ספר החינוך תקפ״זSefer HaChinukh 587
א׳לְהַחְזִיר הַמַּשְׁכּוֹן לַבְּעָלִים בְּעֵת שֶׁצָּרִיךְ לוֹ – שֶׁנִּצְטַוִּינוּ לְהָשִׁיב הַמַּשְׁכּוֹן לִבְעָלָיו הַיִּשְׂרְאֵלִי בְּעֵת שֶׁיִּצְטָרֵךְ אֵלָיו, כְּלוֹמַר, שֶׁאִם הַמַּשְׁכּוֹן הוּא מָה שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם בַּיּוֹם, כְּגוֹן כְּלֵי מְלַאכְתּוֹ, יְשִׁיבֵהוּ אֵלָיו בַּיּוֹם, וְהַלּוֹוֶה יַחְזִירֵהוּ לוֹ בַּלַּיְלָה. וְאִם הוּא כְּלִי שֶׁצָּרִיךְ אֵלָיו בַּלַּיְלָה, כְּגוֹן כֶּסֶת וּמִכְסֶה, יְשִׁיבֵהוּ לוֹ בַּלַּיְלָה, וְהַלּוֹוֶה יַחְזִירֵהוּ לַמַּלְוֶה בַּיּוֹם. וּלְשׁוֹן מְכִילְתָּא (משפטים פסקא קפו), עַד בֹּא הַשֶּׁמֶשׁ תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ (שמות כב כה) זֶה כְּסוּת יוֹם, שֶׁאַתָּה מַחְזִירוֹ [כָּל הַיּוֹם, כְּסוּת לַיְלָה שֶׁאַתָּה מַחְזִירוֹ] כָּל הַלַּיְלָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר הָשֵׁב תָּשִׁיב לוֹ אֶת הַעֲבוֹט כְּבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ, מִכָּאן אָמְרוּ, מְמַשְׁכְּנִין כְּסוּת יוֹם בַּלַּיְלָה, וּכְסוּת לַיְלָה בַּיּוֹם. וְהָרְאָיָה שֶׁזֶּה מִמִּנְיַן מִצְוֹת עֲשֵׂה מָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בַּגְּמָרָא מַכּוֹת (טז, א) כִּי לָאו דְּלֹא תָבֹא אֶל בֵּיתוֹ לַעֲבֹט עֲבֹטוֹ הוּא לָאו שֶׁנִּתָּק לַעֲשֵׂה, וְהָעֲשֵׂה הוּא הָשֵׁב תָּשִׁיב לוֹ וְגוֹ'.
1
ב׳מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה. שֶׁהָאֵל בָּרוּךְ הוּא חָפֵץ בְּטוֹב בְּרִיּוֹתָיו וּזְכוּתָם, וְרָצָה שֶׁיְּלַמְּדוּ נַפְשׁוֹתָם בְּמִדַּת הַחֶסֶד וְהַחֶמְלָה לְמַעַן יִזְכּוּ לְטוֹב, וְכָעִנְיָן שֶׁכָּתַבְתִּי בְּפָרָשַׁת מִשְׁפָּטִים בְּמִצְוָה סו וּבְהַרְבֵּה מִצְוֹת.
2
ג׳מִדִּינֵי הַמִּצְוָה. מָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּפֶרֶק הַמְקַבֵּל (ב"מ קיג, א) הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵרוֹ אֵינוֹ רַשַּׁאי לְמַשְׁכְּנוֹ, כְּלוֹמַר שֶׁלֹּא בְּבֵית דִּין, וְאִם מְמַשְׁכְּנוֹ חַיָּב לְהַחְזִיר לוֹ הַמַּשְׁכּוֹן אֶת הַכַּר בַּלַּיְלָה, וְאֶת הַמַּחְרֵשָׁה בַּיּוֹם. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים? שֶׁמִּשְׁכְּנוֹ שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת הַלְוָאָתוֹ, אֲבָל מִשְׁכְּנוֹ בִּשְׁעַת הַלְוָאָתוֹ, כְּגוֹן הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵרוֹ עַל הַמַּשְׁכּוֹן, אֵינוֹ חַיָּב לְהַחְזִירוֹ לוֹ כְּלָל. וְעַד מָתַי חַיָּב לְהַחְזִיר לוֹ הַמַּשְׁכּוֹן? עַד לְעוֹלָם.
3
ד׳וְאִם תִּשְׁאַל, אִם כֵּן הוּא, מָה יוֹעִיל לוֹ הַמַּשְׁכּוֹן לַמַּלְוֶה? יוֹעִיל לוֹ שֶׁלֹּא יִשָּׁמֵט הַחוֹב בַּשְּׁבִיעִית, דְּקַיְמָא לַן, הַמַּלְוֶה עַל הַמַּשְׁכּוֹן אֵין שְׁבִיעִית מְשַׁמַּטְתּוֹ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי בְּמִצְוַת שְׁמִטָּה לְמַעְלָה (מצוה תעז), וּכְמוֹ כֵן יוֹעִיל לוֹ לְעִנְיָן שֶׁאֵינוֹ נַעֲשֶׂה אוֹתוֹ מַשְׁכּוֹן מִטַּלְטְלִין אֵצֶל בָּנָיו שֶׁל לוֹוֶה, דְּקַיְמָא לַן, מִטַּלְטְלֵי דְּיַתְמֵי, לְבַעַל חוֹב לָא מִשְׁתַּעְבְּדִי, אֶלָּא אִם כֵּן הִקְנָה לוֹ בְּפֵרוּשׁ הַלּוֹוֶה לַמַּלְוֶה, כְּדֶרֶךְ שֶׁאָנוּ עוֹשִׂין הַיּוֹם בְּשִׁטְרוֹתֵינוּ, וּמַשְׁכּוֹן זֶה אַחַר שֶׁהוּא בְּחֶזְקַת הַמַּלְוֶה, אֲפִלּוּ מֵת הַלּוֹוֶה בְּעוֹד שֶׁהַמַּשְׁכּוֹן בְּבֵיתוֹ אֵינוֹ נַעֲשֶׂה מִטַּלְטְלִין אֵצֶל בָּנָיו, אֶלָּא שׁוֹמְטוֹ הַמַּלְוֶה וְנִפְרָע מִמֶּנּוּ. וְעוֹד יוֹעִיל לוֹ שֶׁאִם רָצָה לְהִפָּרַע מֵחוֹבוֹ, מוֹכְרוֹ וְנִפְרָע מִמֶּנּוּ אִם לֹא רָצָה הַלּוֹוֶה לִפְדּוֹתוֹ, שֶׁלֹּא אָמְרוּ לְהַחְזִיר עַד לְעוֹלָם אֶלָּא כְּשֶׁלֹּא רָצָה הַמַּלְוֶה לְהִפָּרַע מֵחוֹבוֹ. וְאִם הַמַּשְׁכּוֹן הוּא מִכֵּלִים שֶׁאֵינָם צְרִיכִים לִמְלָאכָה בַּיּוֹם וְלִכְסוּת בַּלַּיְלָה, אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ב"מ שם ורמב"ם מלוה ולוה פ"ג ה"ו), שֶׁמַּנִּיחָן אֶצְלוֹ שְׁלֹשִׁים יוֹם, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל הַלּוֹוֶה לְחַזֵּר אַחַר מָעוֹת שֶׁיִּפְרַע לוֹ, וְאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם אִם לֹא פְּרָעוֹ מוֹכְרוֹ בְּבֵית דִּין. וְיֶתֶר פְּרָטֶיהָ מְבֹאָרִים שָׁם בְּפֶרֶק הַמְקַבֵּל בְּבָבָא מְצִיעָא.
4
ה׳וְנוֹהֶגֶת מִצְוָה זוֹ בִּזְכָרִים וּנְקֵבוֹת, בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן, וְהָעוֹבֵר עַל זֶה וְלֹא הֵשִׁיב אֶת הָעֲבוֹט עַל הַדֶּרֶךְ שֶׁכָּתַבְנוּ לְמַעְלָה בִּטֵּל עֲשֵׂה זֶה, מִלְּבַד שֶׁעָבַר עַל לָאו, כְּמוֹ שֶׁנִּכְתֹּב אוֹתוֹ בְּסֵדֶר זֶה (מצוה תקפו), בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם.
5
