ספר החינוך תק״סSefer HaChinukh 560
א׳שֶׁלֹּא יִשָּׂא מַמְזֵר בַּת יִשְׂרָאֵל – שֶׁנִּמְנַע הַמַּמְזֵר מִלִּשָּׂא בַּת יִשְׂרָאֵל, וְעַל זֶה נֶאֱמַר (דברים כג ג) לֹא יָבֹא מַמְזֵר בִּקְהַל יְיָ, כְּלוֹמַר שֶׁלֹּא יָבֹא לִשָּׂא אִשָּׁה מִבְּנוֹת קְהַל הַשֵּׁם, אֲבָל לְהִכָּנֵס עִמָּהֶם בְּכָל מְקוֹמוֹת מוֹשְׁבוֹתֵיהֶם וְלִשָּׂא וְלִתֵּן עִמָּהֶם בְּכָל הַדְּבָרִים מֻתָּר בֶּאֱמֶת כְּאֶחָד מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וּכְבָר אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (הוריות יג, א), שֶׁמַּמְזֵר תַּלְמִיד חָכָם קוֹדֵם בִּקְרִיאַת הַתּוֹרָה לְכֹהֵן עַם הָאָרֶץ (עי' רמב"ם בפי' המשנה פ"ה מגיטין מ"ז).
1
ב׳מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה. לְפִי שֶׁתּוֹלֶדֶת הַמַּמְזֵר רָעָה מְאֹד (עי' מסכת כלה פ"א), שֶׁנַּעֲשֵׂית בְּטֻמְאָה וּבְמַחְשֶׁבֶת פִּגּוּל וַעֲצַת חֵטְא, וְאֵין סָפֵק, כִּי טֶבַע הָאָב צָפוּן בַּבֵּן, וְלָכֵן הַשֵּׁם בְּחַסְדּוֹ הִרְחִיק זֶרַע הַקֹּדֶשׁ מִמֶּנּוּ, כַּאֲשֶׁר הִבְדִּילָנוּ וְהִרְחִיקָנוּ מִכָּל דָּבָר רַע (עי' רמב"ם מו"נ ח"ג פמ"ט).
2
ג׳מִדִּינֵי הַמִּצְוָה. מָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יבמות מט, א רמב"ם אסורי ביאה פט"ו ה"א), שֶׁהַמַּמְזֵר שֶׁאָסְרָה הַתּוֹרָה, הוּא שֶׁנּוֹלַד מִן הָעֲרָיוֹת הַנִּזְכָּרוֹת בַּתּוֹרָה, חוּץ מִן הַנִּדָּה שֶׁהַבֵּן מִמֶּנָּה פָּגוּם וְאֵינוֹ נִקְרָא מַמְזֵר, וּבֵין הַבָּא עַל הָעֲרָיוֹת בְּרָצוֹן אוֹ בְּאֹנֶס אוֹ בִּשְׁגָגָה, בְּכָל עִנְיָן נִקְרָא מַמְזֵר. וְגוֹי וְעֶבֶד הַבָּאִים עַל בַּת יִשְׂרָאֵל הַוָּלָד כָּשֵׁר, בֵּין פְּנוּיָה, בֵּין אֵשֶׁת אִישׁ, בֵּין בְּאֹנֶס, בֵּין בְּרָצוֹן, וְגוֹי (שם מה, ב רמב"ם שם הל' ג ד) וְעֶבֶד הַבָּאִים עַל הַמַּמְזֶרֶת הַוָּלָד מַמְזֵר, וּמַמְזֵר הַבָּא עַל הַגּוֹיָה הַוָּלָד גּוֹי, וְאִם נִתְגַּיֵּר הֲרֵי הוּא כָּשֵׁר מִיָּד כְּכָל הַגֵּרִים שֶׁבָּאֻמּוֹת, וְאִם בָּא עַל הַשִּׁפְחָה הַוָּלָד עֶבֶד, וְאִם שִׁחְרְרוֹ, הַוָּלָד כָּשֵׁר כִּשְׁאָר עֲבָדִים הַמְשֻׁחְרָרִים וּמֻתָּרִין בְּבַת יִשְׂרָאֵל. זֶה הַכְּלָל, בֵּן הַבָּא מִן הַשִּׁפְחָה אוֹ מִן הַגּוֹיָה אוֹ מִן הָעֶבֶד אוֹ מִן הַגּוֹי אוֹ מִן הַמַּמְזֵר הַוָּלָד כָּמוֹהָ, וְאֵין מַשְׁגִּיחִין עַל הָאָב כְּלָל. וּמִפְּנֵי דָּבָר זֶה הִתִּירוּ חֲכָמִים (קדושין סט, א) לַמַּמְזֵר לִשָּׂא שִׁפְחָה כְּדֵי לְטַהֵר בָּנָיו, שֶׁהֲרֵי הוּא מְשַׁחְרֵר אוֹתָם וְנִמְצְאוּ בְּנֵי חוֹרִין. וּמַמְזֵר (רמב"ם שם הל' ז ט) מֻתָּר לִשָּׂא גִּיּוֹרֶת, וּמַמְזֶרֶת מֻתֶּרֶת לְגֵר, שֶׁנֶּאֱמַר בִּקְהַל יְיָ, וּקְהַל גֵּרִים לָא אִקְּרִי קָהָל, וְהַוָּלָד הוֹלֵךְ אַחַר הַפָּגוּם. וַאֲפִלּוּ גֵּר שֶׁנָּשָׂא גִּיּוֹרֶת הַבֵּן מֻתָּר בְּמַמְזֶרֶת מִן הַטַּעַם שֶׁאָמַרְנוּ, אַף עַל פִּי שֶׁהוֹרָתוֹ וְלֵדָתוֹ בִּקְדֻשָּׁה, וַאֲפִלּוּ בָּנָיו וּבְנֵי בָּנָיו, עַד שֶׁיִּשְׁתַּקֵּעַ שֵׁם גַּיּוּת מֵהֶם, כְּלוֹמַר שֶׁלֹּא יִוָּדַע שֶׁהוּא גֵּר, אֲבָל גֵּר שֶׁנָּשָׂא בַּת יִשְׂרָאֵל אוֹ בֶּן יִשְׂרָאֵל שֶׁנָּשָׂא גִּיֹּרֶת הַוָּלָד יִשְׂרָאֵל לְכָל דָּבָר וְאָסוּר בְּמַמְזֶרֶת. וְיֶתֶר פְּרָטֵי הַמִּצְוָה מְבֹאָרִים בְּפֶרֶק שְׁמִינִי מִיְּבָמוֹת וְסוֹף קִדּוּשִׁין [א"ה סי' ד'].
3
ד׳וְנוֹהֵג אִסּוּר זֶה בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן בִּזְכָרִים וּנְקֵבוֹת. וְהָעוֹבֵר עַל זֶה וְהוּא מַמְזֵר וְנָשָׂא בַּת יִשְׂרָאֵל אוֹ יִשְׂרָאֵל שֶׁנָּשָׂא מַמְזֶרֶת, כֵּיוָן שֶׁבָּעַל אַחַר הַקִּדּוּשִׁין לוֹקִין הוּא וְהִיא. אֲבָל בָּעַל וְלֹא קִדֵּשׁ אֵינָם לוֹקִין, שֶׁאֵין לְךָ בְּכָל חַיָּבֵי לָאוִין מִי שֶׁלּוֹקֶה עַל בְּעִילָה בְּלֹא קִדּוּשִׁין אֶלָּא כֹּהֵן גָּדוֹל בְּאַלְמָנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי בִּמְקוֹמוֹ בְּסֵדֶר אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים (מצוה רעג), זֶהוּ דַּעַת הָרַמְבַּ"ם זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה (שם) אֲבָל יֵשׁ מִן הַמְּפָרְשִׁים שֶׁכָּתְבוּ (ראב"ד בהשגותיו שם הל' ב), דִּבְבִיאָה לְחוֹדַהּ בְּלֹא קִדּוּשִׁין לוֹקִין.
4
