ספר העיתים קפ״הSefer HaItim 185
א׳ונשאל רבינו האיי גאון מ"ט לא קרינן מוסף שבת בשבת בס"ת, והשיב אם אתם מקנתרין על הקדמונים בכך יאריך הדבר [אלו] יאמרו למה עזבו קריית עשרת הדברים כמו שהיה במקדש וזה יאמר למה הניחו מעשה בראשית [מלקרות] כדרך שהיו עושין במעמדות וזה יאמר למה אין קורין בכל יום בס"ת או אפילו בשני ובחמישי בפרשת התמיד, עלינו להתנהג בתיקונים שתקנו אותם גדולים מדורותינו בחכמה ובמנין ואין לנו לשנות. כתוב בתוספתא אין משיירין בסוף הספר אלא כדי שיקראו שבעה שייר כדי שיקראו שבעה וקראו ששה קורא שבעה מחומש אחר אין משיירין בסוף התורה אלא כדי שיקראו שבעה שייר כדי שיקראו שבעה וקראו ששה חוזר לתחלת הענין וקורין שבעה. ואמר מר רב סעדיה שאין חוזרין בדילוג וקורין פסוק לכל התורה כולה אלא פרשת ראש חדש בלבד, ונשאל מרבינו האיי מי שקורין בס"ת מהו שיעמדו אחרים וידלגו ויקראו אותן פסוקים כשצריך ש"צ להוסיף בגברי על מנין הראוי לאותו היום כגון שבת או יו"ט שיש בו חתן דומה לו, והשיב מנהגא דכל ישראל למיעבד הכי ואין גנאי מי לא תנינן ואמרת להם זה האשה וקרבן נשיאים וקרבן החג וכמה זמני חזינן דקרו ולקחתם לכם ביום הראשון עשרה גברין, ולאשר אמר ברוך מבנים אשר שלשה וארבעה וחמשה ינוקי ולית בהא מילתא למיחוש כדחשישותו לברכה שאינה צריכה דכל מאי דאורחיה היא ברכה צריכה היא:
1