ספר החינוך תקל״בSefer HaChinukh 532
א׳לָדוּן דִּין יְפַת תֹּאַר כַּכָּתוּב בַּתּוֹרָה – שֶׁנִּצְטַוִּינוּ בְּאֵשֶׁת יְפַת תֹּאַר לַעֲשׂוֹת לָהּ כַּמִּשְׁפָּט הַכָּתוּב בְּפָרָשָׁה זוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כא יא) "וְרָאִיתָ בַּשִּׁבְיָה אֵשֶׁת יְפַת תֹּאַר", כְּלוֹמַר, שֶׁתִּהְיֶה יָפָה בְּעֵינָיו (עי' רמב"ם מלכים ח ג). וְעִנְיַן הַצִּוּוּי בָּהּ שֶׁיְּבִיאֶנָּה הַיִּשְׂרָאֵל אֶל בֵּיתוֹ וִיצַוֶּה אוֹתָהּ לְגַלֵּחַ רֹאשָׁהּ, וּלְגַדֵּל צִפָּרְנֶיהָ, וּלְהָסִיר מֵעָלֶיהָ הַכְּסוּת הַנָּאָה שֶׁהֵבִיאָה מִבֵּיתָהּ, שֶׁכֵּן הָיְתָה דַּרְכָּם שֶׁל הָאֻמּוֹת שֶׁבְּנוֹתֵיהֶם מִתְקַשְּׁטוֹת בַּמִּלְחָמָה לִזְנוּת, וְיַרְשֶׁה אוֹתָהּ לִבְכּוֹת אָבִיהָ וְאִמָּהּ חֹדֶשׁ יָמִים כִּרְצוֹנָהּ. אֵלּוּ הֵן הַדְּבָרִים הַמְּפֹרָשִׂים בַּכָּתוּב בְּדִין אֵשֶׁת יְפַת תֹּאַר, וּמִן הַדּוֹמֶה שֶׁעַל כָּל אֵלֶּה יָבוֹא חִיּוּב הָעֲשֵׂה.
1
ב׳וּמִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה. אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קדושין כא, ב) לְפִי שֶׁלֹּא הִתִּירָה הַתּוֹרָה יְפַת תֹּאַר בַּשִּׁבְיָה אֶלָּא כְּנֶגֶד יֵצֶר הָרָע, שֶׁאִם לֹא הִתִּירָהּ הַכָּתוּב יִשָּׂאֶנָּה בְּאִסּוּר, לְתֹקֶף יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע בְּעִנְיָן הַחֵשֶׁק, וְעַל כֵּן סָתַם הַכָּתוּב דֶּלֶת בְּפָנָיו לְהַבְאִישָׁהּ בְּעֵינָיו, וְצִוָּה לְגַלֵּחַ רֹאשָׁהּ כְּדֵי לְאַבֵּד תֹּאַר שַׂעֲרוֹתֶיהָ הַנָּאוֹת, וּלְגַדֵּל צִפָּרְנֶיהָ כְּדֵי לְנַוֵּל תֹּאַר יָדֶיהָ, וְשֶׁיַּרְשֶׁה אוֹתָהּ לִבְכּוֹת חֹדֶשׁ רִאשׁוֹן לְנַוֵּל פָּנֶיהָ וּלְכַלּוֹת בִּדְמָעוֹת עֵינֶיהָ, גַּם חִיֵּב הַכָּתוּב שֶׁתֵּשֵׁב עִמּוֹ בְּבֵיתוֹ בַּעֲשׂוֹתָהּ כָּל זֶה בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן, וְהַכֹּל לְהַמְאִיסָהּ בְּעֵינָיו שֶׁיְּהֵא נִכְנָס וְיוֹצֵא וּמִסְתַּכֵּל בָּהּ וְרוֹאֶה בְּנִוּוּלָהּ. וְאָמְרוּ מִן הַמְּפָרְשִׁים (ר"ת קדושין כב א תוס' ד"ה שלא), שֶׁהֶתֵּר יְפַת תֹּאַר בִּיאָה רִאשׁוֹנָה הִיא בְּגַיּוּתָהּ, וּקְרוֹבִים דִּבְרֵיהֶם, אַחַר שֶׁהַהֶתֵּר שֶׁלָּהּ הוּא מִפְּנֵי תֹּקֶף יֵצֶר הָרַע, אֲבָל מֵהֶם שֶׁאָמְרוּ שֶׁאֵינָהּ מֻתֶּרֶת כְּלָל עַד לְאַחַר כָּל הַמַּעֲשִׂים הָאֵלּוּ שֶׁזָּכַרְנוּ, וּמִפְּשַׁט הַכְּתוּבִים נִרְאֶה כֵּן, וְגַם בַּיְּרוּשַׁלְמִי (מכות פ"ב ה"ו) חָלְקוּ עַל זֶה.
2
ג׳דִּינֵי הַמִּצְוָה. מָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קדושין שם) שֶׁאֵשֶׁת יְפַת תֹּאַר בֵּין בְּתוּלָה בֵּין בְּעוּלָה בֵּין אֵשֶׁת אִישׁ. וְאֵין מֻתָּר לִקַּח שְׁתַּיִם, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ וְלֹא בָּהּ וּבַחֲבֶרְתָּהּ. וּמָה שֶׁאָמְרוּ (שם כב, א) שֶׁלֹּא יִלְחָצֶנָּה בַּמִּלְחָמָה אֶלָּא יְיַחֲדֶנָּה לוֹ בַּבַּיִת, שֶׁלֹּא תְּהֵא סָבוּר שֶׁהִתִּירַתָּהּ הַתּוֹרָה בְּכָל עִנְיָן וַאֲפִילּוּ בְּפִרְסוּם, וּצְרִיכָה לְהִתְגַּיֵּר קֹדֶם שֶׁיִּשָּׂאֶנָּה לוֹ לְאִשָּׁה, וְאַחַר הַגֵּרוּת, נוֹשְׂאָהּ בִּכְתֻבָּה וְקִדּוּשִׁין וְדִינָהּ כְּדִין בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל. וְאִם לֹא רָצְתָה לְהִתְגַּיֵּר מְגַלְגֵּל עִמָּהּ שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ וּמְשַׁלְּחָהּ לְנַפְשָׁהּ. וְאַחַר חֹדֶשׁ הַבְּכִיָּה מַמְתִּין לָהּ שְׁנֵי חֳדָשִׁים עוֹד. וְאִם (סנהדרין כא, א) נִתְעַבְּרָה מִבִּיאָה רִאשׁוֹנָה הַוָּלָד גּוֹי, וְאֵינוֹ בְּנוֹ לְשׁוּם דָּבָר מִכָּל הַדְּבָרִים, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קדושין סח ב), בִּנְךָ הַבָּא מִן הַגּוֹיָה אֵינוֹ בִּנְךָ אֶלָּא בְּנָהּ, וְתָמָר אֲחוֹת אַבְשָׁלוֹם מִבִּיאָה רִאשׁוֹנָה שֶׁל יְפַת תֹּאַר הָיְתָה, וְאַבְשָׁלוֹם אָחִיהָ נוֹלַד אַחַר הַנִּשּׂוּאִין, וְנִמְצֵאת תָּמָר אֲחוֹת אַבְשָׁלוֹם מֵאִמּוֹ, וּמֻתֶּרֶת לְהִנָּשֵׂא לְאַמְנוֹן, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שמואל ב יג, יב) דַּבֶּר נָא אֶל הַמֶּלֶךְ כִּי לֹא יִמְנָעֵנִי מִמֶּךָּ. וְיֶתֶר פְּרָטֵי הַמִּצְוָה בְּקִדּוּשִׁין פֶּרֶק רִאשׁוֹן וּבְסַנְהֶדְרִין.
3
ד׳וְנוֹהֶגֶת מִצְוָה זוֹ בִּזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל עַל אַדְמָתָן, כִּי אָז הָיְתָה לָהֶם רְשׁוּת וִיכֹלֶת בְּיָדָם לְהִלָּחֵם. וְהָעוֹבֵר עַל זֶה וְלֹא עָשָׂה הַמַּעֲשִׂים שֶׁזָּכַרְנוּ, בִּטֵּל עֲשֵׂה זֶה.
4
