ספר החינוך ע״גSefer HaChinukh 73

א׳שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל טְרֵפָה – שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מִן הַטְּרֵפָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כב ל) וּבָשָׂר בַּשָּׂדֶה טְרֵפָה לֹא תֹאכֵלוּ. וּמַשְׁמָעוּת הַנִּגְלֶה בְּכָתוּב זֶה הוּא לְהַזְהִירֵנוּ עַל בְּהֵמָה שֶׁטְּרָפָהּ זְאֵב אוֹ אֲרִי בַּשָּׂדֶה, וְשֶׁטְּרָפָהּ בְּעִנְיָן שֶׁהִיא נְטוּיָה לָמוּת בַּטֶּרֶף הַהוּא, דְּוַדַּאי אֵין בַּמַּשְׁמָע שֶׁאִם נָגַע בְּרֹאשׁ אָזְנָהּ אוֹ תָּלַשׁ מִצַּמְרָהּ שֶׁתִּקָּרֵא טְרֵפָה בְּכָךְ, אֶלָּא וַדַּאי הַמַּשְׁמָעוּת הַנָּכוֹן וְהַקַּבָּלָה מְסַיַּעַת בְּכָךְ הוּא שֶׁנִּטְרְפָה בִּכְדֵי שֶׁתָּמוּת לְשָׁעָה אוֹ לִזְמַן קָרוֹב בִּשְׁבִיל הַטֶּרֶף הַהוּא. וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חולין נז ב) שֶׁזְּמַן זֶה הוּא שָׁנָה אַחַת. וְעוֹד יֵשׁ לְהָבִין לְכָל מֵבִין כִּי לֹא תַּקְפִּיד הַתּוֹרָה כְּשֶׁהִגִּיעַ לָהּ טַרְפוּת זֶה עַל יְדֵי זְאֵב אוֹ אֲרִי אוֹ דֹּב, אֶלָּא שֶׁתֵּאָסֵר כָּל בְּהֵמָה הַמֻּכָּה מַכָּה הַמְּבִיאָה אוֹתָהּ לִידֵי מָוֶת עַל כָּל פָּנִים, וְהֵם הַמַּכּוֹת שֶׁמָּנוּ אוֹתָן חֲכָמִים שֶׁהֵן מְמִיתוֹת, וּכְמוֹ שֶׁבָּא בַּמִּשְׁנָה (חולין מב א) זֶה הַכְּלָל כָּל שֶׁאֵין כָּמוֹהָ חַיָּה טְרֵפָה. וְזֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב בַּשָּׂדֶה לָאו דַּוְקָא, אֶלָּא שֶׁדֶּרֶךְ הַכָּתוּב לְדַבֵּר לְעוֹלָם בַּהוֹוֶה, וּבַשָּׂדוֹת דֶּרֶךְ בְּהֵמוֹת לִטָּרֵף. וְכֵן הוּא בַּמְּכִילְתָּא (שם) דִּבֵּר הַכָּתוּב בַּהוֹוֶה. וְגַם כֵּן נִצְטָרֵךְ לִכְתֹּב בַּשָּׂדֶה כְּדֵי לְלַמֵּד בּוֹ עוֹד דְּבָרִים אֲחֵרִים רַבִּים, כִּי דִּבְרֵי הַתּוֹרָה נִדְרָשִׁין לְכַמָּה פָּנִים, יִתְלַבְּשׁוּ מִבַּחוּץ לְבוּשׁ מַלְכוּת שֵׁשׁ וָמֶשִׁי וְרִקְמָה טְהוֹרִים, וּמִבִּפְנִים יֵשׁ זָהָב וְרָב פְּנִינִים. וּלְבוּשׁ זֶה הַפָּסוּק הַנִּגְלֶה וְהַנִּרְאֶה בּוֹ יוֹתֵר בִּתְחִלַּת הָעִיּוּן הוּא לְלַמֵּד עַל הַטְּרֵפָה לְבַד, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ, וְעַל בָּשָׂר מִן הַחַי שֶׁבִּכְלַל בְּשַׂר טְרֵפָה הוּא. וּמַה שֶׁבִּפְנִים כֵּן הוּא, שֶׁמְּלַמֵּד (חולין סח א) עַל כָּל בָּשָׂר שֶׁיָּצָא חוּץ מִמְּחִצָּתוֹ שֶׁאָסוּר וְנַעֲשָׂה כִּטְרֵפָה, כְּגוֹן בְּשַׂר קָדָשִׁים שֶׁיָּצָא חוּץ לָעֲזָרָה, וּבְשַׂר קָדָשִׁים קַלִּים שֶׁיָּצָא חוּץ לַחוֹמָה, וּבְשַׂר הַפֶּסַח שֶׁיָּצָא חוּץ לַחֲבוּרָה וְכֵן הָעֻבָּר שֶׁיָּצָא חוּץ לִמְעֵי אִמּוֹ. וּמַשְׁמָעוּתוֹ שֶׁל מִקְרָא יָבוֹא כֵן כְּאִלּוּ אָמַר וּבָשָׂר בַּשָּׂדֶה טְרֵפָה הוּא, כְּלוֹמַר בָּשָׂר שֶׁיָּצָא חוּץ לִמְחִצָּתוֹ, שֶׁזֶּהוּ לְשׁוֹן שָׂדֶה, שֶׁאֵין לוֹ מְחִצּוֹת, טְרֵפָה הוּא. וְכָל אֵלֶּה שֶׁזָּכַרְנוּ יָצְאוּ חוּץ לִמְחִצָּתָן וְדִינָן כִּטְרֵפָה, וּמִי שֶׁאָכַל מֵהֶן כַּזַּיִת, לוֹקֶה.

ב׳מִשָּׁרְשֵׁי מִצְוָה זוֹ, לְפִי שֶׁהַגּוּף כְּלִי לַנֶּפֶשׁ וּבוֹ תַּעֲשֶׂה פְּעֻלָּתָהּ, וְזוּלָתוֹ לֹא תִּשְׁלַם מְלַאכְתָּהּ לְעוֹלָם, וְעַל כֵּן בָּאָה בְּצִלּוֹ לְטוֹבָתָהּ וְלֹא לְרָעָתָהּ בֶּאֱמֶת כִּי הָאֵל לֹא יָרַע אֲבָל יֵיטִיב לַכֹּל, נִמְצָא כִּי הַגּוּף בֵּין יָדֶיהָ כְּמוֹ הַצְּבָת בְּיַד הַנַּפָּח אֲשֶׁר עִמּוֹ יוֹצִיא כְּלִי לְמַעֲשֵׂהוּ, וּבֶאֱמֶת כִּי בִּהְיוֹת הַצְּבָת חָזָק וּמְכַוֵּן לֶאֱחֹז בּוֹ הַכֵּלִים, יַעֲשֵׂם הָאֻמָּן טוֹבִים. וְאִם לֹא יִהְיֶה הַצְּבָת טוֹב, לֹא יָבוֹאוּ לְעוֹלָם הַכֵּלִים מְכֻוָּנִים וְנָאִים. וּכְמוֹ כֵן בִּהְיוֹת בַּגּוּף שׁוּם הֶפְסֵד מֵאֵיזֶה עִנְיָן שֶׁיִּהְיֶה, תִּתְבַּטֵּל פְּעֻלַּת הַשֵּׂכֶל כְּפִי אוֹתוֹ הֶפְסֵד, וְעַל כֵּן הִרְחִיקַתְנוּ תּוֹרָתֵנוּ הַשְּׁלֵמָה מִכָּל דָּבָר הַגּוֹרֵם בּוֹ הֶפְסֵד. וְעַל הַדֶּרֶךְ הַזֶּה לְפִי הַפְּשָׁט נֹאמַר שֶׁבָּא לָנוּ הָאִסּוּר בַּתּוֹרָה בְּכָל מַאֲכָלוֹת הָאֲסוּרוֹת. וְאִם יֵשׁ מֵהֶן שֶׁאֵין נוֹדַע לָנוּ וְלֹא לְחַכְמֵי הָרְפוּאָה נִזְקָן, אַל תִּתְמַהּ עֲלֵיהֶם, כִּי הָרוֹפֵא הַנֶּאֱמָן שֶׁהִזְהִירָנוּ בָּהֶן חָכָם יוֹתֵר מִמְּךָ וּמֵהֶם, וְכַמָּה נִסְכָּל וְנִבְהָל מִי שֶׁחָשַׁב שֶׁאֵין לוֹ בַּדְּבָרִים נֶזֶק אוֹ תּוֹעֶלֶת אֶלָּא בְּמַה שֶּׁהִשִּׂיג הוּא. וְיֵשׁ לְךָ לָדַעַת כִּי לְתוֹעַלְתֵּנוּ לֹא נִתְגַּלָּה סִבָּתָן וְנִזְקָן פֶּן יָקוּמוּ אֲנָשִׁים מַחְזִיקִים עַצְמָן כַּחֲכָמִים גְּדוֹלִים וְיִתְחַכְּמוּ לוֹמַר, נֶזֶק פְּלוֹנִי שֶׁאָמְרָה הַתּוֹרָה שֶׁיֵּשׁ בְּדָבָר פְּלוֹנִי אֵינֶנּוּ כִּי אִם בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי שֶׁטִּבְעוֹ כֵּן, אוֹ בְּאִישׁ פְּלוֹנִי שֶׁטִּבְעוֹ כֵּן וְכֵן, וּפֶן יִתְפַּתֶּה לְדִבְרֵיהֶם אֶחָד מִן הַפְּתָאִים, עַל כֵּן לֹא נִתְגַּלָּה טַעְמָן, לְהוֹעִיל לָנוּ מִן הַמִּכְשׁוֹל הַזֶּה.

ג׳וְיָדוּעַ הַדָּבָר מִדַּרְכֵי הָרְפוּאָה שֶׁבְּשַׂר כָּל הַטְּרֵפוֹת הָאֲסוּרוֹת לָנוּ מוֹלִיד הֶפְסֵד אֶל גּוּף אוֹכְלוֹ מֵחֲמַת שֶׁהַטַּרְפוּת מוֹרָה חֹלִי בַּבְּהֵמָה. וְאַל תַּקְשֶׁה עָלֶיךָ לוֹמַר מָה הֶפְסֵד יוּכַל לִהְיוֹת בִּבְהֵמָה שֶׁנִּטְרְפָה מִיָּד וְנִשְׁחֲטָה, כִּי לֹא מֵחָכְמָה תַּקְשֶׁה עַל זֶה, הֲלֹא יָדַעְתָּ כִּי לְכָל דָּבָר הַתְחָלָה, וְאִם תּוֹדֶה אֵלַי כִּי בְּאֹרֶךְ הַזְּמַן יִמָּצֵא הַהֶפְסֵד בָּהּ מֵחֲמַת הַטַּרְפוּת, תִּתְחַיֵּב לְהוֹדוֹת כִּי בָּרֶגַע הָרִאשׁוֹן הֻתְחַל הַהֶפְסֵד אֶלָּא שֶׁהוּא מוּעָט בַּהַתְחָלָה, וְאֵין סָפֵק כִּי מִן הַנֶּזֶק רַע אֲפִלּוּ מִעוּטוֹ. וְעוֹד שֶׁכָּל דִּינֵי הַתּוֹרָה וְכָל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ קַיָּמָא, בְּגֶדֶר כָּזֶה יִתְחַיֵּב לִהְיוֹת, שֶׁאִם תִּתֵּן דְּבָרֶיךָ לְשִׁעוּרִין לֹא יִתְקַיֵּם דָּבָר בְּיָדְךָ לְעוֹלָם.

ד׳דִּינֵי הַמִּצְוָה, כְּגוֹן הַטַּרְפֻיּוֹת שֶׁנִּמְסְרוּ לוֹ לְמֹשֶׁה בְּסִינַי, וְהֵם (חולין מג א) שְׁמֹנָה אָבוֹת, דְּרוּסָה, נְקוּבָה, חֲסֵרָה, נְטוּלָה, פְּסוּקָה, קְרוּעָה, נְפוּלָה, שְׁבוּרָה. וְהַדְּרוּסָה הִיא הַטַּרְפוּת הַחֲמוּרָה מִכֻּלָּן, לְפִי שֶׁהוּא מְפֹרָשׁ בַּתּוֹרָה. וּלְפִיכָךְ אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (רמב"ם שחיטה ה ג) שֶׁכָּל סָפֵק הַבָּא לָנוּ עָלָיו, אָסוּר. וּבִשְׁאָר הַטַּרְפֻיּוֹת יֵשׁ בָּהֶן סְפֵקִין מֻתָּרִין. וְכָל אֶחָד וְאֶחָד מֵאֵלּוּ הָאָבוֹת יֵשׁ לוֹ כַּמָּה וְכַמָּה תּוֹלָדוֹת כְּמוֹ שֶׁבָּא פְּרָטָן בַּגְּמָרָא. וְחֶשְׁבּוֹן כְּלַל הַטַּרְפֻיּוֹת שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁיִּמָּצְאוּ בִּבְהֵמָה וְחַיָּה וְעוֹף הָעוֹלֶה בְּיָדֵינוּ בִּפְרָטָן לְפִי הַדּוֹמֶה מִדִּבְרֵי הַגְּמָרָא הֵם שִׁבְעִים וּשְׁתַּיִם עִם טַרְפוּת אַחַת שֶׁיֵּשׁ בָּעוֹף יָתֵר עַל הַבְּהֵמָה. וַעֲלֵיהֶן אֵין לְהוֹסִיף וּמֵהֶם אֵין לִגְרֹעַ, לְפִי שֶׁכָּל מַכָּה שֶׁתֶּאֱרַע לִבְהֵמָה אוֹ לְחַיָּה אוֹ לְעוֹף חוּץ מֵאֵלּוּ שֶׁמָּנוּ חֲכָמִים בַּדּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים וְהִסְכִּימוּ עֲלֵיהֶם בָּתֵּי דִּינֵי יִשְׂרָאֵל, אֶפְשָׁר שֶׁתִּחְיֶה וַאֲפִלּוּ נוֹדַע לָנוּ מִדֶּרֶךְ הָרְפוּאָה שֶׁאֵין סוֹפָהּ לִחְיוֹת. וְכָל אֵלּוּ הַמַּכּוֹת שֶׁמָּנוּ וְאָמְרוּ שֶׁהֵן טְרֵפוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁנִּרְאֶה בְּדַרְכֵי הָרְפוּאָה שֶׁבְּיָדֵינוּ שֶׁמִּקְצָתָן אֵין מְמִיתִין וְאֶפְשָׁר שֶׁתִּחְיֶה מֵהֶן אֵין לְךָ אֶלָּא מַה שֶׁמָּנוּ חֲכָמִים, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יז יא) עַל פִּי הַתּוֹרָה. וְכָל אַחַת מִן שִׁבְעִים וּשְׁתַּיִם הַטַּרְפֻיּוֹת שֶׁאָמַרְנוּ, מְפֹרָשׁ בַּאֲרֻכָּה עִם כָּל תְּנָאָיו בְּמַסֶּכֶת חֻלִּין.

ה׳וְכָל טַרְפֻיּוֹת אֵלּוּ שֶׁמָּנוּ חֲכָמִים בַּבְּהֵמָה וּבָעוֹף אֵין אָדָם צָרִיךְ לְחַזֵּר אַחֲרֵיהֶן וְלִבְדֹּק אוֹתָן טֶרֶם שֶׁיֹּאכַל בְּשַׂר הַבְּהֵמָה וְהָעוֹף, מִפְּנֵי שֶׁחֶזְקָתָן שֶׁכְּשֵׁרִים הֵם, כִּי רֹב בַּעֲלֵי חַיִּים בְּחֶזְקַת בְּרִיאִים אָנוּ מַחֲזִיקִין אוֹתָן, זוּלָתִי בְּאַחַת מֵהֶן שֶׁהִצְרִיכוּ חֲכָמִים לִבְדֹּק טֶרֶם שֶׁנֹּאכַל הַבָּשָׂר מִפְּנֵי שֶׁזֶּה הַטַּרְפוּת מָצוּי הַרְבֵּה, וְהִיא טַרְפוּת הָרֵאָה שֶׁמְּצוּיִין בָּהּ רִירִין הַנִּקְרָאִים סִרְכוֹת, וְיֵשׁ לָחוּשׁ בָּהֶן שֶׁלֹּא יִמְשְׁכוּ קְרוּם הָרֵאָה וִינַקְּבוּהוּ, לְפִיכָךְ צָרִיךְ אָדָם לִרְאוֹת לְעוֹלָם בְּאֵיזֶה צַד יִהְיוּ אוֹתָן רִירִין בָּרֵאָה טֶרֶם שֶׁיֹּאכַל מִן הַבְּהֵמָה, וְאִם יִמְצָא אוֹתָן בְּעִנְיָן שֶׁאֶפְשָׁר כִּי בִּתְנוּעָתָם יְנַקְּבוּ הָרֵאָה, טְרֵפָה, שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים כָּל הָעוֹמֵד לִנָּקֵב עַל כָּל פָּנִים כְּנָקוּב חָשְׁבִינַן לֵיהּ וּכְאִלּוּ מֵתָה הִיא, אַחַר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָהּ לְהִנָּצֵל מִן הַמָּוֶת, וְיָדוּעַ הוּא כִּי אוֹתוֹ הַחֹלִי הַגּוֹמֵל אוֹתָן רִירִין בַּמְּקוֹמוֹת הָעֲתִידִין לִנָּקֵב, הַתְחָלַת חֹלִי הַמֵּבִיא לִידֵי מָוֶת הוּא אַחַר שֶׁבְּאוֹתָן מְקוֹמוֹת נַעֲשׂוּ הָרִירִין.

ו׳וְאֵלּוּ הֵן הַמְּקוֹמוֹת שֶׁהָרִירִין טוֹרְפִין לְפִי הַכְּלָל הָעוֹלֶה בְּיָדֵינוּ מִדִּבְרֵי הַגְּמָרָא עִם הַפֵּרוּשִׁים הַטּוֹבִים כָּל מָקוֹם בָּעוֹלָם שֶׁהָאֻמָּה סְרוּכָה, טְרֵפָה וְאֵינָהּ נִתֶּרֶת בִּבְדִיקָה, זוּלָתִי בְּעִנְיָן אֶחָד אִם סְרוּכָה לַדֹּפֶן וְיֵשׁ מַכָּה בַּדֹּפֶן וְהַסִּרְכָא כֻּלָּהּ יוֹצֵאת מִמְּקוֹם הַמַּכָּה, שֶׁבְּזוֹ נֹאמַר תִּבָּדֵק. וְיֵשׁ מַתִּירִין בְּלֹא בְּדִיקָה. וְיֵשׁ מוֹצִיאִין (רש"י חולין מו ב) מִכְּלָל זֶה אִם סְרוּכָה לָאֻנָּה שֶׁבְּצִדָּהּ מֵחִתּוּךְ לְחִתּוּךְ, וְכֵן מִנְהָגֵנוּ הַיּוֹם לְהַתִּיר. כָּל מָקוֹם בָּעוֹלָם שֶׁהָעִנוּנִיתָא דְּוַרְדָּא שֶׁהִיא מִצַּד יָמִין סְרוּכָה, טְרֵפָה. וְאֻנּוֹת הָרֵאָה הֵן חָמֵשׁ מִלְּבַד הָעִינוּנִיתָא, וְיֵשׁ מֵהֶן שָׁלֹשׁ מִצַּד יְמִין הַבּוֹדֵק בְּשָׁעָה שֶׁהַבְּהֵמָה תְּלוּיָה בְּרַגְלֶיהָ כְּדֶרֶךְ שֶׁתּוֹלִין אוֹתָהּ הַטַּבָּחִים, וּשְׁתַּיִם מִצַּד שְׂמֹאל. אִם סְרוּכוֹת אוֹ סְמוּכוֹת זוֹ אֵצֶל זוֹ וְהַסִּרְכָא יוֹצֵאת מֵחִתּוּךְ לְחִתּוּךְ, וְכֵן אִם סְרוּכוֹת אֶל צַלְעוֹת הַבְּהֵמָה שֶׁהֵן רְבוּצוֹת בְּתוֹכָן, וְהַסִּרְכָא יוֹצֵאת מִגַּב הָאֻנּוֹת אֶל הַצְּלָעוֹת וְתוֹפֶשֶׂת בַּצְּלָעוֹת וּבַבָּשָׂר שֶׁבֵּין הַצְּלָעוֹת, וְכָל שֶׁכֵּן בַּבָּשָׂר לְבַד, כָּל זֶה דָּנִין אוֹתוֹ לְהֶתֵּר. אֲבָל אִם הַסִּרְכָא יוֹצֵאת בֵּינֵיהֶן מֵחִתּוּךְ הָאֻנָּה לְגַב חֲבֶרְתָּהּ אוֹ מִגַּב לְגַב, וְכֵן אִם יוֹצֵאת מִן הָאֻנּוֹת אֶל הַצְּלָעוֹת וְאֵינָהּ תּוֹפֶשֶׂת כִּי אִם בַּעֲצָמוֹת לְבַד, וְכֵן בְּכָל מָקוֹם אַחֵר בָּעוֹלָם שֶׁבַּבְּהֵמָה שֶׁתִּהְיֶינָה הָאֻנּוֹת סְרוּכוֹת שָׁם אוֹ סְמוּכוֹת, דָּנִין אוֹתוֹ לְאִסּוּר.

ז׳וְהָרַמְבַּ"ם זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה (שחיטה יא ז) הוֹצִיא מִכְּלָל זֶה כָּל זְמַן שֶׁסְּרוּכוֹת לֶחָזֶה וּלְשַׁמְנוּנִית הֶחָזֶה וְדָן לְהֶתֵּר, וְלֹא כֵן אָנוּ נוֹהֲגִים. סִרְכָא הַתְּלוּיָה בְּכָל מָקוֹם בֵּין בָּאֻנּוֹת בֵּין בָּאֻמָּה, כְּשֵׁרָה, וְיֵשׁ שֶׁטּוֹרְפָהּ, וְאָנוּ נוֹהֲגִין בָּהּ הֶתֵּר. נִמְצְאוּ הָאֻנּוֹת שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר זֶה אוֹ חֲסֵרוֹת מֵחֶשְׁבּוֹן זֶה, טְרֵפָה. וְהָעִינוּנִיתָא דְּוַרְדָּא מַשְׁלֶמֶת חֶסְרוֹן אֶחָד. וְאִם נִמְצְאוּ יְתֵרוֹת מֵחֶשְׁבּוֹן זֶה הַרְבֵּה אֵין בְּכָךְ כְּלוּם, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִמָּצֵא הַיִּתְרוֹן מִצַּד גַּבָּן, דְּאִלּוּ מִצַּד גַּבָּן אֲפִלּוּ אַחַת קְטַנָּה כַּעֲלֵה הֲדַס אוֹ יוֹתֵר קְטַנָּה, אוֹסֶרֶת. וְיֵשׁ מַתִּירִין (רמב"ם שחיטה ח ד) כְּשֶׁהִיא קְטַנָּה יוֹתֵר מֵעֲלֵה הֲדַס.

ח׳וְיֶתֶר רֻבֵּי פְּרָטֵי מִצְוָה זוֹ, מְבֹאָרִים בְּפֶרֶק שְׁלִישִׁי מֵחֻלִּין. וּבְפֶרֶק זֶה עַצְמוֹ כְּמוֹ כֵן. וּבְפֶרֶק אַחֲרוֹן מִמַּכּוֹת וְרִאשׁוֹן מִבְּכוֹרוֹת יִתְבָּאֲרוּ דִּינֵי שְׁאָר הָאִסּוּרִין שֶׁכָּתַבְנוּ לְמַעְלָה שֶׁנִּשְׁמָעִין בִּלְשׁוֹן הַכָּתוּב בְּפָנִים שֶׁלּוֹ (י"ד ה' טרפות). וְנִכְפְּלָה אַזְהָרָה זוֹ בַּנְּבִיאִים בְּסֵפֶר יְחֶזְקֵאל (מד לא) בַּכֹּהֲנִים לְבַד שֶׁכָּתוּב עֲלֵיהֶן כָּל נְבֵלָה וּטְרֵפָה לֹא יֹאכְלוּ הַכֹּהֲנִים. וְהוֹדִיעוּנוּ חֲכָמִים (מנחות מה א) שֶׁמִּפְּנֵי כֵן נִכְפְּלָה בָּהֶן, לְפִי שֶׁהַכָּתוּב צִוָּם לֶאֱכֹל חַטַּאת הָעוֹף בִּמְלִיקָה, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֲסוּרָה לְיִשְׂרָאֵל כַּנְּבֵלָה, וְאוּלַי תַּחְשֹׁב מִתּוֹךְ כָּךְ שֶׁיֻּתַּר לָהֶן אֲפִילּוּ בְּחֻלִּין מְלִיקָה אוֹ שְׁחִיטָה נִפְסֶדֶת שֶׁלֹּא תַּקְפִּיד תּוֹרָה בָּהֶן, דְּמִכֵּיוָן שֶׁיָּצְאוּ מִן הַגָּדֵר בְּדָבָר אֶחָד, יָצְאוּ לְגַמְרֵי בְּכָל עִנְיַן הַשְּׁחִיטָה, וּלְפִיכָךְ הִזְהִיר הַנָּבִיא בָּהֶם בְּפֵרוּשׁ לְהוֹדִיעֵנוּ שֶׁלֹּא הֻתְּרוּ רַק בִּמְלִיקָה לְבַד בְּקָרְבָּן. אֲבָל בְּחֻלִּין, נִשְׁאָרִים הֵם בְּאִסּוּרָן כְּמוֹ יִשְׂרְאֵלִים.

ט׳וְנוֹהֶגֶת מִצְוָה זוֹ בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן בִּזְכָרִים וּנְקֵבוֹת. וְהָעוֹבֵר עָלֶיהָ וְאָכַל כַּזַּיִת מִן הַטְּרֵפָה וּמִכָּל אֵלּוּ שֶׁנִּשְׁמָעִים בְּפֵרוּשׁ הַכָּתוּב שֶׁיָּצְאוּ חוּץ לִמְחִיצָתָן, לוֹקֶה. וְאַל יִקְשֶׁה עָלֶיךָ וְאֵיךְ לוֹקֶה, וְהָא קַיְמָא לַן אֵין לוֹקִין עַל לָאו שֶׁבַּכְּלָלוֹת, וַהֲרֵי זֶה [לָאו] שֶׁכָּלַל כַּמָּה דְּבָרִים, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ, כִּי פֵּרוּשׁ עִנְיָן זֶה כְּבָר בֵּאֲרוּהוּ בְּסֵפֶר הַמִּצְוֹת בָּעִקָּר הַתְּשִׁיעִי שְׁנֵי גְּדוֹלֵי הַדּוֹר, וְהֵם הָרַמְבַּ"ם זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וְהָרַמְבַּ"ן זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וְהִרְחִיבוּ שָׁם פֵּרוּשֵׁיהֶם וּרְאָיוֹתֵיהֶם בָּזֶה לְבָרֵר הַדָּבָר יָפֶה, וְיַאֲרִיךְ הָעִנְיָן, עַל כֵּן הִנַּחְתִּיו כְּפִי מִנְהָגִי בַּסֵּפֶר. וּמִכָּל מָקוֹם יֵשׁ לְךָ לָדַעַת כִּי הָעוֹלֶה מִדִּבְרֵי שְׁנֵיהֶם, שֶׁאֵין זֶה מִכְּלַל לָאו שֶׁבַּכְּלָלוֹת.