִיל, וּבִכְלַל הָאַזְהָרָה כָּל מוֹעֵל בַּקֳּדָשִׁים כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי.
1
ב׳דִּינֵי הַמִּצְוָה. בְּמַסֶּכֶת מְעִילָה וּבִמְקוֹמוֹת מִסֵּדֶר קָדָשִׁים (שם).
2
ג׳וְנוֹהֵג אִסּוּר זֶה בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן בִּזְכָרִים וּנְקֵבוֹת, שֶׁאֲפִלּוּ הַמַּקְדִּישׁ בְּהֶמְתּוֹ הַיּוֹם לְעוֹלָה אָסוּר לוֹ לֶאֱכֹל מִמֶּנָּה כְּלוּם. וְהָעוֹבֵר עַל זֶה וְאָכַל מִבְּשַׂר בֶּהֱמַת עוֹלָה, וְכֵן כָּל הָאוֹכֵל גַּם כֵּן מִשְּׁאָר קָדָשִׁים מָעַל, וְחַיָּב מַלְקוּת בְּמֵזִיד כְּשֶׁיֵּשׁ עֵדִים וְהַתְרָאָה, כְּמוֹ שֶׁיָּדוּעַ בְּכָל מָקוֹם, וְאִם הוּא שׁוֹגֵג יַקְרִיב קָרְבַּן מְעִילָה וְיַחְזִיר מָה שֶׁנֶּהֱנָה בְּתוֹסֶפֶת חֹמֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּמַסֶּכֶת מְעִילָה. וּבְפֶרֶק תְּשִׁיעִי מִסַּנְהֶדְרִין (פג, א) אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה הֵזִיד בַּמְּעִילָה, רַבִּי אוֹמֵר בְּמִיתָה, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים בְּאַזְהָרָה. וְיֵשׁ לָדוּן גַּם כֵּן שֶׁאִסּוּר זֶה וְכָל כַּיּוֹצֵא בוֹ אֵינוֹ נוֹהֵג אֶלָּא בִּזְמַן הַבַּיִת.
3
