ספר העיתים ק״פSefer HaItim 180
א׳ואמר מר רב סעדיה הקורא בתורה לא ישען לכותל לא לעמוד וכן המתרגם, ונשאל ממר רב שרירא ומר רב האיי מהו לתרגומי תרי על חד זה אחר זה כגון שקרא אחד בתורה ותירגם אינש עלי' פסוקא ושתיק והדר תירגם עליו אינש אחרינא והשיבו לא על דרך זה אמרו חכמים שלא יהא אחד קורא ושנים מתרגמין אלא בזמן שעומדין שנים יחדיו הוא שאסור מפני שאין דעת צבור מכוונת לשנים אבל בדבר זה ששאלתם אין בו אלא משום דרך ארץ כי כשהעמידו אחד מתחלה אם מתנין עמו שמתרגם קצת מה שקרא הקורא ויושב ומעמידין אחר מכוער היא דבר זה ויש בו פגם על הראשון אבל אם מזדמן לו דבר ושתק ועדיין הקורא לא הגיע זמנו לסיים שפיר דמי שיעמוד אחר ויתרגם, אבל אם קרא זה בתורה ותרגום המתרגם עליו וסיים ואח"כ קרא שני בתורה או שמפטיר בנביא מעמידין אחר לתרגם ואין בכך כלום. ואמר מר רב מתתיה לאחר שקורין בס"ת אומר יתגדל ויתקדש. ואנו שמענו דאיכא מאן דסבר ליה דאין חובה למימר קדיש לאחר קריאת התורה, כי לאפטורי בקדיש על כל מה שאדם קורא בזמן דהוו עשרה משום חיזוק היא ודברי סופרים צריכין חיזוק ואין דברי תורה צריכין חיזוק, ומ"מ נהגו ישראל לאפטורי בקדיש בין לדברי תורה בין לדברי סופרים:
1