ספר העיתים ק״גSefer HaItim 103
א׳תנן בפרק חלון כיצד משתתפין במבוי מניח את החבית ואומר הרי זה לכל בני המבוי ומזכה להן על ידי בנו ובתו הגדולים וע"י עבדו ושפחתו העברים וע"י אשתו אבל לא ע"י בנו ובתו הקטנים ולא על ידי עבדו ושפחתו הכנענים מפני שידן כידו, אמר רב יהודא חבית של שתופי מבוי צריך להגביה מן הקרקע טפח, ומותבינן עליה [מדתני'] כיצד משתתפין במבוי מביאין את החבית של יין ושל תמרים ושל גרוגרות ושל שאר מיני פירות משלו צריך לזכות משלהן צריך להודיע ומגביהה מן הקרקע משהו ותרצינן מהו משהו דקאמר טפח, איתמר שתופי מבוי רב אמר א"צ לזכות ושמואל אמר צריך לזכות ואית דגרסי איפכא, עירובי תחומין רב אמר צריך לזכות ושמואל אמר א"צ לזכות בשלמא לשמואל וכו', אמר רב נחמן נקטינן אחד עירובי תחומין ואחד שתופי מבוי צריך לזכות, בעא רב נחמן עירובי תבשילין צריך לזכות או לא אמר רב יוסף מהו תיבעי ליה האמר שמואל צריך לזכות, ההוא טרזינא דלא בעא לאוגוריה רשותיה לבני מבוי ואזלו ואגרו מדביתהו אמר להו ר' זירא שפיר עבדיתו דאשתו של אדם מערבת לו שלא מדעתו וכן אשתו של גוי משכרת בלא רשות בעלה ואם בא הגוי ומיחה בטלה אותה שכירות ונאסרו וחזרו לאיסורן וכן אמר רב יהודא משמי' דשמואל אשתו של אדם מערבת לו שלא מדעתו ואותבינן עליהו והתניא נשים שעירבו ונשתתפו שלא מדעת בעליהן אין עירובן עירוב ואין שיתופן שיתוף ופרקי' מתני' בדלא אסר עלייהו כגון שאינו רגיל לערב עמהן וגם אינו אוסר עליהן כלומר אינו ממחה ע"י אשתו מפני שעירבה עמהן אבל אם ממחה ע"י אשתו אוסר על בני חצר, וכי קאמר שמואל בדאסר עלייהו דא"כ קשיא דשמואל אדשמואל דאמר שמואל אחד מבני מבוי שרגיל לשתף עם בני מבוי ונמנע ולא רצה להשתתף בני מבוי נכנסין לביתו ונוטלין ממנו שתופי מבוי בעל כרחו רגיל אין שאין רגיל לא ש"מ, לימא מסייע ליה כופין אותו לעשות לחי וקורה למבוי שאני התם דאיכא מחיצות איתמר רב חייא בר אשי אמר רב עושה לחי אשירה ור"ל אמר עושה קורה אשירה מ"ד קורה כש"כ לחי ומ"ד לחי אבל קורה כתותי מכתית שיעורא:
1