ספר החינוך צ״טSefer HaChinukh 99

א׳מִצְוַת לְבִישַׁת בִּגְדֵי כֹּהֲנִים – שֶׁנִּצְטַוּוּ הַכֹּהֲנִים לִלְבֹּשׁ בְּגָדִים מְיֻחָדִים לִגְדֻלָּה וְכָבוֹד וְאָז יַעַבְדוּ בַּמִּקְדָּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כח ד) וְעָשׂוּ בִגְדֵי קֹדֶשׁ לְאַהֲרֹן אָחִיךָ וּלְבָנָיו.

ב׳מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה. הַיְּסוֹד הַקָּבוּעַ לָנוּ כִּי הָאָדָם נִפְעַל לְפִי פְּעֻלּוֹתָיו וְאַחֲרֵי מַחְשְׁבוֹתָיו וְכַוָּנוֹתָיו, וְהַשָּׁלִיחַ הַמְכַפֵּר צָרִיךְ לְהַתְפִּיס כָּל מַחְשְׁבוֹתָיו וְכַוָּנָתוֹ אֶל הָעֲבוֹדָה, עַל כֵּן רָאוּי לִלְבֹּשׁ בְּגָדִים מְיֻחָדִים אֵלֶיהָ. שֶׁכְּשֶׁיִּסְתַּכֵּל בְּכָל מָקוֹם שֶׁבְּגוּפוֹ מִיָּד יִהְיֶה נִזְכָּר וּמִתְעוֹרֵר בְּלִבּוֹ לִפְנֵי מִי הוּא עוֹבֵד. וְזֶה כְּעֵין תְּפִלִּין שֶׁנִּצְטַוּוּ הַכֹּל לְהָנִיחַ בִּקְצָת הַגּוּף שֶׁיִּהְיֶה לְזִכָּרוֹן מַחְשֶׁבֶת הֶכְשֵׁר. וְאַף עַל פִּי שֶׁגַּם הַכֹּהֵן הָיָה מֵנִיחַ תְּפִלִּין, לְגֹדֶל עִנְיָנוֹ הָיָה צָרִיךְ גַּם זֶה.

ג׳וּמִן הַטַּעַם הַזֶּה נֹאמַר (פסחים סה ב) שֶׁנִּתְחַיְּבוּ לִהְיוֹת אֹרֶךְ הַכֻּתֹּנֶת עַל כָּל גּוּפוֹ עַד לְמַעְלָה מִן הֶעָקֵב מְעַט, וְאֹרֶךְ (יומא עב ב) בֵּית יָד שֶׁלָּהּ עַד פַּס יָדוֹ, וְהַמִּצְנֶפֶת (רמב"ם מהל' כלי המקדש פ"ח הי"ט) אָרְכָּהּ שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה וּמַקִּיפָה בְּרֹאשׁוֹ כְּדֵי שֶׁיִּרְאֶה אוֹתָהּ בְּכָל עֵת שֶׁיִּשָּׂא עֵינָיו, וְהָאַבְנֵט שֶׁחוֹגֵר בְּמָתְנָיו אָרְכּוֹ שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם אַמָּה וּמַקִּיפוֹ וּמַחֲזִירוֹ עַל גּוּפוֹ כֶּרֶךְ עַל כֶּרֶךְ וְנִמְצָא שֶׁמַּרְגִּישׁ בּוֹ בְּכָל עֵת בִּזְרוֹעוֹתָיו שֶׁמִּתּוֹךְ גָּבְהוֹ בְּרֹב הַהֶקֵּפִים, הַזְּרוֹעוֹת נוֹגְעוֹת בּוֹ עַל כָּל פָּנִים. וְכָל זֶה רְאָיָה לְמָה שֶׁאָמַרְתִּי לְמוֹדֶה עַל הָאֱמֶת, מִלְּבַד שֶׁיֵּשׁ בָּעִנְיָן כָּבוֹד לַבַּיִת וְלָעֲבוֹדָה בִּהְיוֹת הָעוֹבֵד מְלֻבָּשׁ בִּלְבוּשׁ מְיֻחָד לַעֲבוֹדָה. וּכְבָר כָּתַבְנוּ (במצוה צה) כִּי בְּהַגְדָּלַת הַבַּיִת וּבְמוֹרָאוֹ יִתְרַכְּכוּ שָׁם לִבּוֹת הַחוֹטְאִים וְיָשׁוּבוּ אֶל יי'.

ד׳דִּינֵי הַמִּצְוָה. כְּגוֹן בֵּאוּר הַמַּלְבּוּשִׁים שֶׁהֵם שְׁלֹשֶׁת מִינִין בִּגְדֵי כֹּהֵן הֶדְיוֹט מִין אֶחָד, וּבִגְדֵי כֹּהֵן גָּדוֹל שְׁנֵי מִינִין, בִּגְדֵי זָהָב וּבִגְדֵי לָבָן. וְשֶׁל כֹּהֵן הֶדְיוֹט הֵם אַרְבָּעָה כֵּלִים, וּשְׁמָם כֵּן, כֻּתֹּנֶת מִכְנָסַיִם וּמִגְבַּעַת וְאַבְנֵט. הַכֻּתֹּנֶת הִיא כְּעֵין חָלוּק רָחָב שֶׁל יִשְׁמְעֵאלִים, וְהַמִּכְנָסַיִם צוּרָתָן יְדוּעָה בְּכָל מָקוֹם, וְהָיוּ שֶׁלָּהֶם גְּדוֹלִים מִמָּתְנַיִם וְעַד יְרֵכַיִם, כְּלוֹמַר, עַד הַיְּרֵכַיִם שֶׁהוּא הַנִּקְרָא גינו"י. אָמְנָם הַמִּגְבַּעַת הוּא כְּלִי שֶׁמַּנִּיחִין עַל הָרֹאשׁ עָשׂוּי כְּכוֹבַע. הָאַבְנֵט הוּא כְּמִין אֵזוֹר שֶׁחוֹגְרִין בּוֹ אֶלָּא שֶׁהֵם הָיוּ מַקִּיפִין בּוֹ הַרְבֵּה הֶקֵּפִין מָה שֶׁאֵין אָנוּ עוֹשִׂין כֵּן בְּאֵזוֹר. וְאַרְבַּעַת כֵּלִים אֵלֶּה שֶׁל פִּשְׁתָּן הָיוּ לְבָנִים וְחוּטָן (יומא עא ב) כָּפוּל שִׁשָּׁה, וְהָאַבְנֵט (שם יב ב) לְבַדּוֹ רָקוּם בְּצֶמֶר, וּבְאֵלּוּ הָיָה עוֹבֵד לְעוֹלָם כֹּהֵן הֶדְיוֹט, וּמֻתָּר (שם סט א) לְלָבְשָׁן בַּיּוֹם בֵּין בִּשְׁעַת עֲבוֹדָה בֵּין שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת עֲבוֹדָה, דְּמֻתָּר לֵהָנוֹת בָּהֶן, חוּץ מִן הָאַבְנֵט לְפִי שֶׁהוּא שַׁעַטְנֵז וּלְפִיכָךְ אָסוּר שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת עֲבוֹדָה.

ה׳וְשֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל הֵם שְׁמוֹנָה וּשְׁמָם כֵּן, כֻּתֹּנֶת וּמִכְנָסַיִם וְאַבְנֵט כְּשֵׁם הַשְּׁלֹשָׁה שֶׁל כֹּהֵן הֶדְיוֹט, וּמִצְנֶפֶת לְכֹהֵן גָּדוֹל בִּמְקוֹם מִגְבַּעַת לְכֹהֵן הֶדְיוֹט, שֶׁזֶּה וָזֶה עַל הָרֹאשׁ נָתוּן, אֶלָּא שֶׁהַמִּצְנֶפֶת הוּא עָשׂוּי כְּמִין בֶּגֶד אָרֹךְ שֶׁצּוֹנְפִין בּוֹ הַנָּשִׁים רֹאשָׁן, וְכֹהֵן גָּדוֹל צוֹנֵף בָּהּ, וְהַמִּגְבַּעַת עֲשׂוּיָה כְּמִין כּוֹבַע, הֲרֵי אַרְבָּעָה שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁהָיוּ אַרְבַּעְתָּן שֶׁל פִּשְׁתָּן לְבַדּוֹ לְבָנִים וְחוּטָן כָּפוּל שִׁשָּׁה, וּמַעֲשֵׂה רוֹקֵם הָיוּ עֲשׂוּיִין, אֲבָל לֹא הָיָה דּוֹמָה רְקִימָתָן לִרְקִימַת הָאַבְנֵט שֶׁל כֹּהֵן הֶדְיוֹט. וְעוֹד הָיוּ לוֹ אַרְבָּעָה אֲחֵרִים שֶׁל זָהָב וּשְׁמָן, חֹשֶׁן, אֵפוֹד, מְעִיל, צִיץ. וּבְכָל הַשְּׁמֹנָה הָיָה עוֹבֵד עֲבוֹדַת חוּץ, אֲבָל בִּפְנִים שֶׁהוּא לִפְנִים מִן הַפָּרֹכֶת לֹא הָיָה עוֹבֵד לְעוֹלָם כִּי אִם בְּבִגְדֵי הַבַּד. וְאַחַר שֶׁעָבַד בָּהֶן בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים אֶחָד, אֵינוֹ חוֹזֵר (יומא כד א) וְעוֹבֵד בָּהֶן לְעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא טז ג) וְהִנִּיחָם שָׁם. וְכָל זְמַן שֶׁיַּעֲבֹד הַכֹּהֵן, בֵּין הֶדְיוֹט בֵּין גָּדוֹל, בְּפָחוּת מִבְּגָדָיו הַמְּיֻחָדִין לַעֲבוֹדָה הַהִיא אוֹ בְּיוֹתֵר מֵהֶן עֲבוֹדָתוֹ פְּסוּלָה, וְגַם יִתְחַיֵּב מִיתָה בִּידֵי שָׁמַיִם, כְּמוֹ שֶׁלָּמְדוּ הַדָּבָר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין פג ב, זבחים יז ב, יח א) מִוְחָגַרְתָּ אֹתָם אַבְנֵט וְהָיְתָה לָהֶם כְּהֻנָּה (שמות כט ט). בִּזְמַן שֶׁבִּגְדֵיהֶם עֲלֵיהֶם, כְּהֻנָּתָם עֲלֵיהֶם. אֵין בִּגְדֵיהֶם עֲלֵיהֶם, אֵין כְּהֻנָּתָם עֲלֵיהֶם, וְיֵחָשְׁבוּ כְּזָר הָעוֹבֵד שֶׁהוּא בְּמִיתָה. וְיֶתֶר פְּרָטֶיהָ, מְבֹאָרִים בְּפֶרֶק שֵׁנִי מִזְּבָחִים וּבִמְקוֹמוֹת מִיּוֹמָא (עא ב) וְסֻכָּה (ה א) [פ"י מה' כלי המקדש]

ו׳וְנוֹהֶגֶת מִצְוָה זוֹ בִּזְמַן הַבַּיִת בְּזִכְרֵי כְּהֻנָּה. וְעוֹבֵר עָלֶיהָ וְעָבַד מְחֻסַּר בְּגָדִים אוֹ יוֹתֵר חַיָּב מִיתָה בִּידֵי שָׁמַיִם כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ.