ספר ההגיון י״בSefer HaHiggayon 12

א׳הַגָּדֵר, הַסּוּג וְהַהֶבְדֵּל. חִיּוּבֵי הַגָּדֵר. כְּלָלֵי הַגָּדֵר. הַחִלּוּק, הַנֶּחֱלָק וּכְלָלֵיהֶם.
א גָּדֵר הוּא בֵּאוּר שָׁלֵם שֶׁל הַדָּבָר הַנִּגְדָּר.
1
ב׳ב בַּגָּדֵר יֵשׁ לְהַבְחִין הַחֲלָקִים, הַחִיּוּב וְהַמִּין.
2
ג׳ג חֶלְקֵי הַגָּדֵר שְׁנַיִם: סוּג וְהֶבְדֵּל; בַּסּוּג מִשְׁתַּוֶּה הַנִּגְדָּר לְזוּלָתוֹ, וּבַהֶבְדֵּל – נִבְחָן מִכָּל זוּלָתוֹ.
דֶּרֶךְ מָשָׁל: גֶּדֶר הָאָדָם – בַּעַל חַי מְדַבֵּר; בַּעַל חַי – סוּג שֶׁבּוֹ מִשְׁתַּוֶּה עִם הַבִּלְתִּי מְדַבְּרִים, מְדַבֵּר – הוּא הַהֶבְדֵּל שֶׁנִּבְדָּל בּוֹ מֵהֶם.
3
ד׳ד חִיּוּבֵי הַגָּדֵר שְׁנַיִם. הָאֶחָד, שֶׁמִּלּוֹתָיו תִּהְיֶינָה רְאוּיוֹת וּמְבָאֲרוֹת; הַשֵּׁנִי, שֶׁהַגָּדֵר יִהְיֶה לְמִדַּת הַנִּגְדָּר, שֶׁלֹּא יֹאמַר פָּחוֹת מִמַּה שֶּׁהוּא וְלֹא יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא.
פֵּרוּשׁוֹ, שֶׁלֹא יִכָּנֵס בּוֹ זוּלָתוֹ וְלֹא יֶחְסַר מִמֶּנּוּ.
דֶּרֶךְ מָשָׁל: אִם נִגְדֹּר הָאָדָם: בַּעַל חַי הַהוֹלֵךְ עַל שְׁתֵּי רַגְלָיו, הִנֵּה יִכָּנְסוּ בָּזֶה הָעוֹפוֹת, אוֹ אִם נִגְדֹּר הַנֶּפֶשׁ: הַדָּבָר הָרוֹצֶה וְהַמַּשְׂכִּיל, הִנֵּה נִשְׁאָר חֵלֶק אֶחָד מִן הַנֶּפֶשׁ שֶׁלֹּא נִזְכַּר בַּזֶּה שֶׁהוּא הַזִּכָּרוֹן.
4
ה׳ה מִינֵי הַגָּדֵר שְׁנַיִם, שָׁלֵם וּבִלְתִּי שָׁלֵם.
הַשָּׁלֵם הוּא הַנִּבְנֶה מִסּוּג וְהֶבְדֵּל.
הַבִּלְתִּי שָׁלֵם הוּא, שֶׁמְּבָאֵר הַנִּגְדָּר מִצַּד מַה שֶּׁאֵינוֹ עִקָּר בּוֹ, כְּגוֹן: הַמְסֻבָּב, הַחֲלָקִים, הַחֶבְרָה, וְכַיּוֹצֵא.
דֶּרֶךְ מָשָׁל: אִם נִגְדֹּר הַיַּיִן: הַמַּשְׁקֶה הַמְשַׁכֵּר, אוֹ אִם נִגְדֹּר הַתֹּמֶר: הָאִילָן אֲשֶׁר בּוֹ לוּלָבִים וְחָרִיּוֹת וּתְמָרִים, אוֹ אִם נִגְדֹּר הַלֶּהָבָה: הַדָּבָר אֲשֶׁר הֶעָשָׁן קוֹדֵם לוֹ.
כְּלָלֵי הַגָּדֵר:
1 לְמַה שֶּׁיְּקֻיַּם אוֹ יְשׁוֹלַל הַגָּדֵר, יְקֻיַּם אוֹ יְשׁוֹלַל הַנִּגְדָּר; וְכֵן לְהֵפֶךְ.
דֶּרֶך מָשָׁל: בְּמִי שֶׁנֶּאֱמַר הֱיוֹתוֹ בַעַל חַי מְדַבֵּר, נֶאֱמַר הֱיוֹתוֹ אָדָם.
2 מַה שֶּׁשַּיָּךְ אוֹ לֹא שַׁיָּךְ בַּגָּדֵר, שַׁיָּךְ אוֹ לֹא שַׁיָּךְ בַּנִּגְדָּר.
דֶּרֶךְ מָשָׁל: מַה שֶּׁנֶּאֱמַר בְּבַעַל חַי מְדַבֵּר, נֶאֱמַר בָּאָדָם.
5
ו׳ו חִלּוּק הוּא בָּאֵר אֶת הַכֹּל וְהַבְחִינוֹ בַחֲלָקָיו, וְיִתְחַלֵּק לְעִקָּרִי וּבִלְתִּי עִקָּרִי.
6
ז׳ז הָעִקָּרִי הוּא הִתְחַלֵּק הַכֹּל בַּחֲלָקִים עִקָּרִים, וְהַבִּלְתִּי עִקָּרִי – לַחֲלָקִים בִּלְתִּי עִקָּרִים, וְהַיְנוּ הַכֹּל מִצַּד עַצְמוֹ וּבַמִּקְרֶה הַנַּ"ל.
7
ח׳ח חִיּוּבֵי הַחִלּוּק הָעִקָּרִי שְׁנַיִם: רִאשׁוֹן, שֶֹלֹּא יִפְחֲתוּ וְלֹֹא יוֹסִיפוּ הַחֲלָקִים עַל הַמִּתְחַלֵּק; שֵׁנִי, שֶׁיִּהְיוּ הַחֲלָקִים מִתְדַּמִּים עִם הַכֹּל וּבִלְתִּי מִתְדַּמִּים בֵּינֵיהֶם.
פֵּרוּשׁוֹ: אָדָם וּבְהֵמָה הֵם חֶלְקֵי הַמַּרְגִּישׁ בִּלְתִּי מִתְדַּמִּים, אַךְ אָדָם וּבַעַל חַי אֵינָם בִּלְתִּי מִתְדַּמִּים, כִּי הָאָדָם הוּא בַעַל חַי גַּם כֵּן.
כְּלָלֵי הַחִלּוּק:
1 הַחִלּוּק צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לַחֲלָקִים קְרוֹבִים.
פֵּרוּשׁוֹ, שֶׁלֹּא תְחַלֵּק הַסּוּג לְאִישִׁים שֶׁיֵּשׁ כַּמָּה מִינִים בֵּין הַסּוּג וּבֵינֵיהֶם, אֶלָּא לְמִינִים שֶׁבָּאִים מִיָּד אַחֲרָיו בְּהַדְרָגָה.
2 הַחִלּוּק צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לְמַעֵט הַחֲלָקִים כָּל מַה שֶׁאֶפְשָׁר.
8
ט׳ט הַנֶּחֱלָק – הַבְחָנוֹתָיו כְּהַבְחָנוֹת הַחִלּוּק.
כְּלָלֵי הַנֶּחְלָק:
1 מַה שֶׁנִּרְצֶה לְחַלֵּק צָרִיךְ שֶׁיּוּסַר מִמֶּנּוּ תְחִלָּה כָּל הַסְּפֵקוֹת וְשִׁתּוּפֵי הַלָּשׁוֹן.
2 מַה שֶּׁנֶּחֱלָק כְּהֹגֶן מֻכְרָח שֶׁיֵּשׁ לוֹ חֲלָקִים.
9