ספר החינוך תקנ״וSefer HaChinukh 556
א׳שֶׁלֹּא לַעֲנֹשׁ הָאָנוּס בְּחֵטְא – שֶׁנִּמְנַעְנוּ שֶׁלֹּא לָדוּן מִי שֶׁהוּא אָנוּס בְּחֵטְא שֶׁיַּעֲשֶׂה, כְּלוֹמַר שֶׁאֵין לָנוּ לַעֲנֹשׁ שׁוּם אָדָם בְּדָבָר שֶׁיַּעֲשֶׂה אוֹתוֹ עַל כָּרְחוֹ, וְעַל זֶה נֶאֱמַר (דברים כב כו) וְלַנַּעֲרָה לֹא תַעֲשֶׂה דָבָר וְגוֹ'. וְזֶהוּ לָאו כּוֹלֵל כָּל מִי שֶׁהוּא אָנוּס בִּפְעֻלָּה רָעָה שֶׁיַּעֲשֶׂה שֶׁאֵין לָנוּ לַעֲנֹשׁ אוֹתוֹ בָּהּ, וּבְפֵרוּשׁ אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּמַסֶּכֶת סַנְהֶדְרִין (צ"ל נדרים כז א) אָנוּס רַחֲמָנָא פַּטְרֵהּ, שֶׁנֶּאֱמַר וְלַנַּעֲרָה לֹא תַעֲשֶׂה דָבָר.
1
ב׳שֹׁרֶשׁ מִצְוָה זוֹ. יָדוּעַ לְכָל בֶּן דַּעַת, שֶׁאֵין רָאוּי לַעֲנֹשׁ שׁוּם בְּרִיָּה בְּמָה שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בְּעַל כָּרְחוֹ שֶׁלֹּא בְּטוֹבָתוֹ.
2
ג׳מִדִּינֵי הַמִּצְוָה. מָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (רמב"ם סנהדין פ"כ ה"ב) שֶׁאֲפִלּוּ עָבַר אָדָם בְּאֹנֶס עַל אַחַת מִשָּׁלֹשׁ עֲבֵרוֹת שֶׁאָדָם חַיָּב לֵהָרֵג עֲלֵיהֶן וְלֹא יַעֲבֹר אֵין בֵּית דִּין מְמִיתִין אוֹתוֹ עֲלֵיהֶן, זוּלָתִי אִם עָבַר וּבָא עַל הָעֶרְוָה שֶׁבָּזוֹ מְמִיתִין עָלֶיהָ, שֶׁאֵין זֶה אֹנֶס גָּמוּר לְפִי שֶׁאֵין קֹשִׁי אֶלָּא לְדַעַת, אֲבָל הָאִשָּׁה שֶׁנִּבְעֲלָה בְּאֹנֶס פְּטוּרָה, וַאֲפִלּוּ אִם אַחַר שֶׁהִתְחִיל הָאוֹנֵס לְאָנְסָהּ אָמְרָה הַנִּיחוּ לוֹ פְּטוּרָה, מִפְּנֵי שֶׁיִּצְרָהּ מִתְגַּבֵּר עָלֶיהָ. וְיֶתֶר פְּרָטֶיהָ, שָׁם בְּסַנְהֶדְרִין.
3
ד׳וְנוֹהֶגֶת מִצְוָה זוֹ בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן, שֶׁאָנוּ מְחֻיָּבִים שֶׁלֹּא לַעֲנֹשׁ הָאָנוּס בְּשׁוּם עֹנֶשׁ. וְהָעוֹבֵר עַל זֶה וְעָנַשׁ הָאָנוּס עָבַר עַל לָאו זֶה וְנָשָׂא עֲוֹנוֹ, אֲבָל אֵין בּוֹ מַלְקוּת, לְפִי שֶׁאֶפְשָׁר לַעֲבֹר עָלָיו מִבְּלִי מַעֲשֶׂה, כְּגוֹן דַּיָּן שֶׁצִּוָּה לְהַלְקוֹתוֹ אוֹ שֶׁצִּוָּה לַעֲנֹשׁ אוֹתוֹ בְּעִנְיָן אַחֵר, שֶׁאֵין הַדַּיָּן עֹשֶׂה מַעֲשֶׂה בַּדָּבָר. וְהָרַמְבַּ"ן זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה כָּתַב (בשורש השמיני בספהמ"צ ל"ת רצד), שֶׁאֵין זֶה הַלָּאו מְנִיעָה, אֲבָל הוּא שְׁלִילוּת לִפְטוֹר הַנַּעֲרָה הָאֲנוּסָה, וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ בְּסַנְהֶדְרִין אָנוּס רַחֲמָנָא פַּטְּרֵהּ זֶה הַלָּשׁוֹן בֶּאֱמֶת רְאָיָה שֶׁהוּא פָּטוּר, לֹא אַזְהָרָה.
4
