ספר העיתים קפ״טSefer HaItim 189
א׳ולאחר שמפטירין בנביא ומתרגמינין אי איכא דרושא דדריש בדברי תורה שפיר דמי למידרש מקמי דליהדר ס"ת למקומה דכבוד תורה היא למידרש בדברי תורה קמי ס"ת והדר מפטיר בקידושא דאגדתא והדר פתח בתהלה לדוד ומהדרי ס"ת למקומו ואיכא מקומות טובא דנהגי שלוחא דצבורא לברוכי לצבורא בס"ת ולמבעי עליהון רחמי כפי הזמן והצורך ואנן לעניות דעתן חזי לן דאי לאו דפשיט האי מנהגא טובא בעלמא לאו שפיר דמי למיבעי רחמי בשבתא דהא י"ח דאיתקין ע"י מאה ועשרים זקנים ובהם כמה נביאים ואיתקין ברוח הקדש דחינן להו בשבת משום דאסור לשאול שום צורך בשבת או ביו"ט, מיהו מאי דנהיגי הני שלוחא דצבורא למיעבד איכא מ"ד דאע"ג דאסרי רבנן י"ח לצלויי יתהון בשבתות ובימים טובים משום דהני תפלת קבע אבל מילי דאינון עראי כגון הני מילי דנהיגי הני שרי ואע"ג דלעניות דעתין לאו דווקא האי סברא מ"מ חובה עלינו לאתויי ראיות לכל סברא דחזי לנא ודשמיע לנא לאפושי ולברורי כל מילי ולהרויח בהו טובא שיראה המתלמד ויוסיף לקח וקרוב להיות האי דגרסינן בתענית בפ"ג סיוע להא מילתא א"ל אביי ושאלה ביו"ט מי איכא א"ל אפשר ע"י תורגמן וכי תורגמן שואל דבר שא"צ לצבור אלא מחוורתא כדעולא ופי' ר"ח הכי ומדלא דחי לה ואמר מי איכא תורגמין בצלותא ש"מ דבי דינא הוו מוקמי תורגמן ושאול מילתא דהוו צריכה להון לפיכך אפשר לההוא לשאול בערבית ובשחרית של יו"ט יהר"מ ה"א שתתן טל ומטר על פני האדמה, ולאחר שאומר תהלה לדוד מחזירין ס"ת למקומו ועומדין לתפלת המוספין ונהגו נמי למימר כשמחזירין הס"ת למקומו הני פסוקין ברוך ה' אשר נתן מנוחה וגו' יהי ה"א עמנו וגו' לא ימוש ספר התורה וגו' הלא צויתיך חזק ואמץ וגו' ואומר ימלוך ה' לעולם אלהיך ציון וגו' ואומר מזמור לדוד הבו לה' בני אלים כל המזמור ובתריה שאו שערים ראשיכם וגו' ושפיר דמי למיעבד הכי ואיכא מנהגות טובא בכל הני מילי מיהו לא הוצרכנו להאריך בכל הני מילי כי המנהגות ידועות הן במאי עמא דבר:
1