ספר החינוך מ״חSefer HaChinukh 48
א׳שֶׁלֹּא לְהַכּוֹת אָב וָאֵם – שֶׁלֹּא יַכֶּה הַבֵּן הָאָב וְהָאֵם, וַאֲפִלּוּ אִם הֵם יַכּוּ אוֹתוֹ הַכָּאָה רַבָּה בְּכָל זְמַן שֶׁלֹּא יִשְׂאוּ נַפְשָׁם לַהֲמִיתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כא טו) וּמַכֵּה אָבִיו וְאִמּוֹ מוֹת יוּמָת. וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִזְהִיר הַכָּתוּב בְּפֵרוּשׁ עַל זֶה שֶׁיֹּאמַר אַל תַּכּוּ הָאָבוֹת אֶלָּא שֶׁכָּתַב עֹנֶשׁ הַמַּכֶּה אוֹתָם, וְדֶרֶךְ הַגְּמָרָא לְעוֹלָם לִשְׁאֹל בְּעִנְיָן כָּזֶה וְלוֹמַר עֹנֶשׁ שָׁמַעְנוּ אַזְהָרָה מִנַּיִן? גַּם בָּזֶה יֵשׁ לָנוּ אַזְהָרָה, שֶׁהֲרֵי אָנוּ מֻזְהָרִין (מכות ט א) עַל כָּל אִישׁ מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא לְהַכּוֹתוֹ, שֶׁכָּתוּב בְּמִי שֶׁנִּתְחַיֵּב מַלְקוּת (דברים כה ג) אַרְבָּעִים יַכֶּנּוּ לֹא יֹסִיף. וְכָל שֶׁכֵּן לְמִי שֶׁלֹּא נִתְחַיֵּב, וְהָאָב בִּכְלַל יִשְׂרָאֵל הוּא וְאַזְהָרָתוֹ מֵהָכָא. וְאַף עַל פִּי שֶׁלָּאו זֶה דְּלָא יוֹסִיף נֶחְשָׁב לְלָאו בִּפְנֵי עַצְמוֹ, מִכָּל מָקוֹם הֲרֵי כְּלָל בְּיָדֵינוּ שֶׁכָּל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כָּרֵת אוֹ מִיתָה יֵשׁ בּוֹ לָאו חוּץ מִפֶּסַח וּמִילָה, וּבְהַכָּאַת אָב וָאֵם הֲרֵי יֵשׁ בּוֹ כָּרֵת בְּלֹא עֵדִים וּמִיתָה בְּעֵדִים, וְעַל כֵּן יֵשׁ לָנוּ לוֹמַר עַל כָּל פָּנִים שֶׁנִּלְמַד הָאַזְהָרָה בּוֹ מִקְּרָא דְּלָא יוֹסִיף אַחַר שֶׁלֹּא מְצָאנוּהָ בְּמָקוֹם אַחֵר, וְתִהְיֶה עִקַּר הָאַזְהָרָה לְיִשְׂרָאֵל וּבִכְלָלָהּ נִלְמַד לְמַכֶּה אָב וָאֵם. וְעִנְיַן חִיּוּב הַמִּיתָה בַּמַּכֶּה אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין פה ב) שֶׁהוּא כְּשֶׁהוֹצִיא מֵהֶם דָּם דַּוְקָא, מַה שֶׁאֵין כֵּן בִּשְׁאָר כָּל אָדָם, שֶׁאֲפִלּוּ הוֹצִיא מֵהֶן דָּם נִתָּן לְחִיּוּב מָמוֹן.
1
ב׳מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה לְיַסֵּר הַנְּבָלִים וְהַמּוֹסְרִים שֶׁהֵרִימוּ יָד בְּמִי שֶׁהֱבִיאָם לָעוֹלָם בִּרְצוֹן הָאֵל וְעָשָׂה לָהֶם כַּמָּה טוֹבוֹת (משלי כט ד) וּמֶלֶךְ בְּמִשְׁפָּט יַעֲמִיד אָרֶץ.
2
ג׳דִּינֵי הַמִּצְוָה כְּגוֹן מַכֵּהוּ לְאַחַר מִיתָה שֶׁפָּטוּר, וְהִכָּהוּ עַל אָזְנוֹ וְחֵרְשׁוֹ שֶׁחַיָּב מִיתָה שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא תֵּצֵא טִפַּת דָּם בִּפְנִים, וְהָעוֹשֶׂה בּוֹ חַבּוּרָה לִרְפוּאָה שֶׁפָּטוּר, וּלְכַתְּחִלָּה לֹא יַעֲשֶׂה לוֹ רְפוּאָה שֶׁמְּבִיאָה לְחַבּוּרָה אִם אֶפְשָׁר עַל יְדֵי אַחֵר, וְדִין שְׁתוּקִי (רמב"ם ממרים ה יד) שֶׁחַיָּב עַל אִמּוֹ וְלֹא עַל אָבִיו, וְדִין גֵּר שֶׁהוֹרָתוֹ שֶׁלֹּא בִּקְדֻשָּׁה שֶׁאֵין חַיָּב בִּשְׁנֵיהֶן, וְדִין גֵּר שֶׁאָסוּר לוֹ לְהַכּוֹת אָבִיו גּוֹי [מִ]דְּרַבָּנָן, וְדִין מִי שֶׁהָיוּ אָבִיו וְאִמּוֹ רְשָׁעִים גְּמוּרִים מְפֻרְסָמִים שֶׁפָּטוּר עַל הַכָּאָתָן עַד שֶׁיַּעֲשׂוּ תְּשׁוּבָה, אֲבָל אָסוּר הוּא מִכָּל מָקוֹם אֲפִלּוּ קֹדֶם תְּשׁוּבָה, וְלַכֹּל אֵין נַעֲשָׂה הַבֵּן שְׁלִיחַ בֵּית דִּין לְיַסֵּר אָבִיו חוּץ מִמֵּסִית, וְיֶתֶר פְּרָטֶיהָ בְּסוֹף סַנְהֶדְרִין. (י"ד רמ"א)
3
ד׳וְנוֹהֶגֶת בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן בִּזְכָרִים וּנְקֵבוֹת וְטֻמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס. וְהָעוֹבֵר עָלֶיהָ וְהִכָּה אוֹתָם הַכָּאָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ חַבּוּרָה בְּעֵדִים וְהַתְרָאָה מִיתָתוֹ בְּחֶנֶק, וּבְלֹא חַבּוּרָה חַיָּב עֲלֵיהֶם כִּשְׁאַר כָּל אָדָם, שֶׁהַמַּכֶּה חֲבֵרוֹ הַכָּאָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ תַּשְׁלוּמִין שָׁוֶה פְּרוּטָה מְשַׁלֵּם וְאֵינוֹ לוֹקֶה. וְאִם אֵין בָּהּ תַּשְׁלוּמִין שֶׁל שָׁוֶה פְּרוּטָה, לוֹקֶה וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּם, שֶׁהֲלָכָה הִיא (כתובות לו ב) אֵין אָדָם מֵת וּמְשַׁלֵּם, וְכֵן אֵין לוֹקֶה וּמְשַׁלֵּם.
4
