ספר החינוך פ״בSefer HaChinukh 82
א׳שֶׁלֹּא לַחְתֹּךְ הַדִּין בְּאֹמֶד הַדַּעַת – שֶׁלֹּא יַהַרְגוּ בֵּית דִּין הַנִּדּוֹן כִּי אִם בְּעֵדִים מְעִידִין עַל אוֹתוֹ עִנְיָן שֶׁהוּא נֶהֱרָג עָלָיו שֶׁרָאוּהוּ שֶׁעָשָׂה אוֹתוֹ בְּעֵינֵיהֶם מַמָּשׁ [לֹא] שֶׁיָּעִידוּ עָלָיו מִצַּד אוֹתוֹת חֲזָקוֹת, וְעַל זֶה נֶאֱמַר (שמות כג ז) וְנָקִי וְצַדִּיק אַל תַּהֲרֹג, כְּלוֹמַר הִזָּהֵר עַד מְאֹד לְבַל תַּהֲרֹג אָדָם שֶׁיְּהֵא בְּאֶפְשָׁרוּת שֶׁלֹּא עָשָׂה מָה שֶׁאָמְרוּ עָלָיו שֶׁעָשָׂה. וְכֵן הוּא מְפֹרָשׁ בַּמְּכִילְתָּא שֶׁאָמְרוּ שָׁם רָאוּהוּ רוֹדֵף אַחַר חֲבֵרוֹ לְהָרְגוֹ וְהִתְרוּ בּוֹ אִם הָרַגְתָּ אוֹתוֹ תֵּהָרֵג, וְהֶעֱלִימוּ עֵינֵיהֶם שֶׁלֹּא רָאוּ בְּהַכּוֹתוֹ אוֹתוֹ וּמְצָאוּהוּ מִיָּד הָרוּג וּמְפַרְפֵּר וְהַסַּיִף מְנַטֵּף דָּם מִיַּד הַהוֹרֵג, שׁוֹמֵעַ אֲנִי יְהֵא חַיָּב, תַּלְמוּד לוֹמַר וְנָקִי וְצַדִּיק אַל תַּהֲרֹג הֲרֵי שֶׁמִּפְּנֵי שֶׁהֶעֱלִימוּ עֵינֵיהֶם בְּעֵת הַהַכָּאָה, נִפְטָר זֶה. וְכָשֵׁר הַדָּבָר וְרָאוּי לִהְיוֹת כֵּן, שֶׁאִלּוּ הַתּוֹרָה הִתִּירָה לְהָקִים גְּבוּלֵי הָעֹנֶשׁ בְּאֶפְשָׁרוּת הַקָּרוֹב, יֵצֵא מִן הָעִנְיָן לִפְעָמִים לְהָקִים גְּבוּלֵי הָעֹנֶשׁ בְּאֶפְשָׁרוּת רָחוֹק עַד שֶׁנָּמִית בְּנֵי אָדָם לִפְעָמִים עַל מָה שֶׁלֹּא עָשׂוּ, כִּי יֵשׁ לָאֶפְשָׁרוּת רֹחַב גָּדוֹל. וְדַע זֶה וַהֲבִינֵהוּ כִּי דָּבָר בָּרוּר הוּא. וּלְפִיכָךְ סָגַר יִתְעַלֶּה זֶה הַשַּׁעַר וְצִוָּה אוֹתָנוּ עַל זֶה, וְכָל פִּקּוּדֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְשָׁרִים (תהלים יט, ט). וְעוֹד נִכְלַל בִּכְלַל לָאו זֶה מִי שֶׁהֵעִידוּ עָלָיו שְׁנֵי עֵדִים שֶׁרָאוּהוּ שֶׁעָבַר עֲבֵרָה אַחַת כְּגוֹן שֶׁהָאֶחָד מֵעִיד שֶׁעָשָׂה מְלָאכָה בְּשַׁבָּת וְהָאֶחָד מֵעִיד שֶׁעָבַד עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁזֶּה אֵינוֹ נִדּוֹן בְּעֵדוּתָן, שֶׁנֶּאֱמַר וְנָקִי וְצַדִּיק אַל תַּהֲרֹג. וְכֵן אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכילתא), הָיָה אֶחָד מְעִידוֹ שֶׁרָאָהוּ עוֹבֵד לַחַמָּה וְאֶחָד לַלְּבָנָה שׁוֹמֵעַ אֲנִי יִצְטָרְפוּ, תַּלְמוּד לוֹמַר וְנָקִי וְצַדִּיק אַל תַּהֲרֹג.
1
ב׳שֹׁרֶשׁ הַמִּצְוָה, נִגְלֶה הוּא כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ.
2
ג׳דִּינֶיהָ כְּגוֹן מַה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכות ו ב) שֶׁאֵין עֵדוּתָן מִצְטָרֶפֶת אֲפִלּוּ מְעִידִים בַּעֲבֵרָה אַחַת עַד שֶׁיִּרְאוּ שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד. וְעוֹד שֶׁיִּהְיוּ רוֹאִין זֶה אֶת זֶה בִּשְׁעַת הַמַּעֲשֶׂה, לְהוֹצִיא אִם הָאֶחָד רָאָהוּ מֵחַלּוֹן זֶה וְהָאֶחָד מֵחַלּוֹן אַחֵר וְאֵין יְכוֹלִים לִרְאוֹת זֶה אֶת זֶה, וְשֶׁהַמַּתְרֶה מְצָרְפָן אִם רוֹאֶה שְׁנֵיהֶם, וְיֶתֶר פְּרָטֶיהָ בְּסַנְהֶדְרִין.
3
ד׳וְנוֹהֶגֶת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בִּזְכָרִים, לְפִי שֶׁבָּהֶם הַמִּשְׁפָּט כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ כַּמָּה פְּעָמִים, אֲבָל לֹא בִּנְקֵבוֹת, לְפִי שֶׁאֵינָן דָּנוֹת. וְהָעוֹבֵר עָלֶיהָ וְדָן עַל פִּי עֵדוּת שֶׁאֵינָהּ מְכֻוֶּנֶת כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ עָבַר עַל מִצְוַת מֶלֶךְ, וְעָנְשׁוֹ גָּדוֹל מְאֹד שֶׁגּוֹרֵם לַהֲרֹג נְפָשׁוֹת שֶׁלֹּא כַּדִּין. וְהָרַמְבַּ"ן זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה (סהמ"צ ל"ת ר"צ) חָשַׁב זֶה הַמִּקְרָא בִּשְׁנֵי לָאוִין לְעִנְיָן אַחֵר, וְהוּא שֶׁנִּפְטֹר בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת בִּצְדָדִין שֶׁנְּחַיֵּב בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת. וְסָמַךְ עַל מַה שֶׁאָמְרוּ בִּגְמָרַת סַנְהֶדְרִין (לג ב) תָּנוּ רַבָּנַן, מִנַּיִן לְיוֹצֵא מִבֵּית דִּין חַיָּב, וְאָמַר אֶחָד יֵשׁ לִי לְלַמֵּד עָלָיו זְכוּת, שֶׁמַּחְזִירִין אוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר וְנָקִי וְצַדִּיק אַל תַּהֲרֹג, כְּלוֹמַר וְזֶה נָקִי הוּא, דְּשֶׁמָּא זֶה יְלַמֵּד שֶׁהוּא נָקִי. וּמִנַּיִן לְיוֹצֵא מִבֵּית דִּין זַכַּאי, וְאָמַר אֶחָד יֵשׁ לִי לְלַמֵּד עָלָיו חוֹבָה, שֶׁאֵין מַחְזִירִין אוֹתוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר וְצַדִּיק אַל תַּהֲרֹג. וְזֶה צַדִּיק הוּא, שֶׁכְּבָר יָצָא צַדִּיק. הִנֵּה יְדַקְדְּקוּ הַמִּקְרָא לִשְׁנֵי לָאוִין. וְכָל עִנְיָנִים אֵלֶּה מִן הַשֹּׁרֶשׁ שֶׁכָּתַבְתִּי, שֶׁרָצָה הָאֵל שֶׁנַּהֲפֹךְ בְּכָל זְכוּת הַנִּדּוֹן שֶׁמָּא עָשָׂה תְּשׁוּבָה וְנִחַם עַל רָעָתוֹ שֶׁעָשָׂה וְיִהְיֶה מִמְּיַשְּׁבֵי עוֹלָם, וְהוּא בָּרוּךְ הוּא חָפֵץ בְּיִשּׁוּבוֹ.
4
