ספר החינוך תק״טSefer HaChinukh 509
א׳לִהְיוֹת הַכֹּהֲנִים וְהַלְּוִיִּם עוֹבְדִים בַּמִּקְדָּשׁ לְמִשְׁמָרוֹת – שֶׁיִּהְיוּ הַכֹּהֲנִים וְהַלְּוִיִּם עוֹבְדִים בַּמִּקְדָּשׁ לְמִשְׁמָרוֹת (ספה"מ להרמב"ם עשין לו), כְּלוֹמַר, לְכִתּוֹת יְדוּעוֹת, וְלֹא תִּהְיֶה יַד הַכֹּל מִתְעַסֶּקֶת יַחַד בָּעֲבוֹדָה, חוּץ מִן הַיָּמִים טוֹבִים בִּלְבַד, שֶׁהָיוּ הַכֹּל עוֹבְדִים יַחַד, כָּל הַבָּא יְמַלֵּא אֶת יָדוֹ לְשִׂמְחַת הָרֶגֶל. וּבְסֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים (א' כד כו) מְבֹאָר אֵיךְ חִלְּקוּ אוֹתָם דָּוִד וּשְׁמוּאֵל, שֶׁעָשׂוּ מֵהֶן עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה מִשְׁמָרוֹת כֹּהֲנִים, וְעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה מִשְׁמָרוֹת לְוִיִּם, כְּדֵי שֶׁיַּעֲבֹד כָּל מִשְׁמָר מֵהֶם שְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת בַּשָּׁנָה. וּבְמַסֶּכֶת סֻכָּה (נה, ב) אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, שֶׁבָּרְגָלִים הָיְתָה יַד הַכֹּל שָׁוָה, וְעַל זֶה נֶאֱמַר (דברים יח ו) וְכִי יָבֹא הַלֵּוִי וְגוֹ'. וּבִכְלַל הַלֵּוִי הַכֹּהֵן, כִּי הַלֵּוִי הָיָה אָב לְכָל הַשֵּׁבֶט, וּבָא בְּכָל אַוַּת נַפְשׁוֹ. וְשֵׁרֵת בְּשֵׁם יְיָ אֱלֹהָיו כְּכָל אֶחָיו הַלְוִיִּם הָעֹמְדִים שָׁם חֵלֶק כְּחֵלֶק יֹאכֵלוּ. וּלְשׁוֹן סִפְרֵי וּבָא בְּכָל אַוַּת נַפְשׁוֹ, יָכוֹל לְעוֹלָם, כְּלוֹמַר, אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא בָּרְגָלִים? תַּלְמוּד לוֹמַר, לְבַד מִמְכָּרָיו עַל הָאָבוֹת, מָה שֶׁמָּכְרוּ אָבוֹת זֶה לָזֶה, טֹל אַתָּה בְּשַׁבַּתְּךָ, וַאֲנִי בְּשַׁבַּתִּי, כְּלוֹמַר הַסְכָּמָתָם בְּסֵדֶר מִשְׁמְרוֹת הָעֲבוֹדָה, כָּל שָׁבוּעַ מִשְׁמָרָה, וְכֵן פֵּרְשׁוֹ הַתַּרְגּוּם בַּר מִמַּטַּרְתָּא דְּיֵיתֵי בְּשַׁבְּתָא, דְּכֵן אַתְקִינוּ אֲבָהָתָא.
1
ב׳מִשָּׁרְשֵׁי מִצְוַת הַמִּשְׁמָרוֹת יְדוּעוֹת וּקְבוּעוֹת, לְפִי שֶׁכָּל הַמְּלָאכוֹת הַמּוּטָלוֹת עַל מִסְפַּר אֲנָשִׁים יְדוּעִים נַעֲשׂוֹת כָּרָאוּי, וְאֵין הָעַצְלָה וְהַיֵּאוּשׁ וְהַקַּפְדָנוּת מְצוּיָה בָּהֶן, אֲבָל הַמּוּטָל עַל הָרַבִּים מִבְּלִי שֶׁיִּהְיֶה בָּהֶם אֲנָשִׁים יְדוּעִים לַעֲשׂוֹתָהּ, פְּעָמִים יָטִילוּ אוֹתָהּ קְצָתָן עַל קְצָתָן, וּפְעָמִים יַקְפִּידוּ אֵלּוּ עַל אֵלּוּ בְּעִנְיָן, אֵין לְהַאֲרִיךְ בִּדְבָרִים אֵלּוּ, יְדוּעוֹת הֵן בְּכָל אַנְשֵׁי מִנְיָן. אֲבָל בָּרֶגֶל מִפְּנֵי הַשִּׂמְחָה נִצְטַוּוּ לִהְיוֹת יַד הַכֹּל שָׁוָה בָּהֶן.
2
ג׳מִדִּינֵי הַמִּצְוָה. מָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (רמב"ם כלי מקדש ד א), שֶׁבְּכָל מִשְׁמָר וּמִשְׁמָר הָיָה מְמֻנֶּה אִישׁ אֶחָד, וְהוּא רֹאשׁ לְכָל אַנְשֵׁי הַמִּשְׁמָר, וְהוּא מְחַלֵּק אוֹתָן לְבָתֵּי אָבוֹת, וּבְכָל יוֹם וָיוֹם מִימֵי הַשָּׁבוּעַ מְחַלְּקִים רָאשֵׁי הָאָבוֹת בֵּינֵיהֶם, אֲנָשִׁים יְדוּעִים לַעֲבוֹדָה, אִישׁ אִישׁ עַל עֲבֹדָתוֹ, וּמִיּוֹם שַׁבָּת לְיוֹם שַׁבָּת מִתְחַלְּפִים הַמִּשְׁמָרוֹת, וְחוֹזְרִים חֲלִילָה.
3
ד׳וּנְבִיאִים רִאשׁוֹנִים תִּקְּנוּ (רמב"ם שם א ג) שֶׁיִּתְמַנּוּ מִיִּשְׂרְאֵלִים כְּמוֹ כֵן עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה מִשְׁמָרוֹת אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים וְיִרְאֵי חֵטְא, וְהֵם הַנִּקְרָאִים בְּכָל מָקוֹם בַּתַּלְמוּד אַנְשֵׁי מַעֲמָד, כְּלוֹמַר שֶׁהֵם שְׁלוּחֵי יִשְׂרָאֵל, לַעֲמֹד עַל קָרְבְּנוֹת צִבּוּר, וּכְעִנְיָן שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תענית כז א) אֶפְשָׁר יְהֵא קָרְבָּנוֹ שֶׁל אָדָם קָרֵב, וְהוּא אֵינוֹ עוֹמֵד עַל גַּבָּיו? וְעַל כָּל מַעֲמָד הָיָה אֶחָד גָּדוֹל מְמֻנֶּה עַל כֻּלָּם, וְהוּא הַנִּקְרָא רֹאשׁ הַמַּעֲמָד, וְכֵן הָיָה דַּרְכָּם שֶׁל אַנְשֵׁי הַמַּעֲמָד, בְּכָל שַׁבָּת וְשַׁבָּת מִתְקַבְּצִים, מִי שֶׁהוּא מֵהֶם בִּירוּשָׁלַיִם אוֹ סָבִיב לָהּ נִכְנָס לַמִּקְדָּשׁ, וּבֵין בִּירוּשָׁלַיִם, בֵּין בִּשְׁאָר מְקוֹמוֹת מִתְקַבְּצִים בְּבֵית הַכְּנֶסֶת וּמַרְבִּין בִּתְפִלּוֹת, וּמִתְעַנִּין יוֹם שֵׁנִי וּשְׁלִישִׁי וּרְבִיעִי וַחֲמִישִׁי מִן הַשָּׁבוּעַ, וּשְׁאָר כָּל עִנְיָנָם בִּתְפִלָּה וּבִקְרִיאַת הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ בְּמַסֶּכֶת תַּעֲנִית (שם), וּמְגִלָּה (כב, א). וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוכה נה, ב) בְּמִשְׁמְרוֹת כְּהֻנָּה וּלְוִיָּה שֶׁבָּרְגָלִים אֵין יַד הַכֹּל שָׁוָה בָּהֶן, כִּי אִם בְּקָרְבְּנוֹת הָרְגָלִים, וּבְחִלּוּק לֶחֶם הַפָּנִים, וּבְחִלּוּק שְׁתֵּי הַלֶּחֶם שֶׁל עֲצֶרֶת, אֲבָל נְדָרִים וּנְדָבוֹת וּתְמִידִין אֵין מַקְרִיבִין אוֹתָם, וַאֲפִלּוּ בָּרֶגֶל, אֶלָּא מִשְׁמָר שֶׁזְּמַנּוֹ קָבוּעַ, שֶׁנֶּאֱמַר חֵלֶק כְּחֵלֶק יֹאכֵלוּ לְבַד וְגוֹ'. כְּלוֹמַר, חֵלֶק כְּחֵלֶק יֹאכְלוּ בְּקָרְבָּנוֹת צִבּוּר וְאֵינָם חֵלֶק כְּחֵלֶק בִּשְׁאָר דְּבָרִים, שֶׁכְּבָר חִלְּקוּ אוֹתָם הָאָבוֹת וְקָבְעוּ אוֹתָם כָּל מִשְׁמָר וּמִשְׁמָר בְּשַׁבַּתּוֹ. וְכֹהֵן (רמב"ם שם ה"ז) שֶׁהָיָה לוֹ קָרְבָּן הֲרֵי זֶה בָּא לַמִּקְדָּשׁ, וּמַקְרִיבוֹ בְּכָל עֵת שֶׁיִּרְצֶה, שֶׁנֶּאֱמַר וּבָא בְּכָל אַוַּת נַפְשׁוֹ. כְּלוֹמַר בְּקָרְבָּן שֶׁהוּא שֶׁלּוֹ, בְּכָל עֵת יָבוֹא לְהַקְרִיבוֹ, וְהָעוֹר שֶׁלּוֹ. וְיֶתֶר פְּרָטֵי הַמִּצְוָה בְּמַסֶּכֶת תַּעֲנִית, וּמְגִלָּה, וּבְסוֹף סֻכָּה.
4
ה׳וְנוֹהֶגֶת מִצְוָה זוֹ, בְּזִכְרֵי כְּהֻנָּה וּלְוִיָּה בִּזְמַן הַבַּיִת. וְהָעוֹבֵר עַל זֶה וּמָחָה בְּיַד חֲבֵרוֹ בָּרֶגֶל, שֶׁלֹּא לַעֲבֹד בְּכָל אַוַּת נַפְשׁוֹ, בִּטֵּל עֲשֵׂה זֶה. וְהָרַמְבַּ"ן זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה (בסהמ"צ מ"ע ל"ו), הִשִּׂיג בְּזֹאת הַמִּצְוָה עַל הָרַמְבַּ"ם זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וְאָמַר, שֶׁהֱיוֹת הַכֹּהֲנִים עוֹבְדִים לְמִשְׁמָרוֹת אֵינוֹ בְּמַשְׁמַע הַכָּתוּב כְּלָל, כְּדַעְתּוֹ שֶׁל הָרַב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, אֶלָּא הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי הִיא, שֶׁיְּחַלְּקוּ בֵּינֵיהֶם הָעֲבוֹדָה לְמִשְׁמָרוֹת, וּמֹשֶׁה רַבֵּינוּ הוּא שֶׁהִתְחִיל תְּחִלָּה לְחַלְּקָם, וְהוּא עָשָׂה מֵהֶן שְׁמֹנָה מִשְׁמָרוֹת, אַרְבָּעָה מֵאִיתָמָר וְסִיעָתוֹ, וְאַרְבָּעָה מֵאֶלְעָזָר וְסִיעָתוֹ, כָּךְ הִיא הַקַּבָּלָה. וְזֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב לְבַד מִמְכָּרָיו וְגוֹ', שְׁלִילוּת הוּא, וְלֹא מִצְוָה כְּלָל, כְּלוֹמַר, שֶׁיַּעַבְדוּ הַכֹּהֲנִים בְּכָל אַוַּת נַפְשָׁם בְּכָל עֵת בֵּין בַּחֹל בֵּין בָּרֶגֶל, לְבַד אִם רָצוּ וְהִסְכִּימוּ לְחַלֵּק בֵּינֵיהֶם הָעֲבוֹדָה לְמִשְׁמָרוֹת, וְקִבַּלְנוּ הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי, שֶׁרָאוּי לַעֲשׂוֹת כֵּן, כְּדֵי שֶׁתֵּעָשֶׂה הַמְּלָאכָה כַּסֵּדֶר וּבִזְרִיזוּת, זֶהוּ תֹּרֶף דִּבְרֵי הָרַב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה (רמב"ם פ"ז שם).
5
