ספר העיתים קפ״גSefer HaItim 183
א׳ירושלמי בפרק אין עומדין להתפלל היה קורא בתורה ונשתתק זה שעומד תחתיו יתחיל ממקום שהתחיל הראשון וא"ת ממקום שפסק הראשון הפסוקים הראשונים נתברכו לפניהן ולא נתברכו לאחריהן והאחרונים נתברכו לאחריהן ולא נתברכו לפניהן וכתיב תורת ד' תמימה שתהא כלה תמימה, תניא המפטיר לא יפחות מכ"א פסוקים כנגד זיין שקראו בתורה ואי סליק ענינא בבציר מעשרים ואחד כגון עולותיכם ספו על זבחיכם לא בעינן עשרים ואחד ואי איכא תורגמין נמי לא בעינן כ"א [פסוקים] אלא אפילו לא קרא אלא יוד פסוקים שפיר דמי דתני ר' תחליפא בן שאול לא שנו אלא במקום שאין תורגמין אבל במקום שיש תורגמין פוסק ואמר רב נחמן בר אסא זימנין סגיאין קאימנא קמיה דרב נחמן וכי הוי קרא יו"ד פסוקים במקום שיש תורגמין אמר לן פסיקו, ירושלמי משה תיקן להם לישראל שיהי' קורין בתורה בשבתות ובימים טובים ובראשי חדשים ובחוש"מ שנאמר וידבר משה את מועדי ד' וגו'. עזרא תיקן שיהו קורין ג' בתורה בשני ובחמישי ובמנחה בשבת ושמיע לן משום חכמי הדור דהיינו טעמא איתקין למיקרי בתורה במנחה בשבת משום דכהנים ולוים עם בפני עצמן הן וישראל עם בפני עצמן דכתיב על הכהנים ועל כל עם הקהל יכפר וכי קרו ג' בשני ובחמישי הוי להו ד' משבט לוי ושני ישראלים ובשבת ז' כהן ולוי וחמשה ישראלים דהוי להו בכל השבוע שיתא משבט לוי ושבע ישראל והוי לי' ישראל רובא הלכך מוסיפין במנחה בשבת שנים משבט לוי ואחד מישראל והוי להו מחצה על מחצה תמניא משבט לוי ותמניא מישראל:
1