ספר החינוך ת״פSefer HaChinukh 480
א׳שֶׁלֹּא נִמָּנַע מִלְּהַלְווֹת קֹדֶם שְׁמִטָּה – שֶׁלֹּא לְהִמָּנַע מֵהַלְווֹת אֶל הַצְּרִיכִים מִפְּנֵי פַּחַד הַשְּׁמִטָּה שֶׁלֹּא תַּפְקִיעַ הַחוֹב, וְעַל זֶה נֶאֱמַר (דברים טו ט), הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן יִהְיֶה דָבָר עִם לְבָבְךָ בְלִיַּעַל לֵאמֹר קָרְבָה שְׁנַת הַשֶּׁבַע. וּלְשׁוֹן סִפְרֵי (כאן) הִשָּׁמֶר בְּלֹא תַּעֲשֶׂה, פֶּן יִהְיֶה בְּלֹא תַּעֲשֶׂה, כְּלוֹמַר, שֶׁאֵלּוּ שְׁנֵי לָאוִין בָּאוּ בְּזֶה הָעִנְיָן, זֶה אַחַר זֶה לְחִזּוּק.
1
ב׳מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה. לְחַזֵּק וְלִקְבֹּעַ בִּלְבָבֵנוּ מִדַּת הַנְּדִיבוּת, וּלְהַרְחִיק תַּכְלִית הַהַרְחָקָה מִדַּת הַכִּילוּת, וְאֵין נָדִיב בְּעוֹלָם כְּמַלְוֶה מְעוֹתָיו עִם הֱיוֹתוֹ יוֹדֵעַ שֶׁהַזְּמַן קָרֵב לְהַשְׁמִיט הַלְוָאָתוֹ וּלְהַפְסִידָהּ מִמֶּנּוּ, אִם אוּלַי יֶאֱרַע בּוֹ אֹנֶס אוֹ שׁוּם מִקְרֶה שֶׁלֹּא יוּכַל לִתְבֹּעַ הַלְוָאָתוֹ קֹדֶם שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה. וְכָל מֵבִין דַּרְכֵי הַתּוֹרָה וּמַשִּׂיג לָדַעַת אֲפִלּוּ מְעַט בְּחִין עֶרְכָּהּ יֵדַע בְּבֵרוּר, כִּי הַמְּפַזֵּר מָמוֹנוֹ אֶל הַצְּרִיכִים, נוֹסָף עוֹד, וְחוֹשֵׂךְ מִיֹּשֶׁר אַךְ לְמַחְסוֹר, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יָדִין אֶת הָאָדָם לְפִי מַעֲשָׂיו, וְיַעֲנִיקֵהוּ מִבִּרְכָתוֹ כְּפִי הִתְקָרְבוֹ אֵלֶיהָ, וּמִדַּת הַכִּילוּת מְחִצָּה שֶׁל בַּרְזֶל בֵּינוֹ וּבֵין הַבְּרָכָה, וְהַנְּדִיבוּת חֵלֶק מֵחֶלְקֵי הַבְּרָכָה, וְנִמְצָא הַמִּתְנַהֵג בָּהּ שֶׁהוּא בְּתוֹכָהּ, יִשְׁמַע חָכָם וְיוֹסֶף לֶקַח.
2
ג׳דִּינֵי הַמִּצְוָה קְצָרִים כְּלוּלִים בִּפְשַׁט הַכָּתוּב לְפִי דַּעְתִּי.
3
ד׳וְנוֹהֵג אִסּוּר זֶה בִּזְכָרִים וּבִנְקֵבוֹת בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן, שֶׁאַף בַּזְּמַן הַזֶּה שֶׁאֵין שְׁמִטַּת כְּסָפִים נוֹהֶגֶת מִן הַתּוֹרָה אֶלָּא מִדְּרַבָּנָן, מִכָּל מָקוֹם אָנוּ מֻזְהָרִים גַּם כֵּן שֶׁלֹּא נִמָּנַע מִלְּהַלְווֹת אֶל הַצָּרִיךְ מִפְּנֵי פַּחַד שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה שֶׁמַּשְׁמֶטֶת מִדְּרַבָּנָן בַּזְּמַן הַזֶּה, וּמִן הַתּוֹרָה בִּזְמַן הַבַּיִת. וְהָעוֹבֵר עַל זֶה וְנִמְנָע מִלְּהַלְווֹת אֶל הַצָּרִיךְ מִפְּנֵי זֶה, עָבַר עַל לָאו, אֲבָל אֵין בּוֹ מַלְקוּת, לְפִי שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה.
4
ה׳וְאוּלַי יַעֲלֶה בְּמַחְשַׁבְתְּךָ בְּנִי לֵאמֹר, וְאֵיךְ יִמָּנַע אָדָם מֵהַלְוָאָה לְעוֹלָם מִפְּנֵי זֶה, וְלָמָּה נִכְתַּב עַל זֶה לָאו, וַהֲלֹא בְּיָדוֹ לְהַתְנוֹת עִמּוֹ עַל מְנָת שֶׁלֹּא תַּשְׁמִיטֶנּוּ בִּשְׁבִיעִית, וּכְדֶרֶךְ שֶׁאָנוּ עוֹשִׂין תָּמִיד בְּשִׁטְרוֹתֵינוּ? אַל יַבְהִילְךָ דָּבָר זֶה, כִּי הַתּוֹרָה תַּזְהִירֵנוּ בִּדְבָרִים, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֶפְשָׁר בְּתַקָּנוֹת וּתְנָאִים.
5
